על פי הספרות הרפואית המקובלת אוטם שריר הלב אינו מופיע אצל אדם סתם כך, אלא זה המקנן בו מצב מסויים של תחלואה לבבית כזו או אחרת, כגון טרשת עורקים , שיש בה להוות בסיס או רקע לבואו. במקרה זה הופעתו של אוטם שריר הלב צפויה במוקדם או במאוחר.
מנגד, מחקרים מלמדים על כך שאירוע חריג יכול לגרום או לתרום ( זרז triger ) לבואו של אוטם.
נשאלת השאלה אם כן, באילו מקרים תחשבנה מחלות לב כתאונת עבודה.
קושי זה בהכללת מחלות לב כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי נובע מעצם הגדרתה של תאונת עבודה על פי החוק המתייחס לתאונת עבודה כאירוע "פיתאומי" שניתן לאתרו מבחינת הזמן והמקום - אירוע חד פעמי בעל אופי תאונתי עם סימנים נגלים לעין כגון מכה או חבלה.
למעשה, אותם המבחנים המשמשים לקביעת קרות אירוע תאונתי כפגיעה בעבודה מעוררים בעיה וקושי רב, כאשר דנים בשאלת ההכרה של אוטם שריר הלב כתאונת עבודה. מתי יוכר האוטם כתאונה ? באילו נסיבות יש לשייך את האוטם שאירע לנפגע לעבודה ?
בדומה לאותם המבחנים הנוהגים, גם בעניין זה התווה בית הדין לעבודה מבחן לקביעת היותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה והוא מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד".
קביעת קיומו של "אירוע חריג" תיעשה על פי התשתית העובדתית וחומר הראיות , תוך התייחסות למצבו הסובייקטיבי של האדם בו מדובר והאירועים שפקדו אותו בעבודתו אל מול עבודתו הרגילה והיומיומית. דהיינו, את השפעתו של המאמץ רגיל או בלתי רגיל יש לשקול מבחינת הנפגע עצמו לאור בריאותו ואישיותו בעת האירוע. לעניין מהו אותו "מאמץ מיוחד" נקבע, כי צריך שיהא מדובר במאמץ בלתי רגיל ויוצא דופן במידה בולטת. באופן זה, הוכרה תביעתו של נפגע שטען כי אוטם שריר הלב אירע עקב הרמת משא כבד ולא רגיל בעבודתו,לאחר שהוכח כי בעבודתו נוהג הוא לבצע עבודה פיזית יום יומית של עמידה ממושכת.
במסגרת בחינת התשתית העובדתית והמשפטית,כאמור, נוהג בית הדין לעשות שימוש ב "כלי עזר" נוספים, כגון מתן משקל רב לאנמנזה הרפואית ולדברי הנפגע סמוך לאחר האירוע, שכן ההנחה היא כי החולה המאושפז בבית חולים ימסור עובדות נכונות על מנת לקבל את הטיפול הרפואי הנכון בעבורו. יחד עם זאת, בהיותה של האנמנזה ראיה ככלל הראיות והעדויות הנוספות אין משקלה מוחלט.
חשיבות רבה אף מיוחסת לסמיכות הזמנים בין האירוע הנטען לבין הופעתו של אוטם שריר הלב. אין דומה הופעתו של אוטם שאירע לנפגע באותו יום או בסמוך לאירוע הנטען בעבודה, לבין הופעתו לאחר כחודש. במקרה אחד נקבע, כי "סמוך" משמעו שעות וימים ולא שבועות. הגם שכך, אין לקבוע מסמרות בעניין זה וכל מקרה ייבחן לגופו ובמידה ויימצא הסבר המניח את הדעת לריחוק הזמן, הדבר עשוי לפעול לטובת הנפגע.
גיל סמרה ושות' , הינו משרד עורכי דין הקיים מזה 13 שנים העוסק בדיני הנזיקיןומתמחה בטיפול בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, תאונות עבודה, תאונות דרכים, מחלות מקצוע, נזקי שמיעה, תביעות נגד קצין תגמולים, תביעות של נפגעי פעולות איבה, רשלנות רפואית, ייצוג בבית המשפט, בבית הדין לעבודה, בפני וועדות רפואיות וועדות לעריים.מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
