מחאת האוהלים יצאה כבר מזמן מהאוהל בשדרה ומסעירה את החברה הישראלית. כולנו מרגישים שמדובר בתקופה מרגשת ומרתקת, שיש כיום הזדמנות לחשוב מחדש על מושכלות יסוד, ולנסות לתקן מעט ממה שהתקלקל כאן בקשר שבין האזרח לממשלה.
אבל כאשר אנו קוראים, כמו שעשתה כאן פרופ' גליה גולן, לאמנה חברתית חדשה או חושבים על הצורך לייסד חוקה חדשה לישראל, כמו שעשה כאן פרופ' מרדכי קרמניצר יש לזכור שהאמנה החברתית במדינה מורכבת לא רק מהיחס בין הממשלה לאזרח, אלא גם מהיחס בין אדם לחברו. היא נוגעת לשאלות על תרבות, אידיאולוגיה והתנהלות בחיי הפרט, המשפחה והעבודה.אחת הטענות הנשמעות נגד המחאה היא שמדובר במחאה של מפונקים. ואכן, השאלה חייבת להישאל, לא רק מה המדינה צריכה לעשות למעננו, אלא מה אנחנו מוכנים לעשות כדי לשפר את איכות החיים שלנו כאן. אין ספק שיש צדק רב בדרישה של הציבור לדיור בר השגה, בריאות וחינוך שהמדינה צריכה לספק לאזרחיה, אבל בסופו של דבר המדינה מורכבת מאיתנו. אנחנו נותני השירות, אנחנו משלמי המסים, ואנו אלה שדוחפים בתור בנתב"ג או נדחפים בפקקים בכביש.
שינוי בתקציב המדינה לא יצליח לעשות את השינוי הדרוש. כדי לקיים כאן חברה סולידרית ואנושית יותר וכדי לקיים צדק חברתי, נדרש שינוי של ממש גם בהתנהלות שלנו. אנו יכולים לאמץ נורמות של הגינות, אתיקה, כבוד לזולת וכבוד לחוק, כדי להצליח להיאבק בשחיתות ובסיאוב, ולבוא בידיים נקיות בדרישות של ממש מהמדינה.
אפשר כבר לחוש בניצנים של שינוי, כאשר פתאום, ברוח המחאה המנשבת בארץ, צמחה מחדש הבושה של העשירים להפגין בגלוי, בבוטות ובכוחנות את עושרם. נדמה שגם יצחק תשובה לא היה עורך בימים אלה חתונה לבנו על שטחי ציבור בלי אישור ובעלות של שבעה מיליון שקל, וגם אם היה עושה אירוע כזה, אפשר להיות בטוחים ששמעון פרס ושרי הממשלה לא היו מגיעים אליו. הנה שינוי חשוב, שאסור שיהיה זמני.
ועוד שינוי שרק בכוחנו לחולל: אם אנו מבקשים להגביר את גביית המסים הישירים ולממן בהם מדינת רווחה ותמיכה בחלשים, אנו צריכים להתחיל לשלם מס אמת, ולהתחיל לראות בכל מעלים מס אדם שפוגע בחינוך ובבריאות של ילדינו. לשם כך נדרש שינוי תרבותי של ממש. האם אנו בשלים לנזוף בשיפוצניק שמציע לנו הנחה תמורת עבודה בלי חשבונית?
האם אנו מוכנים לוותר על ההנחות האלה, כדי לממן את הצדק החברתי של מדינת רווחה. מחאת האוהלים הצליחה עד כה במקום החשוב ביותר, בקרב על התודעה.
באמצעות רוח גבית חזקה של התקשורת חדרה המחאה לכל בית בישראל ושינתה את השיח הציבורי, אך זהו שינוי קצר מועד ודק כקרח על פני המים.
הקרב על הנורמות החברתיות הוא הקרב האמיתי והארוך, האם נצליח ליצור סולידריות חברתית, האם אנו מוכנים להחליף את הצורך בלא להיות פראייר ברצון להיות בן אדם. האמנה החברתית הנדרשת בישראל היא של אתיקה חדשה: להפסיק את התרבות של אדם לאדם זאב, של חטוף כפי יכולתך ורמה את מס הכנסה, ולעבור לתרבות אחרת. שוודיה כבר אמרנו?
עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ותקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור.מתמחה בניהול משברים בתקשורת. ykarniel@idc.ac.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
