פקיעת חברות מהקיבוץ 

פקיעת חברות מהקיבוץ

מאת: עו"ד יוסי לוי LLM

 

מידי פעם, ביחסים שבין קיבוץ וחבר, נופלת החלטה על הוצאתו של החבר מהקיבוץ, אם בהחלטת חברים, או בהחלטת הוועד או גם ללא החלטה אלא כמציאות. מחלוקות בעניין זה מתגלגלות לבית המשפט או להחלטת רשם האגודות השיתופיות. להלן סקירת הפסיקה בעניין פקיעת חברות.

 

החקיקה הרלוונטית לשאלה היא:

תקנה 5 לתקנות ה אגודות השיתופיות (חברות) התשלג 1973.

פקיעת חברות (תיקונים: התשמ"ב, התשס"ד)

5.         (א)        חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה:

(1)        במות החבר, ואם החבר הוא תאגיד - עם ביטול רישומו;

(2)        עם הכרזת החבר כפושט רגל, ואם הוא תאגיד - עם מתן צו לפירוקו, זולת אם התיר הרשם את המשך החברות;

(3)       אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, וועד ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות;

 (4)      אם נתקיימו בחבר תנאים על פי הוראות תקנות האגודה לפקיעת החברות מאליה;

(5)        עם הוצאת החבר מהאגודה על פי החלטת רשות מרשויות האגודה שבסמכותה להחליט על הוצאת חברים מהאגודה על פי תקנותיה;

 (6)       עם יציאת החבר מהאגודה על פי הוראות תקנות האגודה ובלבד שלא יהא חבר רשאי לצאת מהאגודה -

(א)       באגודה שסווגה כאגודה לשירותים בשיכון - כל עוד הוא בעל זכות בדירה שבקשר אתה הוא חבר באגודה וכל עוד אדם אחר לא היה חבר באגודה בקשר לאותה דירה;

 (ב)       בכל אגודה אחרת - כל עוד קיים בחבר או לגביו סייג המגביל את יציאתו מהאגודה על פי תקנותיה;

(7)        חבר אגודה שהוא בן ממשיך - אם אדם אחר נעשה בעל אותו משק והתקבל כדין כחבר האגודה, זולת אם נקבע אחרת בתקנון האגודה. (ב)         אם קיים בתקנות האגודה סייג המגביל את העילות להוצאת חבר מהאגודה, לא תפקע חברות אלא בהתאם לסייגים האמורים בתקנות.

 

הדגשה כמובן לא במקור.

 

- מהחקיקה לעיל עולה, כי פקיעת חברות צריכה להיות בדרך של החלטת וועד ההנהלה. (תקנת משנה (3) לעיל.

 

-אולם יש גם אפשרות של פקיעת חברות מאליה ? אך הדבר צריך היות רשום מפורשות בתקנון האגודה. (תקנת משנה (4) לעיל).

 

פס"ד אחד להלן  משנת 2000 (כב' השופט חשין), קובע מפורשות שחייבת להיות החלטה פורמלית של הוועד על פקיעת החברות.

בגצ 98 / 6627 ישראל נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות נד (5) 299, עמוד 309-310.

 

"עיון ודיון - להפסקת חברותו של חבר באגודה שיתופית

 

15. תחנת המוצא למסע העיון והדיון תימצא לנו בהוראת סעיף 6(ג) לתקנון האגודה, ולפיו חברותו של חבר תיפסק:

"בעקרו את מושבו מהמושב או כשאין במחשבתו להתיישב בו".

מי יקבע כי חבר פלוני עקר את מושבו מן המושב או שאין במחשבתו להתיישב בו? על כך משיבה לנו תקנה 5(א)(3) לתקנות החברות, ולפיה:

"פקיעת חברות 5. (א) חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה:

...

(3) אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, וועד ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות;".

 

הוראת תקנה 5(א)(3) תחול על ענייננו - בין במישרין בין על דרך ההיקש - וממנה נדע כי הסמכות בענייננו היא לוועד האגודה, לקבוע כי פקעה חברותו של חבר מחמת אחד מן הטעמים המנויים בסעיף 6 לתקנון האגודה. למותר לומר כי הוועד לא יוכל לקבוע מימצאים ולהחליט אלא לאחר שיערוך בירור וישמע את שיש בפי החבר להשמיע. כפי שראינו, סיפק הוועד עצמו בתשובותיהם של החברים לשאלות שנשאלו, ובהצהרותיהם כי בכוונתם להתיישב במושב.

 

16. החלטתו של הוועד על פקיעת חברות, החלטה קונסטיטוטיבית היא. אין חברותו של חבר פוקעת מאליה שעה ש"עוקר" הוא מן המושב. חברותו של חבר תפקע רק משעה שיחליט הוועד - לאחר עריכת בירור - כי אכן עקר מן המושב. ראו ע"א 47/73 הרחבת כפר תבור, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' עטיה (פרשת הרחבת כפר תבור [5]), בעמ' 125, 127. למותר לומר, כי בירור זה כורך את זכותו של החבר להשמיע את שיש בפיו להשמיע. עם זאת נוסיף ונציין כי החלטה על כך שפלוני "עקר" מן המושב די בה כדי להפסיק חברות, ואין צורך בנקיטת הליכים נפרדים ונוספים להוצאת החבר מן האגודה על-פי הוראת התקנון (תקנה 5(א)(3) לתקנות החברות); ראו והשוו: ע"א 779/88 באר טוביה, מושב עובדים להתישבות שתופית בע"מ נ' אזולאי [6]; ת"א (ב"ש) 396/86 באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' אזולאי [15]; ת"א (ב"ש) 3101/98 נסימי נ' הודיה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ [16]. "

 

פס"ד שני בעניין הוא אכן עא 3581/04 קיבוץ בית ניר שם נטען כי חברותה של המשיבה פקעה מאליה ללא צורך בהליך פורמלי בהתאם להוראות תק' 5(א)(4) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות)ולהוראות תקנון הקיבוץ. בימ"ש שם קבע כי הוראות התקנון שם לעניין פקיעת חברות מאליה במקרה של עקירה ממקום המגורים, אינה ברורה, ודחה את טענת הקיבוץ. למעשה, בימ"ש צמצם את האפשרות לפקיעת חברות מאליה ללא החלטת וועד, אולם לא פסל אותה לגמרי, וכך נאמר שם:.

 

עא 04 / 3581 קיבוץ בית ניר, אגודה שיתופית חקלאית נ' אלה שק (לא פורסם) עמוד 7 (11.7.06)

"...בהחלט ייתכנו מצבים "המצביעים על התנתקות חדה וברורה, שאינם מחייבים החלטה פורמלית להפסקת חברות". גישה זו יש בה הגיון מסויים ואף אחיזה יש לה בנוסח הסעיף נוכח העילה האחרת שעניינה "הוצאתו [של חבר] מהקיבוץ", הכרוכה בנקיטת הליכים במוסדות האגודה, ממנה ניתן ללמוד כי לגבי יתר העילות המפורטות בסעיף 35 לתקנון אין נדרשים הליכים כאמור והחברות פוקעת מאליה, כהוראת סעיף 5(א)(4) לתקנות האגודות השיתופיות. עם זאת, גישה זו אינה נקיה מספקות וניתן לטעון כנגדה כי נוכח המשמעויות הנכבדות הכרוכות בפקיעת החברות, עליהן עמדנו לעיל, המדיניות המשפטית הראויה מחייבת, ככלל, חתירה לקיומו של הליך מסודר והוגן בכל מקום שבו עשויות להיות פרשנויות שונות לעובדות המקימות עילה לפקיעת חברות. "

 

[מתוך: [פדאור (לא פורסם) 06 (15) 417],

 

לעומת זאת, ישנם גם מקרים של פקיעת החברות מאליה, ללא החלטת המוסדות, אולם שם הוצג התקנון וסעיפיו במפורש. המקרה מובא ב"אגודות שיתופיות" (עו"ד חיים נעם) פס"ד של עמ"נ (י-ם)536/08 משה סרוסי נ' קיבוץ עין גב, (לא פורסם) (22.6.2009). שם בתקנון הקיבוץ נקבע כי פקיעת חברות תחול "בעקרו את מקום מגוריו הקבוע מתחום היישוב הקיבוצי..." ולאחר בירור עובדתי וקבלת החלטה פוזיטיבית לפיה, החבר אכן עזב את הקיבוץ, כי אז אין צורך בהחלטה פורמאלית של הקיבוץ לשם הפסקת החברות.

כך נאמר:

 

"בע"א 3581/04  בית ניר נ' שק [פורסם בנבו] (ניתן ביום 11.07.06, להלן - עניין שק) ובבג"ץ 6627/98 נוימן נ' רשם האגודות פ"ד(5) 299 (2000) (להלן - עניין נוימן) נקבע כי "עקירה ממקום מגורים" משמעה "טוטאליות בניתוק קשר", וכי לצורך ההכרעה בעניין זה יש לשלב מבחן אובייקטיבי - הפסקת מגורים בפועל, עם מבחן סובייקטיבי שעיקרו בהוכחת כוונה להתנתק ממקום המגורים. בפרשת נוימן אף נאמר כי אין צורך בנקיטת צעדים פורמאליים על-ידי מוסדות הקיבוץ לשם הפסקת חברותו של חבר שעקר, אלא די בבדיקה עובדתית כי החבר אכן "עקר" את מקום מגוריו, וכי החלטה בעניין זה יכול הוועד לקבל רק לאחר עריכת ברור מתאים ומתן זכות טיעון לאדם שעניינו נדון. כמו כן נקבע כי די בהחלטת הוועד "ואין צורך בנקיטת הליכים נפרדים ונוספים להוצאת החבר מן האגודה על פי הוראת התקנון" (עניין נוימן בעמוד 311; ע"א 47/73 הרחבת כפר תבור, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' עטיה, פ"ד כח(2) 122 (1974)). בעניין שק נקבע כי אותו עניין שנדון שם, אינו נמנה עם אותם מצבים מצומצמים ונדירים אשר בהם פוקעת החברות בקיבוץ מאליה ללא הליך פורמלי, לפי סעיף 35 לתקנון. לעומת כן, בעניין דנן חלה הוראת סעיף 35(ב) היות ומדובר בעקירת מקום מגורים ברמה הטוטאלית הנדרשת. אין מחלוקת כי מבחינה אובייקטיבית הפסיקו סרוסי את מגוריהם בקיבוץ בפועל וכי לא חזרו אליו בתום התקופה האמורה וזאת, כפי שנכתב על-ידי סרוסי במכתבם, מתוך כוונה להתפתח מבחינה מקצועית. באשר למבחן הסובייקטיבי, הרי שמצויינת במכתבם של סרוסי מיום 26.6.95 אמירה מפורשת שלפיה הם מודעים לכך שעם תום תקופת החופשה מהקיבוץ לא יהיו עוד חברים בעין גב. מכאן ברור כי הייתה לסרוסי כוונה סובייקטיבית מודעת להפסיק את מגוריהם בקיבוץ."

 

לסיכום:

 

א.      קיימת תקנה המחייבת החלטת המוסדות על פקיעת חברות. אולם קיימת גם תקנה על פקיעת חברות מאליה, אם נתקיימו תנאים בתקנון הקיבוץ.

ב.      ככלל, בד"כ רצוי לקבל החלטה של המוסדות בדבר פקיעת חברות ואת פקיעת החברות מאליה יש לפרש בצמצום, למקרים קיצוניים או ברורים וחדים, רק בתנאים של הוראה מפורשת בתקנון וכן מצב עובדתי ברור של עקירת החבר מהקיבוץ.

ג.        אם לא הוצג התקנון לבית המשפט ובו הסעיפים המפורשים והברורים לעניין פקיעת חברות מאליה, כי אז לא ניתן לקבל פקיעת חברות מאליה ללא החלטת מסודרת ורשמית של המוסדות תוך מתן אפשרות לערער אליה.

בנוסף, יש להראות בבירור את  עקירת החבר מהקיבוץ.

 

[האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. והמסתמך עליו, עושה זאת על אחריותו בלבד.]

 

 

יוסי לוי, עו"ד . הכותב הינו בעל תואר שני במשפטים. בעל משרד עורכי דין, בנצרת עילית ובתל אביב. מתמחים במשפט אזרחי, מסחרי, פלילי, ועבודה. התמחות מיוחדת בחברות, פשיטות רגל, איכות הסביבה ובנקים. טל 6474748 04, פקס 6474749 04. נייד 4856331 054 דוא"ל ysl.law.5@gmail.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי