נזק לעמוד השדרה יכול להיגרם בשנייה אחת ועלול להישאר עד סוף החיים ומצד שני יכול להיגרם כנזק מצטבר של פעילות מתמשכת לא נכונה במשך מספר שנים.
ניתן לשמור על הגב שלנו מפני נזק ובהמשך נדון איך ניתן להקטין הסיכוי לנזקים באמצעות שיטות פשוטות לביצוע מטלות יומיומיות ונתמקד בעיקר בשירות הצבאי.
במהלך השירות הצבאי - ובעיקר ביחידות הקרביות ובאופן ספציפי מסוג אחד יחידות חי"ר ובאופן ספציפי מסוג שני חילות שריון ותותחנים - בשנה הראשונה של השירות ישנם מאמצים גופניים גדולים שמשולבים במאמצים מנטאליים (סביבה חדשה, אנשים חדשים, נהלים חדשים, לו"ז צפוף וכו'), פעילויות שלא מורגלים בהן ובחוסר שעות שינה מספקות.
חייל קרבי שהוא עם חגור מלא, נשק וכובע פלדה מעמיס משקל די גדול על עמוד השדרה ולעתים לשעות ארוכות ולעתים במאמצים גדולים ? עמידה לאורך זמן, הליכה למרחק גדול, מסעות ולעתים נשיאת חבריהם כאימון. לעתים, בצירוף תרמיל גדול או ציוד מחלקתי ואו מסע אלונקות.
חיילים רבים, בזמן השירות הסדיר, ממשיכים במאמצים כחיילים קרביים וחלק מהזמן כולל נשיאת משאות כבדים.
החלק הנושא עומס בעמוד השדרה בנוי מחוליות עגולות ובין כל חוליה וחוליה יש דיסק סחוסי שגם בולם זעזועים וגם מאפשר את התנועה של עמוד השדרה.
עמוד השדרה בנוי לשאת משקל רב. עמוד השדרה גם מסוגל לתנועה לפנים, לתנועה לצדדים ולתנועה סיבובית.
עמוד השדרה אינו בנוי לשילוב של משקל כבד פלוס התנועות.
איך נשמור על עמוד השדרה כשאנו נדרשים לסחיבת משקל ותנועה עימו:
1. הרמה מהרצפה והורדה: רגע קריטי הוא רגע ההרמה וההנחה של משא הן מגובה הרצפה והן משולחן. ככלל, כדאי תמיד להעמיס מגובה שולחן ולא מגובה רצפה אך אם אין ברירה וצריך להרים משהו כבד מהרצפה ולהוביל אותו כדאי להרים ביחד עם מישהו גם אם אח"כ אתה סוחב לבד. אותו דבר גם בעת הפריקההנחה כך שבעת ההעמסה והפריקה יחולק העומס לשני אנשים. בכל מקרה, את ההתכופפות להרמה יש לבצע לא עם הגב אלא כך: להתקרב לחפץ ככל שניתן, להחזיק את הגב התחתון ישר, להתכופף עם הברכיים תוך כדי הבלטת הישבן אחורנית ובגב זקוף. ההרמה תעשה באמצעות הכוח של הרגליים ושרירי הבטן ולא של שרירי הגב.
2. הרמה משולחן והנחה לשולחן: בהרמה, יש לעמוד קרוב לשולחן ממנו לוקחים את החפץ ולאחר ההרמה אין להסתובב עם הגב והכתפיים אלא עם הרגליים והאגן. כשאתה נושא משהו עם שתי הידיים קדימה ומניח על השולחן, התקרב עם גופך ככל שניתן לשולחן והנח זאת בחלק הקרוב אליך של השולחן כדי לא להתכופף וכך להפחית עומס מחוליות עמוד השדרה ומשרירי הגב. יחד עם זאת, טוב יהיה לעמוד עם רגל אחת קדימה יותר כשמניחים דברים על השולחן.
3. סחיבת המשא ממקום למקום: בעת נשיאת המשא בקדמת הגוף רצוי לכווץ ולהקשות את שרירי הבטן. אם מתאפשר, יש להניח את החפץ שסוחבים על עצם האגן ? העצם הבולטת במותן. כך, חלק גדול מהמשקל יעבור מהגב אל הרגל. אם אי אפשר להניח את המשא על המותן יש לסחוב באמצעות רצועות (כמו של תיק גב) ושהמשא ישען על החלק התחתון של הגב ? האגן.
אם החפץ כבד מאוד, רצוי לסחוב אותו עם עוד אדם.
4. אם ניתן לחלק את המשא מבחינת כמות, עדיף לעשות פעמיים שלוש את הדרך עם חלק מהמשא מאשר פעם אחת עם כל המשקל ביחד.
5. לפני כל פעולה מאומצת של הגב יש לעשות חימום קל (כן כן, סחיבת משאות כבדים דורשת חימום של הגוף):
דקה של סיבוב עמוד השדרה לשני הצדדים
דקה של סיבוב האגן לשני הצדדים
התכופפות קדימה ולנסות לגעת עם אצבעות הידיים ברצפה, תוך שמירה על הגב התחתון ישר. בכיפוף יעשה במפרקי הירכיים ובגב העליון.
כל פעולה לעשות בהדרגה. לא לעשות תנועות פתאומיות עם הגב.
6. לנשיאת משאות כבדים, כבסיס, רצוי ששרירי הרגליים יהיו חזקים. כמו כן ? רצוי ששרירי העכוז והבטן יהיו גם כן חזקים.
7. שימוש במדרסים משפר את היציבות את היציבה ומסייע בהגנה על מפרקים.
יעקב חיים וינברג - מומחה לפתרון בעיות רגליים
באמצעות מדרסים אפקטיביים המותאמים באופן אישי
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
