לא כדאי להגיע לבית משפט בערעורים על שומות מס הכנסה 

לא כדאי להגיע לבית משפט בערעורים על שומות מס הכנסה
מאת רו"ח יורם שיפר ? זיו שיפר ושות' , רואי חשבון

מחקר שנערך ע"י משרד רוא"ח זיו, שיפר ושות' מראה כי רוב גדול של ערעורים על שומות נדחים בכל בתי המשפט בישראל.
המחקר שסקר פסקי דין מהשנתיים האחרונות מראה כי בתי המשפט נוטים לתמוך בעמדת רשויות המס ולהטיל הוצאות גבוהות על המערערים, דבר שברוב המקרים הופך את התביעה ללא כדאית.

לא אחת נתקלים נישומים ורואי החשבון בדילמה ? האם להתפשר בדיוני שומה או שמא לא להתפשר ולהגיע לבית המשפט על מנת לברר את השומות.
מניתוח פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים עולה כי מרבית הערעורים על שומות, נדחים וכי לעיתים קרובות החיוב בהוצאות מייתר את התביעה.
זו הסיבה כנראה כי רוב המקרים של אי הסכמה בין נישומים לרשויות המס מגיעים לפשרות ורק מקצתם של המקרים מגיעים לבתי משפט לרבות חוסר האפשרות של האזרח הקטן לעמוד במימון ההוצאות הכבדות הדרושות כדי להוציא את יומו בבית המשפט.

תהליך השומות במס הכנסה מאפשר תהליך שנקרא "השגה" כאשר לא מצליחים להגיע לעמק השווה עם מפקח המס בדיון שומות.
תהליך זה מאפשר לנישום לבצע דיון נוסף על השומות עם מפקח אחר. התהליך מקנה אמנם לנישום אפשרות נוספת להציג את עמדתו וטענותיו אולם הוא איננו מתנהל במנותק לחלוטין מהתהליך הראשון הואיל וכל החומר שנאסף בשלב הקודם נמצא מול עיני המפקח והוא מהווה חלק בלתי נפרד מההליך.

עוד מציין רו"ח יורם שיפר כי בדרך כלל הדיון בהשגה נעשה בפתיחות על ידי מפקחי המס ולא מורגשת ( לא צריכה להיות) דעה קדומה בהליך זה.
במקרים רבים ניתן להגיע לפשרות בדיונים אלו אולם יש לקחת בחשבון כי משלא מגיעים לפשרה, הרי שבהליך המשפטי יצא צו אשר יכלול את כל הדרישות שהועלו על ידי המפקח, לרבות כאלה שהיה מוכן להתפשר עליהן בעיתו.

הליך כזה מצריך שכירת עורך דין שעלותו יכולה להגיע לכדי כמה עשרות אלפי שקלים ולהסתכן גם בחיוב הוצאות על ידי בית המשפט, שיכול אף הוא להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים.
לכן, יש לשקול בכובד ראש את כל האפשרויות ולא אחת אנו נתקלים במקרים בהם מפקחי המס מעלים עניין זה כאמצעי לחץ לכיוון הסכמה לחתום הסכם או אפילו להתפשר בדיוני שומות. לאור סכומי העלות שהוצגו לעיל, הרי שראוי לשקול היטב בטרם מגיעים להליך משפטי, כאשר אי ההסכמות מגיעות להפרש של כמה עשרות אלפי שקלים.

מניתוח פסקי דין בבתי המשפט המחוזיים בארץ, בשלוש השנים האחרונות, עולה כי רוב הערעורים נדחים .
יש לציין כי השופטים לוחצים להגיע לפשרות, תוך כדי הדיונים המשפטיים ואלו כמובן שלא מגיעות לידיעת הציבור.
לגבי פסקי דין שהתקבלו בחלקם , סביר להניח כי ניתן היה להגיע לאותה תוצאה בפשרה ולמנוע הוצאות. אם ניקח את כל פסקי הדין שנדחו או נדחו בחלקם, נמצא כי 81% מהם נדחו, ורק 19% מפסקי הדין הינם לטובת הנישומים.
מבחינת חיוב בהוצאות, הסכומים הגבוהים ביותר מחויבים בת"א כ ? 27,000 ? בממוצע לפסק דין ( בנטרול 2 פסקי דין ללא הוצאות) ו ? 31,500 ? לפסק דין בממוצע נפסקו לאלה שתביעותיהם נתקבלו.
בחיפה ב"ש וירושלים נקבעו הוצאות של פחות מ 13,000 ? בממוצע לתיק ואילו בנצרת כ 16,000 ? בגין פסקי דין שנדחו.
רק מקרה אחד ? בבאר שבע זיכה בית המשפט את המערער שזכה בהוצאות בסך של 10,000 ?.

השופטים שיושבים בדין בדיונים בדיני מיסים הינם:
ת"א ? כב' השופט מ. אלטוביה
חיפה - כב' השופט ש. וסרקרוג
ב"ש- כב' השופט י. אלון
י-ם - כב' השופט מ. מזרחי

נושאים עיקריים
הפרשי הון ? 9 מקרים , כולם נדחו ( מהם 1 בחלקו)
פסילת ספרים ? 4 מקרים 1 התקבל 3 נדחו
הוצאות - 10 מקרים , 4 התקבלו בחלקם , 6 נדחו
הכנסות לא סבירות ? 6 מקרים מהם 1 התקבל , 1 בחלקו והשאר נדחו

לגבי בית המשפט העליון ? בתקופה הנ"ל פורסמו בסך הכול 13 ערעורים בענייני מס הכנסה נגד פקידי השומה השונים , גם כאן המצב איננו מזהיר , 9 מקרים נדחו ורק 4 התקבלו.


ניתוח פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים בארץ בערעורי מס הכנסה (לא כולל בקשות שונות)
* מקור - דו ירחון מיסים מ 4/2006 עד וכולל ירחון 8/2007 סה"כ 9 ירחונים
הסקירה כוללת 59 פסקי דין שניתנו בתקופה הרלוונטית בערעורי מס הכנסה בלבד.

ראוי לציין כי ידוע שאחד מהתמריצים להגשת ערעור הוא העובדה שהדבר גורם לסחבת של שנים בסכומי החיוב, דבר הגורם לכך שאין הליכי גבייה על הדרישה הנמצאת במחלוקת משפטית וכך הליכי גבייה אשר נדחים במספר שנים רב, סופם שקשה לדעת אם יהיה ממי לגבות.

מאידך, המציאות היום חושפת למעשה כי דלתות בתי המשפט סגורות בפני הנישומים, דבר המעלה את השאלה האם לא כדאי להתפשר על מנת שלא להגיע לבית המשפט בענייני מס הכנסה.

הנסיון מלמד כי מרבית המקרים של ערעור על שומה מסתיים בפשרה עוד בטרם הגיעם לבית המשפט.הואיל וטרם ההחלטה של רשות המיסים להוצאת צו יש חסמים בפני מפקחי מס הכנסה ? המפקח צריך להתייעץ עם רכז החוליה , שצריך להתייעץ עם פקיד השומה או סגנו , שצריך להביא את המקרה בפני הרפרנט של משרד השומה ? בנציבות , שצריך להתייעץ עם המחלקה משפטית ולעיתים גם עם המחלקה המקצועית של הרשות. כל ההיררכיה המתוארת לעיל יוצרת מצב בו כל החלטה אם להוציא צו ,עליו ניתן לערער רק בבית משפט,נבחנת ומסוננת כך שכשמס הכנסה כבר מגיע לבית משפט התיק בד"כ מוצק כי הוא עבר חסמים רבים וביקורות שונות מצד המערכת .זאת בניגוד למערכת השיקולים והבחינות שעורך הנישום אשר במקרים רבים מונע על ידי אינטרס ברור של עורכי דין להגיע לבית המשפט.
זו הסיבה לכך שמיעוט של תיקים מגיע בסופו של דבר לבתי משפט שכן במקרים רבים הם מעדיפים להתפשר לאור הערכת מצב התיק כפי שהוצגה לעיל.

לסיכום, מניתוח פסקי הדין במחקר שנערך על ידי רו"ח יורם שיפר, עולה כי הפרשנות המעשית של מגמה זו היא כי שנראה שעדיף להתפשר לפני שמגיעים לבית המשפט ,למעט במקרים עקרוניים או במקרים בהם הפער בין הצדדים גבוה מאד והנישום בטוח בצידקת דרכו או נקט בכל האמצעים העומדים לרשותו בניהול מערכת דיונים מקצועית ורצינית בטרם ההחלטה להגיע לבית המשפט.

רואה חשבון יורם שיפר הינו מהבעלים של האתר להנהלת חשבונות באינטרנט
הנהלת חשבונות
http://www.ucan2.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי