על מרכז וייסגל 

כל הסיפור של מרכז "וייסגל", קורע לי את הלב, בכל פעם ופעם, בה אני נזכר בו...

אם היה עדיין מקום אחד ברחובות, שבאמת היה כולו טוב, מקום שבו יכולת לעצום את העיניים ואשכרה להאמין, שרחובות היא עדיין עיר התרבות, המדע וההדר, בירת השפלה, העיר האיכותית והטובה ביותר בישראל - זה היה המקום.

בילדותי ובנעוריי = שנות השמונים, תחילת שנות התשעים - היינו באים לשם הרבה מדי-קיץ, תמיד היינו יושבים מתחת לעצים, על הדשא שעל הגבעה, מעל לבריכה האולימפית.

המקום הכי קרוב לגן-העדן, מבחינתי.

במרכז "וייסגל" גם חגגתי את הבר-מצווה, בקיץ 1988.

כשנסגרה הבריכה לראשונה, בשנת 1997, היה זה רע מאד ושמחתי כשנפתחה - גם אם היה זה בהנהלת "מכבי" המושחתת, שקרסה מקץ שנים מספר... אז באה תקופת "וייסגלנד" ההרסנית, המסעדה הקטנה והנחמדה שלמטה, הפכה לקיוסק עלוב, הקיוסק שלמעלה נסגר, נמתחה אותה גדר מטופשת באמצע - וזה עוד מבלי להיכנס, לכל הדברים החמורים, עליהם שמעתי מן העיתונות, במרוצת השנים האחרונות.

אז הרסו אלה, את הבריכה האולימפית - ונמלטו מן המקום.

מדוע, לעזאזל, לא תבעתם עיריית רחובות, בשם כלל התושבים?! יש עילה מצויינת, לדרוש מהם לממן, על-חשבונם, את השבת-המרכז לקדמותו - ושישוב להיות בניהול עירוני, על-פי אותו מודל, ששרר עד לאמצע שנות התשעים!! היה הרבה יותר טוב!!

חובה להשיב, את עטרת מרכז "וייסגל" ליושנה!! למען כלל תושבי העיר.

סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי