איך להינצל מדוב ביער.
ציוד: פעמון, כוס וכפית, כסאות כמספר המשתתפים.
האגדה מספרת שאם נמצאים ביער ונתקלים בדוב, כדאי לעשות את עצמנו לא חיים: לא זזים, לא נושמים – בקיצור, מקפיאים את עצמנו. מספרים שהדוב, בחושבו שאנחנו לא חיים, מריח אותנו ומתרחק מבלי להרע לנו.
אני לא מציעה בשום אופן שננסה לבדוק בעצמנו את אמיתות האגדה. ניסוי וטעייה טובים במעבדה – לא ביער!
אני רק מנסה להציע משחק נחמד.
נספר לילדים תחילה את האגדה ונבהיר להם שלא כדאי לנסות את זה בבית – ועוד פחות מזה, ביער...
אנחנו נחליט שאנחנו כולנו חוטבי עצים, אבל לא שואבי מים – כי אין לנו עודף מים, כזכור. לא שיש לנו עודף עצים, אבל על זה עוד לא שומעים כל-כך הרבה פרסומות.
אנחנו נראה לילדים כיצד חוטבים עצים, בתנועת החלקה של הזרועה הפעילה של כל ילד – ימנית או שמאלית. הילדים יושבים על הכיסאות ואחד מהם מתנדב להיות הדוב.
כשמקשקשים עם הכפית בתוך הכוס, הילדים היושבים מתחילים "לחטוב" עצים בתנועת הזרוע.
פתאום מצלצל הפעמון: זה סימן שהדוב מתקרב. כולם מפסיקים לנוע וקופאים על מקומם. אם "הדוב" מגלה שאחד מהם זז, הוא מתיישב במקומו והילד שזז הופך להיות "הדוב".
אם הילדים מעט גדולים יותר, אפשר להעלות את דרגת הקושי של המשחק: אפשר לומר לילדים לשכב על הרצפה וכשה"דוב" מתקרב, לנסות לעצור את נשימתם.
עוד דרגת קושי: "הדוב" יכול להקשות על המתחזים בכך שהוא מנסה לרחרח אותם ולהצחיק אותם. מי שצוחק ראשון – להבדיל מהפתגם "צוחק מי שצוחק אחרון" – הופך לדוב בעצמו.
תיהנו יחד עם הילדים – זה כיף!
אם אתם מחפשים רעיונות למשחקים נוספים, גלשו לאתר:
קורה שורץ www.saba-sabta.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
