בשבועות האחרונים,אנו עדים למחאה החברתית על יוקר המחייה בכלל ובמוצרי מזון,דיור בכלל בישראל.דומה כי אחד המרכבים המרכזיים שמניעים מחאה חברתית זו מתבסס על העידרו של עקרון הצדק החברתי הווה אומר כמה דרישות המדינה מפנה ולמי(מיסים,מילואים חובות אזרחיות) כמה זכויות ומשאבים מופנים לטובת האזרחים. בתוך דיון זה עולה שאלת הצדק החלוקתי( distributive justice) הווה אומר (ווינארב 2008 ) כיצד מחלקים את העוגה התקציבית,מי מקבל מה במונחים של השכלה,נגישות למידע,משאבי הון קרקע וכ"א וההשלכות של חלוקה זו על הפערים החברתיים והכלכליים.
דאהן(2007) מציין כי מושג הצדק החברתי זכה לתנופה חזקה ע"י הפילוסוף האמריקאי גו'ן רולסRawls שהגדיר צדק "כמידה המוסרית העליונה ביותר של מוסדות חברתיים". עקרונות של צדק חברתי הם כללים שעל בסיסם אנו מחליטים על חלוקת טובין כלכליים וחברתיים.
במסגרת תפיסתו של רולס מציין דאהן, עומדת ההגדרה של צדק כהוגנות justice as fairness מתחלקת ל:1. החברה האנושית הינה מערכת הוגנת של שיתוף פעולה לאורך זמן שמבטיח קיום עתידי לדורות הבאים.
2. התייחסות לכל אזרח כאל אדם חופשי בעל כישורים מוסריים של צדק והבנת הטוב והראוי שיכול להתפתח ולהתקדם במסגרת החברתית בה הוא נמצא.
3. החברה בה שורר צדק הינה חברה מוסדרת היטב,הווה אומר למרות השוני בדיעות פוליטיות אמונות וערכים יש הסכמה עקרונית על תפיסת הצדק,מה צודק מה ראוי.
ברגע שעקרונות של צדק אלו מתקיימים בפועל במיבנה חברתי קיים,והמדינה משכילה ליצור מערך הזדמנויות חינוכיות ואחרות נגיש ושווה לכולם(באמצעות רגולציה,תקנות,תקציבים וסדרי עדיפויות וחהקפדה על עקרונות של שויון הזדמנויות וצמצום פערים),אזי אפשר להגדיר חברה זו כחברה צודקת, אך שימו לב שויון בהזדמנויות אינו כמובן שויון בתוצאות.
לעומת תפיסה חברתית זו המניחה הנחות סמויות וגלויות על תפקידה המרכזי של המדינה ביישום הצדק החברתי,מתקיימות תפיסות נאו ליברליות המניחות על כלכלת שוק חופשי בו האינטרס האישי של כ"א להרוויח מחייב שיתוף פעולה אינסטרומנטלי(קונה מול מוכר) שיביא לעושר מיצרפי על בסיס של אינטרסים אישיים. תפיסות ניאו ליברליות הדוגלות בהפרטות,מעורבות מינמלית של המדינה בסוגיות כלכליות וחברתיות וכיו"ב,הן התפיסות השולטות באנגליה בארה"ב ובישראל בעשורים האחרונים.
Savas(1996) טוען בהקשר לכך כי אחד הכוחות המניעים את ההפרטה הוא האידאולוגיה שביסודה:
השלטון גדול מידי,חזק מידי,יקר מידי,חסר יעילות ופולשני ולכן-מוסדות פרטיים ,ארגוני צדקה ומשפחה יכולים לקחת על עצמם רבים מתפקידי המימשל. ההפרטה יוצאת לכאורה כנגד המונפולים הממשלתיים רבי הכוח המפרים את האיזון הראוי ,פוגעים באזרח ואינם פועלים למען האינטרס הציבורי הכללי אלא לתועלת עצמם ובכך מפירים עקרונות של צדק חברתי מאחר והם נהיים "מדינה בתוך מדינה" ,משרתים את עצמם,מפלים בגיוס על בסיס משפחתי,גוררים עלויות שכר ללא הלימה לכישורי העובדים ועוד ועוד.
התחרות על פי התפיסה הניאו ליברלית-היא היא הגורם המרכזי שיאפשר דרך כוחות היצע וביקוש יצירתו של מצב אופטמלי ,של ירידת מחירים בכל התחומים שתאפשר נגישות רבה יותר של האזרחים למיגוון של שרותים חיוניים(בריאות,דיור,חינוך רווחה וכיו"ב)
בפועל במדינת ישראל 2011 היישום של התפיסה הניאו ליברלית מתגלה כבעייתי ביותר על קרקע המציאות,אולי לא בכל התחומים אבל בהחלט בתחומים הבסיסים ביותר לאזרח(מזון, דיור,מוצרי צריכה וכיו"ב).
דומה כי,מדיניות ההפרטה של ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו,הצמיחה במשך השנים כוחות עסקיים (משפחות ההון למינהן) המרכזות כח רב ביותר. אם נמפה את הכוחות החברתיים והכלכליים,נמצא כי לצד המונופולים הממשלתיים החזקים שעדיין נותרו,הדרג הפוליטי והבירוקרטי הבכיר הנגיש למידע והזדמנויות שונות,נמצאות קבוצות שליטה אלו שבאמצעות אחזקותיהן הפיננסיות והראליות,הטבות ממשלתיות וקשרים רלוונטים, תורמות לפערי ענק במשכורות,בתנאים ובהזדמנויות,פערים שהמדינה הדוגלת בכלכלה ניאו ליברלית מניחה שהם"יסתדרו באופן טבעי " ע"י כלכלת היד הנעלמה,או שלא...
המחאה החברתית באה ,על רקע אוזלת ידה של מדינת ישראל והעומדים בראשה,ליצור מערכת מיסוי (ישיר ועקיף)והקצאת משאבים חדשה שתאפשר צדק חלוקתי הוגן יותר כלומר לסייע למי שאינו שייך לאחד ממוקדי כח אלו.
רק ממשלה ,שעקרונות של צדק חברתי וצדק חלוקתי מנחים אותה,יכולה לקדם שוק תחרותי מצד אחד ויוזמה חופשית(דרך רגולציה שתפתור כשלי שוק ותגן על הלקוח כולל מצבים של פיקוח מחירים בהעדר תחרות אמיתית),לצד פיתוח ותמיכה לטובת אוכלוסיות פרפרייה,צעירים,קשישים,זוגות צעירים ,שכירים בעלי משכורות ממוצעות הווה אומר"הרוב הדומם" מעמד הביניים הנושא בעול המתמיד. הניסיון של פוליטקאים שונים להדביק תו פוליטי-אינטרסנטי על המחאה החברתית,מלמד על הניתוק המנטלי הקיים אצל חלק גדול משרי הממשלה,לצד חוסר רצון לבדוק פרדגימות חשיבה שונות מבחינה חברתית וכלכלית.
טוב תעשה הממשלה, אם מעבר לועדות המוקמות,תפעל בהמשך באופן פרקטי אם ברצונה לשמר את עמוד השידרה של החברה הישראלית(מעמד הביניים) שבפגיעה בו ושחיקתו, קיים מרכיב הסיכון הקריטי של יצירת חברה קוטבית ומעמדית,חסרת סולדריות חברתית שיכולתה להתמודד עם איומי ביטחון חיצוניים הקיימים כל הזמן ואיומים פנימיים הולכת ופוחתת. ממשלה שמדיניותה אינה חותרת לכיוון של צדק חברתי מאבדת את הבסיס המוסרי ואת הלגטימציה שלה למשול ולהנהיג את החברה.
מקורות
דאהן.י. (2007)תיאוריות של צדק חברתי,הוצאת משרד הביטחון.
וינריב.א.(2008 ) בעיות בפילוסופיה של המוסר,כרך ב,הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
Savas E.S(1996) "on privatization "in F.S Lane(ed) Current issues in Public Administration,,5 ed.
מאת: דודי אילת.
מנחה באוניברסיטה
הפתוחה ומרצה במרכז ללימודים אקדמים- אור יהודה. כמו כן
דוקטורנט בנושא אתיקה בניהול באוניברסיטת בן גוריון.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
