סוגיות משמורת בזוגות חד מיניים 

משמורת במשפחה חד מינית

נישואים חד מיניים בישראל הם פצצת גירושין מתקתקת אומרת עורכת הדין חגית לב המתמחה בדיני משפחה. לדבריה, הבאת ילדים לעולם במשפחה חד מינית משולשת או מרובעת, (כלומר אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אישה, הרה לאב ביולוגי החולק גם הוא זוגיות עם גבר) עלולה לגרום תסבוכות קשות שבית המשפט יפסוק בהן פעמים רבות שלא לטובת הילד, ובוודאי שלא מן הצדק – אלא על פי החוק.

לדברי עורכת הדין חגית לב, החוק בישראל לא השתנה בעקבות טרנד הנישואים החד מיניים, וכאשר זוגיות חד מינית מתפרקת, מטיל החוק הישראלי משמורת של ההורים הביולוגיים, גם אם הקשר של הילד עם ההורים הלא היולוגים טוב בהרבה מאשר עם ההורים הביולוגים.
על מנת למנוע סיבוכים וטרגדיות קשות, מציעה עורכת דין לב לזוגות החד מיניים שהגיעו להחלטה לפרק את מערכת הנישואין, לא לפנות לבית המשפט אלא לפנות קודם לכן להליך גישור.
לב מכנה את ההסדרים החד מיניים הפועלים במסגרות אחרות, כהסדרים לא טובים, מכיוון שהם אינם מחייבים את בני הזוג לעדכן את ההסכמים כאשר הם מביאים ילד לעולם, ובכך פותחים פתח לכל הסיבוכים והבעיות האמורות.

נ. התאהבה בג. הצעירה ממנה בעשור בגיל מבוגר יחסית, והן החליטו להביא לעולם ילד במהירות. על מנת שהילד יגדל עם דמות אב, חברו נ. ו-ג. ל- ש. וי, זוג הומוסקסואלים אשר גם חפצו מאד בילד משלהם. כך נולד רון (שם בדוי) לארבעה הורים: שני אבות ושתי אמהות, שרק שניים מהם ביולוגיים.
נפשה של ג. הצעירה נקשרה בנפשו של בנה, והיא זו אשר ליוותה את גדילתו מעת שהיה תינוק, דרך הפעוטון והגן, בעוד נ. אמו הביולוגית מקדישה את רוב זמנה לקריירה, ומזניחה את הקשר בינה לבין בנה. קצת פחות מארבע שנים לאחר הולדת רון הסתיימה האהבה בין נ. ל-ג., והן החליטו להתגרש.

שופטת בית המשפט אליו הגיעו שני הזוגות קראה את פרטי הסכם הנישואין האזרחי בין הזוגות ולאחר דיון קצר פסקה כי על רון לגדול בחזקת אמו הביולוגית, אפילו שהקשר שלו עם ג. ש. ו-י. טוב בהרבה.
בית המשפט לא הכיר באימהותה של ג. וגם אבהותו של ש. ובן זוגו לא היוותה שיקול בפסיקתה החד משמעית למשמורת של נ. על הילד.
הסכמי החיים המשותפים אשר נחתמים כיום בין זוגות חד מיניים עלולים ליצור בעיות קשות רבות, מכיוון שהם לא חוזים פני עתיד אומרת עורכת הדין חגית לב.

לדברי עורכת דין לב, קצב הנישואים החד מיניים, החיובי לכשעצמו, אשר התפתח בשנים האחרונות, מאפשר לישראלים רבים לחיות לפי אמונותיהם ובחירתם. אך היא מוסיפה שלצערה ההסכמים לחיים משותפים עליהם חותמים בימים אלה זוגות רבים לא מתייחסים לאפשרות של גירושין עם ילדים.
למרות שהדבר נראה כמתבקש, לא ניתן לכלול כיום בהסכם נישואין או חיים משותפים שום הכרעה כלפי תינוק שטרם נולד, שכן הוא בגדר תינוק וירטואלי אומרת עורכת דין לב.
על כן הסכמות רבות, הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים לא תופסים בהגיעם לבית המשפט. לדבריה, החוק בישראל פוסק פעמים נדירות על גידול ילדים הצעירים מגיל 6, שלא על ידי אמם הביולוגית, וזאת רק לאחר שהוכח שהיא לא ראויה מכל נקודת מבט לגדל את ילדיה.

בשל החוק, מעמדם של ההורים הלא ביולוגים המתפקדים כיום כהורים לכל דבר, עלול להנזק קשות מיישוב הסכסוך במסגרת בית המשפט.
ידוע כי מארג היחסים והמחויבות הזוגית בקרב זוגות חד מיניים איננה חזקה יותר מאשר בקרב זוגות הטרוסקסואלים, ויש האומרים שבקרב זוגות אלו התפרקות התא המשפחתי גבוה יותר מאשר אצל זוגות אחרים.

על כן, מחייבת עורכת דין לב את כל בני הזוג החד מיניים החותמים על הסכם לחיים משותפים לשנות את ההסכם כאשר מצטרף אל התא המשפחתי ילד.
לב ממליצה להתחיל את הליכי הפרידה במסגרת של גישור בליווי עורך דין המתמחה בדיני משפחה. הסכם זוגי המושג במסגרת גישור ואשר עומד בביקורת שיפוטית  - יקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.

חגית לב | גירושין , תביעות גירושין , עריכת דין

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי