מאז הבגידה, אני לא חי!

"מאז הבגידה, אני לא חי!"

"האם ניתן לתקן את הנזק שגרמתי?"

הפסיכולוגיה הקלאסית שואפת להקל על אנשים את העומס הנפשי שהצטבר בעקבות טראומות, אבדנים וחבלות קשות, שחוו במהלך חייהם.

מסתבר שחלק נכבד מהעומס הנפשי הזה נובע לא רק ממה שעשו לאדם,אלא גם מהדברים הפוגעים שהוא עשה לאחרים:

בגד בבת זוגו, גנב כספים ממעסיקו, שיקר ומעל באמון של שותפו לעסקים וכו'.

במקרים כאלה האדם נוטה להרגיש שלא יוכל לתקן את הנזק שגרם,

וכך, לעיתים, מתוך הבלבול שבו הוא נמצא, אף יבצע מעשים מזיקים נוספים מאותו סוג.

הוא ירגיש רגשות אשם, בושה, חרטה, הלקאה עצמית ולרוב גם האשמה.

בהדרגה ישקע לעבר ייאוש, ויבצע פעולות של הרס עצמי ובריחה מהמציאות כגון: שתייה,עישון סמים או נטילת תרופות נגד דיכאון, שהן בעצמן סמים.

מסתבר שיש דרך לצאת החוצה מן הבור הזה. ראו במאמר: מתח, לחץ, חרדה.

זה נעשה באמצעות סולם מדורג של הבנה ואחריות, שבו האדם מתקדם שלב אחר שלב ומציל את נפשו.

לכן, במצבים שכאלה, טיפול פסיכיאטרי תרופתי ארוך טווח יביא רק להמשך שקיעתו של האדם לעבר הרס עצמי ואבדון.

שימוש באמצעים טבעיים כדי להירגע או לישון בשילוב עם התקדמות בטוחה על הסולם שלעיל יכולים להציל את האדם מהמלכודות שטמן לעצמו בעצמו.

אם נתקלתם במישהו שהמציאות קשה לו מנשוא, תוכלו כעת לדעת שיש לו תיקווה.

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר