כאשר נושאת מדינה על החטוטרת שלה שני שקרים כה גדולים

כנסיבות פרוץ מלחמת יום כיפור; והאמת בקשר למותו של ראש הממשלה בנובמבר 1995 -

עלולה היא מרוב המעמסה להתמוטט.

אמעיט בהסברים, אך בכל זאת: לאחר שתיבת הפנדורה סביב רציחתו של אל"מ ג'ו אלון נפתחה סוף סוף,

ומתחיל להתחוור לכל מה באמת הוביל ל"הפתעה" באוקטובר 1973/ על המחיר הכה כבד והכה לא צפוי

בגין אותה תכנית שאפתנית של דיין/סאדאת/קיסינג'ר לפרוץ התקיעות המדינית של אז.

ושנית, הנסיבות האמיתיות של מותו של יצחק רבין ז"ל, בנובמבר 1995, - הדגש על אמיתיות -

אין מנוס מלהפנים העובדה ולהבין שיש, וחייב להיות גבול סיבולת עד כמה שקרים יכולים להערם להם,

ללא גילוי אותה חטוטרת ענקית שתצמח ותבלוט ותפריע למהלכם התקין של הענינים.

ראשית, עלינו לחזור לעסק הביש של קיץ 1954: ליתר דיוק לא אליו, אלא לטיוחים סביבו סביבו.

וגם לא אליהם, אלא למשמעות האמיתית והרצינית של התיחסות דוד בן גוריון לאותה "פרשה".

בן גוריון התעקש אז, כארי זקן ופצוע (כל הנושא לא קרה בזמן שנשא בתפקיד ממלכתי,

למרות שניתן לשייך לו אחריות שילוחית בגין נושאי התפקידים אותם מינה בזמן העדרו בשדה בוקר) -

להגיע למיצוי האמת, כי הבין כמה יקר יהיה כל הליך שקרי או מטעה אחר. מאחר והנושא כה הסתבך,

עם מאבקי הירושה במפא"י, ושאר תככים, פרש הוא לבסוף ב-1963 (גם בשל נושא המעורבות של הגרמנים

במצרים; ולחץ ארה"ב בנושא כור דימונה) - אך מנושא הפרשה לא הרפה.

תשאלו - מה ענין זה לשני הנושאים הראשונים שהוזכרו מעלה? - טיוח והסתרה מתמשכים.

נתחיל אולי בנובמבר 1995, שמבחינת השב"כ היווה המשך פרשת קו 300 10 שנים קודם לכן,

והמעורבות במינכן 1972. השב"כ לא התנקה כראוי אחרי קו 300. מה שקרה 10 שנים לאחר מכן,

ועל כך נכתב כה רבות, במקומות אחרים; שהרי יצחק רבין לא מת כמובן מהכדורים המיוחסים ליגאל עמיר.

השב"כ במידה מסוימת הצליח עד היום לחפות על שקרה שם. ושוב, בפרטים כאן ועכשיו לא אאריך.

בנושא מלחמת 1973, אני מאוד ממליץ לכל מי שמעונין שיראה את תכנית מבט שני בנושא,

הפקת ערוץ 1 "מי רצח את אבא?" על פי ספרו של ברטון/ על השאלות הכה כבדות סביב

נסיבות רציחתו של ג'ו אלון, נספח חיל האוויר בארה"ב, ביולי 1973; - והקשר המזעזע בין

רציחתו לפרוץ המלחמה שלושה חודשים לאחר מכן.

כאשר תרבות שקר הופכת מסד ויסוד מכונן של חברה, ההתפרצות בוא תבוא.

באופן זה, או באופן אחר: חלק מהסברי תופעת מרד האוהלים נעוצים בזאת.

====================================================

(אגב, אני התרעתי על תופעת מרד האוהלים, במאמר שנכתב בתחילת ינואר 2011,

ופורסם כאן. בזמנו הוא הופץ כתגובה להליך גישור בו צפיתי, כאשר נתתי לו

אינטרפרטציה חובקת וכוללת. ככל מאמר שהקדים את זמנו, הוא נדחה אז,

בחוסר הבנה כמעט מוחלט.)

אני מדבר על מאמרי כאן "מנצלים ומנוצלים"

הכותב הוא מגשר ומשורר במקצועו.

כיום הוא מנהל גם פרויקט רחב היקף וחדשני

במסגרת "אור ירוק"

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר