ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה בעיקר בימי הסליחות
"בראש חודש אלול עלה משה להר סיני לקבל לוחות אחרונים וירד ביום הכיפורים. על כן קבעו חז"ל את ראש חודש אלול לתחילת זמן התשובה" [הרב יחיאל הלפרין].
"מראש חודש אלול עד אחרי יום הכיפורים - הם ימי רצון ,ואם בכל השנה אלהים מקבל תשובה מן השבים אליו, מכל מקום ימים אלה טובים ומזומנים יותר מהיותם ימי רחמים וימי רצון" [שלחן ערוך].
מכאן אנו למדים ,כי חודש אלול והימים שבין ראש השנה ליום כיפור הם ימי רצון ורחמים וחשבון הנפש, והתפילה והתשובה מתקבלות בהם ביותר, לכן מרבים בתפילה וב"סליחות" ובמעשי צדקה באלול ובעשרת ימי התשובה. אופיים זה של ארבעים הימים האלו קשור בעלייתו של משה לשמים.
השימוש במילה "סליחות" סתם- מכוון אל הסליחות באלול ובעשרת ימי תשובה. סליחות הוא גם שם כולל למגוון קטעי תפילה ופיוטים בהם בעיקר חוזרת הבקשה לסליחה ולמחילה. יש בהם מוטיבים של הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה, הנאמרים בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה וגם, לפי כמה מנהגים, בעשרה בטבת, בתענית אסתר, בי"ז בתמוז, בצום גדליה ובימי שני, חמישי ושני הראשונים שאחרי ראש חודש מרחשון ואייר.
בפיוטים ובתפילות אלה משולבים פסוקים מהמקרא ורמזים למאמרי חז"ל המבטאים את רעיון התשובה וזכות האבות העומדת לבניהם, ובעיקר - מזכירים בהם כמה וכמה פעמים את שלוש עשרה המידות של הקדוש ברוך הוא.
בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית,
לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה. סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את עקדת יצחק ומכונים משום כך "עקדות".
לפי המדרש, חוברו ה"סליחות" הראשונות עוד בימיו של דוד המלך: "שהיה דוד המלך מצטער על ישראל, במה יתכפרו עוונותיהן? אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: בשעה שהצרות באות על ישראל בגלל עוונותיהן, יעמדו לפני באגודה אחת, ויתוודו על עוונם, ויאמרו לפני סדר סליחות ואני אענה אותם".
רבות מן הסליחות הן תפילות ופיוטים שנתחברו על ידי חכמי ישראל, ובהם רבי שמעון בן גמליאל, רבי יצחק אבן גיאת ורבי יהודה הלוי.
בקהילות הספרדים מתחילים לומר "סליחות" מראשית חודש אלול, מחצות הלילה או מלפני אשמורת הבוקר עד אור הבוקר, חוץ מימי שבת וראש חודש, שאין אומרים תחנונים בשבת ובראש חודש.
בקהילות האשכנזים מתחילים באמירת "סליחות" במוצאי השבת של השבוע שלפני ראש השנה, אבל אם חל ראש השנה ביום ב' או ביום ג' בשבוע, ולא נשארו לפחות ארבעה ימי "סליחות", מתחילים את אמירתן למוצאי שבת של השבוע שלפני זה.
מנהג הסליחות של האשכנזים להתחיל את אמירת סליחות ביום בריאת העולם - כ"ה באלול.
בכל העדות ממשיכים באמירת "סליחות" עד ליום כיפור. מסורת היא, שאמירת הסליחות באשמורת הבוקר רצויה ביותר, כי עת זו היא "עת רצון" והקדוש ברוך הוא קרוב אז לכל קוראיו. הרב עובדיה יוסף שליט"א, הביא, שטעם המנהג לומר סליחות דווקא באשמורת הבוקר, הוא על פי מה שמבואר בזוהר הקדוש, שמשעות הבוקר מתעוררים חסדים בעולם, כפי שנאמר, "יומם יצווה ה' חסדו", ואילו משעת מנחה עד חצות הלילה מתעוררים מדות הדין, אולם משעת חצות הלילה מתעוררים שוב החסדים ומדות הרחמים, ולכן נעים זמירות ישראל דוד המלך אמר, "חצות לילה אקום להודות לך". ולכן אין ראוי לומר סליחות בתחילת הלילה, שהוא זמן התגברות הדינים.
ולפנינו הפיוט:"אדון הסליחות"/ מחבר לא ידוע
אדון הסליחות בוחן לבבות
גולה עמוקות דובר צדקות
חטאנו לפניך רחם עלינו
הדור בנפלאות ותיק בנחמות
זוכר ברית אבות חוקר כליות
חטאנו לפניך רחם עלינו
טוב ומטיב לבריות יודע כל נסתרות
כובש עונות לובש צדקות
חטאנו לפניך רחם עלינו
מלא זכיות נורא תהלות
סולח עונות עונה בעת צרות
חטאנו לפניך רחם עלינו
פועל ישועות צופה עתידות
קורא הדורות רוכב ערבות
שומע תפלות תמים דעות
חטאנו לפניך רחם עלינו
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
