הדברה הינה שם כולל להרחקה או הריגה של מזיקים. אלו יכולים להיות בע"ח מכל המחלקות הטקסונומיות כמעט: צמחים, חיידקים, פטריות, עופות, דגים, יונקים; אף על פי כן, רוב רובה של ההדברה מיועד למאבק בחרקים. הדברה נעשית באמצעות רעלים מסוגים שונים. בעבר היה נהוג השימוש בחומרים בעלי רעילות גבוהה מסוג פחמימנים כלוריים וקרבאמטים, גם כיום מותר בישראל השימוש בחומרי הדברה ממשפחת הזרחנים האורגניים הידועים כרעילים ביותר לאדם (יתכן כי בקרוב יוצאו אל מחוץ לחוק). הבעייתיות בשימוש ברעלים להדברת חרקים נובעת מכך שהרעל פוגע לא רק במזיק אלא גם באדם ובסביבה בה הוא חי. לרעלים המשמשים כחומרי הדברה יש תכונה של עמידות ושארתיות גבוהה, הם נותרים בשטח זמן רב ועלולים להגיע למזון ולמי השתייה ולפגוע במע' חיוניות בגופינו. בנוסף, קצב ההתרבות המהיר של החרקים ותהליך הסלקציה הטבעי מוביל חרקים רבים לפתח תנגודת לחומרי הדברה דבר המוריד את אפקטיביות הפעולה לטווח ארוך וגרוע מכך להיווצרות זנים חדשים של חרקים עמידים לחומרי הדברה. לאור האמור לעיל, ועל מנת להביא לפיתרון מפגעי מזיקים במינימום נזק לעצמנו, יש צורך לנקוט במספר פעולות משולבות: ראשית, שמירה על ניקיון וסניטציה. מרבית החרקים המזיקים לאדם נמשכים למקומות לחים, חמים ולשאריות מזון. לכן חשוב להימנע ממצבורי זבל פתוחים בסביבת המגורים, לייבש שלוליות ומים עומדים, וכן לטפל ולנקות מרבצים של חיות מחמד המושכים אליהם טפילים המזיקים גם לאדם. שנית, יש לבצע ניטור מדויק של המפגע, כלומר, לאבחן בדיוק את מין החרק הפוגע, לזהות באיזה את השלב בגלגול החיים שלו ולזהות את גודל המפגע. ניטור מדויק של המפגע יאפשר התאמה מרבית של תכשיר ההדברה הרצוי לטיפול בו.
שלישית, ביצוע הדברה, ישנם כיום מבחר תכשירי הדברה המיוצרים מחומרים אורגנים ורמת רעילותם ושאריותם נמוכה. בנוסף, באזורים גדולים כגון: שטחים חקלאים או עיריות, ניתן לנסות ולבצע הדברה ביולוגית, כלומר להשתמש באויב טבעי של החרק המזיק על מנת לדלל ולצמצם את תפוצתו.
לסיכום, לשימוש בתכשירי הדברה ערך רב, באמצעותם אנו משפרים את איכות חיינו ומבטיחים את בריאותינו, אולם אסור לשכוח שמדובר ברעלים והשימוש בהם צריך להיעשות באופן בררני ומושכל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



