ממחזורי התפילה לראש השנה וליום כיפור אנו יכולים ללמוד ללמד ולו מעט מה רצו חז"ל שניקח עמנו באמתחתנו, לקראת השנה החדשה. את הסליחה "כי הנה כחומר ביד היוצר" אנו שרים יחד, שליח הציבור וקהל המתפללים, בליל יום הכיפורים, כשנפתחות דלתות ארון הקודש.
קסמו של הפיוט ,אשר מחברו אינו ידוע,נובע מבחירה של דימויים הלקוחים כולם מתחום העשייה היוצרת של האדם, זו שיש בה חלק אלוה ממעל, עשייה המשלבת חומר ורוח כאחד, כהמחשה לכוחו ורצונו של הא-ל. הנותן רוחו בחומר,בגוף, בבשר, ולאדם המחקה אותו.
הפיוט , המסתמך על הפסוק מספר ירמיהו "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" והינו חלק מהסליחות הנאמרות בליל יום הכיפורים בנוסח אשכנז.
המשורר מדמה את עם ישראל :לחומר ואת הקב"ה :ליוצר שהחומר ,אשר בידו לעשות בו כרצונו .אלוקים הולך וממנה בעלי מלאכה שונים העושים בחומר הנתון בידם כרצונם. כך, בשפע של דימויים, מעצים המשורר את תחושת חוסר האונים של האדם הנתון בידיו של הקב"ה לשבט או לחסד.
הנחמה והתקווה נמצאת בפזמון החוזר: לברית הבט, ואל תפן ליצר - הקב"ה נתן לעם ישראל את בריתו - הלא הן שלש עשרה המידות ,שכאשר הן נאמרות אין הקב"ה יכול להשיבן ריקם: "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם" [בבלי ראש השנה].
אין דבר שיוצר אוהב יותר מן החומר.הוא מרגיש אותו, מחבק, לש בידיו... מטפל כאילו היה זה בנו הקטן. האבן אצל המסתת היא כל עולמו, הוא מכיר כל חריץ, את כיווני הגדילה, מלטף... שומר עליה כעל בבת עינו. אין אחיזה אוהבת יותר מאשר האחיזה בה אוחז המלח בהגה ספינתו. יודע הוא כי באחיזה זו תלויים חייו ומותו, וכך גם תקוותו להגיע יום אחד אל חוף מבטחים.
ביום הכיפורים פונים אנו אל הקב"ה – ואומרים לו – "כן אנחנו בידך" - כך אנו יודעים ומקווים שאתה מתבונן בנו – "לברית הבט ואל תפן ליצר".
אמר רבי עקיבא:אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים [יומא] .
לא אל שופט בשר ודם אנחנו ניגשים ביום הדין. אין אנו נתונים כחומר ביד היוצר, בידי מי שאינו רוצה בטובתנו. הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר", המתאר כביכול את חוסר האונים של האדם במשפטו, את היותנו מופקרים כביכול כחומר בידו של היוצר - אומר בדיוק את ההפך, כשמקשיבים לו באמת.
חודש תשרי גדוש בניגונים חסידיים עתיקים. חלקים מבטאים את הביטול העצמי העמוק כהכנה לקראת יום הדין והמשפט,אחרים מציינים בשמחה חסידית עליזה את הזכות להיות בניו של האלוקים.
השיר "כי הנה כחומר ביד היוצר"- הוא גם ניגון של חסידי חב"ד. במקור הוא הושר ללא מילים, אך בישראל נוהגים בעלי תפילה חב"דיים לשיר אותו עם הפיוט "כי הנה כחומר" בערבית של יום הכיפורים. "הניגון הוא קולמוס הנפש" אמר רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד. "ניגון חסידי מחזק את התקווה והביטחון, מביא שמחה, ומעמיד את הבית ואת יושביו בקרן אורה" ציטט הרבי מליובאוויטש זצ"ל פתגם נוסף. בעולם החסידות תופסים הניגונים והשירים מקום של כבוד, שכן הם מטיבים לבטא את תחושות הנפש.
והנהו הפיוט לפנינו:
כי הנה כחומר. ביד היוצר. ברצותו מרחיב. וברצותו מקצר
.כן אנחנו בידך חסד נוצר. לברית הבט ואל תפן ליצר
.כי הנה כאבן. ביד המסתת. ברצותו אוחז. וברצותו מכתת
.כן אנחנו בידך מחיה וממותת. לברית הבט ואל תפן ליצר
.כי הנה כגרזן. ביד החרש. ברצותו דבק לאור. וברצותו פרש
:כן אנחנו בידך. תומך עני ורש. לברית הבט ואל תפן ליצר
.כי הנה כהגה. ביד המלח. ברצותו אוחז. וברצותו שלח
:כן אנחנו בידך. אל טוב וסלח. לברית הבט ואל תפן ליצר
.כי הנה כזכוכית. ביד המזגג. ברצותו חוגג. וברצותו ממוגג
.כן אנחנו בידך. מעביר זדון ושוגג. לברית הבט ואל תפן ליצר
.כי הנה כיריעה ביד הרוקם. ברצותו מישר. וברצותו מעקם
:כן אנחנו בידך. אל קנא ונוקם. לברית הבט ואל תפן ליצר
.כי הנה ככסף ביד הצורף. ברצותו מסגסג. וברצותו מצרף
:כן אנחנו בידך. ממציא למזור תרף. לברית הבט ואל תפן ליצר
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
