מאת: נסים גבאי 050-5206511 gabbai@012.net.il
אני יושב וכותב לך מכתב זועם, כועס, ומלא מרירות כמי שכותב לנבחר ציבור המייצג את מירב נציגינו העלובים בכנסת אותה כנסת שרוב העם "לא סופר ממטר".
אינני מצפה ממך לתשובה ולכן אינני טורח כלל וכלל לשגר אליך את מכתבי זה. את פרסומו של המכתב באינטרנט ו/או בתקשורת אעשה למען כולנו, ואולי תציץ גם אתה בתלונות נגדך עם הפריבילגיה לא לענות את תשובותיך שאני צופה ומכיר. תהנה מהאופציה ההזויה בה אינך חייב לטרוח ולענות.
כי מי אתה, מה אתה מייצג, וכיצד נראית בבואתך במראה הפרטית שלך והעין הציבורית הבוחנת בייאוש כיצד עוברת עוד קדנציה דמוקרטית ובגדי המלך נשארים חדשים כמו בסיפורים?!
אתה משמש כיו"ר אל-סם כאילו שיש לך יידע בנושאי הסמים ו/או תוכנית מקצועית ו/או מושג מינימלי מה לעשות כדי למגרם. את התוצאות העגומות של רצונך להיות בתפקיד בולט בתקשורת מרגישים המון ילדים צורכי סמים, ולבטח המפיצים המתהוללים וטובעים בכספם השחור.
מינית עצמך כסמן ימני של נושאי התחבורה בישראל, עם מגלומניה להילחם בתאונות הדרכים. אין לך מושג מהי תחבורה, כיצד מנהלים מקצועית את התחום המורכב הזה, ולבטח לא כיצד מפחיתים את תאונות הדרכים. אבל אתה אלוף השחצנים המתגלגל בכל אמצעי התקשורת עם קישקושים מכאן ועד הודעה חדשה: חוק הקסדות לאופניים היה שיא הטיפשות וההתרסה של מורמים מעם כנגד עמך נטול האפשרות להתמודד עם תופעות המיוצגות ע"י כאילו נציגיו.
אסביר בקצרה לכולנו ואולי תציץ גם אתה (כדי לשלול הדברים) וזהו רק פאן אחד של העוול הנורא שגרמת לרוכבי האופנים בישראל. רבים הרוכבים על אופניים כדי ליהנות, לעשות סידורים בעיר הפקוקה, ואפילו רחמנא ליצלן מחוסר אמצעים לקנות רכב. האם כל רוכבי האופניים הללו שרוכבים לאיטם בלי להשתולל, חייבים את הקסדה הזו על ראשם?! למה?! הפכת להיות פטרונם כדי להציל אותם ממוות אם ייפלו על ראשם?! הרי יש גבול לרצונו של המחוקק להציל בני אדם בכל מחיר, ועוד לעשות זאת כאילו בהגנה אישית מחייבת ע"פ חוק שעלולה לקנוס כל רוכב שלא נוח לו ו/או אינו מוכן לרכב עם הקסדה הזו על ראשו?!
אמשיך ואסביר כיצד ניתן להביא את הציבור הרוצה בהגנה על חייו וחיי ילדיו, לחבוש קסדה זו: ע"י חינוך והסברה. הטמעת החינוך התעבורתי מההיבט הבטיחותי להורים, ומהם לילדים: "כדאי לשמור על חייהם במקרים בהם יש חשש לצורת רכיבתם ו/או התנועה מסביבם", ובכך לגרום למקרים הנחוצים לחבישת הקסדה, להתבצע. מדוע לכל הרוחות צריך אני, אזרח שרוכב עשרות שנים בלי ליפול פעם אחת מאופניו, להתהדר ולחבוש את הקסדה הזו על הראש, בכל נסיעה, ואח"כ להתווכח עם איזה שוטר שיסביר לי כי זו תקנה מחייבת ואינה ניתנת לשיקול דעת?! מה פשעתי?! למה העונש הקולקטיבי הזה על מי שבאמת אינו רוצה ואינו צריך לחבוש קסדה כזו ברכיבה על אופניים?! ד"א, לידיעתך מחוקק פופוליסט: ישנן ארצות בהן אפילו לרוכבי האופנועים אין חובה בחוק לחבוש קסדה !!
הייתי רוצה לספר לקוראים (כמובן מעל ראשך ובעודך ספון באחד מאולפני הטלוויזיה עם איזה עורך משועמם שגם אותו לא מעניין דבר וחצי דבר בנושא הקטל בדרכים) את הסיפור שלי דהיום בבוקר. לידיעתך, יש לי קרוב למאה סיפורים קשים מידי יום, ועל כל אחד מהם יכול הייתי (לו הייתי מיליארדר) לתבוע אותך בביהמ"ש - אישית ואת יתר הנבחרים.
לידיעתך, אתה כמחוקק דוגל ומחזק את החוק המחייב רוכבי אופניים לרכב בצד ימין של הדרך. לא רק שלא ניסית להציל בימיך רוכב אופניים אחד (חייבת אותם ללבוש אפוד זוהר?!) אלא שאתה במודע שולח את כולם להילחם בשטן ולהיהרג.
הקשב מחוקק לא יקר ללב אבל שעולה לנו כסף רב הנזרק כאילו לים.
לפעמים אני עולה על אופניים ורוכב לצורכי סידורים, ספורט, או השד יודע מה. כך עשיתי הבוקר, וכהרגלי הרכיבה מתבצעת אך ורק בצד שמאל של הכביש, נגד כיוון נסיעת הרכבים. אני יודע. זה נגד החוק. אבל אתה לא יודע: זה מבטיח במקרה חירום לסטות לשול הדרך כאשר נהג אינו מבחין בך. אין צורך להרחיב בנדון אין סיכוי שתתחיל להבין בענייני תחבורה.
אבל בקטע דרך קטן (כמאתיים מטר) התעצלתי לעבור לנתיב הנגדי, ונשארתי עם החוק ועם הסיכון לנסוע בימין הדרך.
במשך אותן דקות בודדות כמעט ושימחתי אותך (פחות מתלונן סידרתי נגד הממסד המושחת), ומנגד: אישה אלמנה וארבעה יתומים מאב.
דווקא באותם מטרים (חוק מרפי) הגיעה שיירת מכוניות מרמזור ירוק שנפתח מאחוריי. אחד מכלי הרכב הייתה משאית ענק עם נגרר ארוך במיוחד. המשאית התקשתה לעבור לידי כי היתה תנועה משמאלה. הייתי במלכודת. ניסיתי להחזיק חזק אבל רשת ניקוז בדיוק באותו קטע דרך הבהירה לי כי חיי לא הכי בטוחים מכאן והלאה. עברתי גם על הרשת, אבל זיזי הצד של עגלת הנגרר הפחידוני עד בלי די. המשאית עברה, הרוח המתערבלת, המערבלת והמסוכנת עברה איתה גם כן, ונשארתי רוכב בודד וכועס על עצמי שרכבתי לרגע עם החוק ונגד כללי הבטיחות, ועליך חבר הכנסת ארדן. בדיוק באותו רגע דרמטי הבנתי כי כמו הרוח והמשאית הענקית שכרגע ניצלתי מהם בעור שיניי כך ימשיכו פעולות החכי"ם בישראל לגרום לנו לנזק מתמיד וגובר, ואל לנו לחלום ולו לרגע כי מהם תבוא לנו הישועה.
מה אוסיף לך חבר הכנסת, נבחר הציבור, בעל המשכורת והפנסיה המכובדת, הנוהג ברכב חברה-טובה?! מאומה. נכון. אין לי מילה אחת לומר לך. כפי שכתבתי בפתיחת הדברים: זכותך להציץ בכתוב כאן, אבל הדברים נכתבו לכולם ורק לא אליך.
מומחה תחבורה, עיתונאי, מנהל שיווק, ופעיל ציבור נגד עוולות ציבוריות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
