לא הפגנת המיליון, לא צעדת המיליון, אלא שאלת מיליון הדולר – פני המחאה לאן?
המוחים האוטנטיים – הרופאים המתמחים, סטודנטים, זוגות צעירים, כל היתר טרמפיסטים, וכמובן סוכני וסרסורי מפלגות למיניהן.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
לקחו מחאה עם אלמנטים ודרישות צודקות – ומסמסו אותה, בהנהגה צעקנית, חוצפנית, חסרת דרך והבנה בכלכלה ובתקציב המדינה.
לקחו מחאה, עם מספר מובילים, לא מתאימים, לא אמינים, לא מיומנים ובזבזו אותה בראיונות טלוויזיוניים חסרי חוט שדרה ומטרה.
לקחו תקשורת רעבה, יוצרת כותרות, מחפשת סיפורי צבע וסקופים, בנאליים, דחפו את המפגינים ליצור פרובוקציות ולאחר מכן להצטער עליהם עד שהבינו, שגרמו נזק גדול יותר מיכולת ההישג שלהם.
המנהיגות שהכזיבה
ונשאלת השאלה, מי הכתיר את המנהיגות של המחאה, במיוחד בשדרות רוטשילד?
התשובה – הם עצמם בגיבוי ובליווי מאסיבי של התקשורת.
המסקנה – כאן טמון זרע הכישלון והפספוס.
א. הגב' ליף – בחורה דעתנית, יודעת להתבטא (טוב יותר מאשר להתלבש) והתקשורת התאהבה בה.
בטלויזיה – פורסם סרטון, על גב' ליף שממנו עולה שעוד טרם החלה "ההתנחלות ברוטשילד" כבר התקשורת ליוותה אותה, ליטפה אותה וגיבתה אותה.
המסקנה המתבקשת מעצמה – התקשורת בנתה אותה והעצימה אותה תוך מינויה הפיקטיבי למנהיגת המחאה וכך עשתה גם לאחרים.
יחד איתה – היו עוד כמה מחפשי כותרות ושמאלנים מוצהרים, ביחד עם קבוצת אנרכיסטים ומוחים מקצועיים, שנעים מהפגנה להפגנה – וכשהדבר התברר לציבור הרחב – כוח המחאה ודרישותיהם המופרזות, הלא מציאותיות – הפכו את המחאה ל"וודסטוק" או הפנינג שמאלני חסר ערך וחסר ערכים.
התקשורת שכחה – לציין כי גב' ליף לא שירתה בצבא ובצדק מטעמי בריאות, אבל מי שרוצה להיות מנהיגה חברתית כפי שציירו אותה, עוד מנעוריה בבית-הספר – צריכה להתנדב לצה"ל, להתנדבלשירות לאומי ולהראות ש"הצדק החברתי" איכפת לה ובוער בעצמותיה.
יתירה מכך – הגב' ליף אף חתמה על מכתב "השמיניסטים" נגד השירות בשטחים, שעורר בזמנו הדים לא מעטים, לרבות ההתייחסות לצה"ל כמבצע "פשעי מלחמה" – את זה שכחו.
בראיון בעיתון מעריב (מוסף השבת) – אצל העיתונאי אראל סג'ל, אומר המוחה ברוטשילד אדם דובז'ינסקי מראשוני מארגני המחאה ומוביליה – שהוא מרגיש נבגד, כי הנהגת רוטשילד לא רוצה תוצאות חברתיות, הם רוצים להפיל את נתניהו. וכשרואים בשטח את ח"כ חנין רק"ח ואת העזרה של "הקרן החדשה" – התומכת בארגונים, עמותות אנטי ציוניות (והמנכ"לית היא אמה של גב' דפני ליף) – התמונה מתחילה להתבהר ולקבל פרופורציות נכונות.
תכלס ולעניין – למחאה היו אלמנטים אוטנטיים, נכונים וצודקים והמוחים הצודקים כמו הרופאים המתמחים, סטודנטים, זוגות צעירים, חד הוריות, נשים עובדות ועובדים חרוצים בכל הארץ, היו במומנטום חיובי – שבוזבז, נעצר והתפרק יחד עם האוהלים.
יחד עם זאת, על הממשלה וביבי נתניהו – לא להסתפק בהצהרות סרק והבטחות סרק, עליהם להוכיח, כי מה שניתן לתקן ומה שאפשר לזרז צריך להיעשות מהר ובאופן אלגנטי.
ועדת טרכטנברג – תגיש הצעות/מסקנות ואותן צריך ליישם במהירות ובזריזות, ולא לקבור אותן בתת וועדות, תת הצעות ותת ביורוקרטיה.
וכמו שלמדתי באוניברסיטה – על פי תורתו של הכלכלן הידוע סאביני – שאמר: "כסף יש בעולם, רק צריך להשיג אותו". ואכן – כסף יש בארץ, וצריך לחלק אותו נכון.
הערות והרהורים בענייני דיומא ומחאה:
1. השדרן דידי הררי (רדיו 103), באחת מתכניותיו בצהריים הביע את מחאתו כנגד התקשורת. לדבריו, התקשורת עוסקת, מדגישה, עושה פרומואים – לא למטרות המחאה, ערכיה, היבטיהאלא לאומנים המופיעים בה. איפה, מי יופיע וכמה יבואו לשמוע אותם.
כמה שהוא צודק!
2. הכותרת "צעדת המיליון" – מזכירה לי קצת במבוכה ומועקה את הסיסמה של עראפת ושל תומכיו על "צעדת מיליון השהידים לירושלים". אמנם יש לומר: להבדיל מיליון הבדלות אבל הצליל של הכותרת לא נעים.
3. אבל אל דאגה – התקשורת עשתה הרבה פרומואים לעצרת והיא תכפיל ותשלש את המשתתפים לפי הצורך כפי שעשתה גם בעבר.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
