מחקר חדש שנעשה על ידי התאחדות הפסיכולוגים של ארצות הברית APA (American Psychological Association), מצביע על כך ש- 36% מהעובדים האמריקאים סובלים מלחץ כרוני בעבודה. על פי ההתאחדות, "האשם" המרכזי בגרימת הלחץ הוא ריכוז, בכמות גדולה, של אמצעי תקשורת במקום העבודה כמו אינטרנט, וטלפונים סלולאריים.
מדובר בתסמונת שנקראת "ליקוי קוגניטיבי אישי", או כפי שמכנים אותה חוקרים מ- CPS (חברה בריטית שעוסקת במחקר קליני) כ"תסמונת החיים המודרניים".
הסובלים מתסמונת זו מרגישים שהם לחוצים באופן כרוני ושיש להם בעיות זיכרון. התסמונת כוללת תחושות של עייפות, שכחה, ורגזנות. התסמונת משפיעה בדרך כלל על אנשים מבוגרים, אך היום ידוע שהתסמונת משפיעה על אנשים גם בתקופות מוקדמות יותר של החיים.
לבנת כהן, פסיכולוגית ארגונית במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, פרסמה את עיקרי המחקר ותוצאותיו בעלון האלקטרוני Newsletter)) של אתר המוסד לבטיחות ולגהות.
המחקר נלקח מאתר האינטרנט שכתובתו:
http://www.wjla.com/articles/2011/05/stressed-lives-lead-to-forgetfulness-researchers-say-60404.html
כהן מציעה דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בעבודה:
התמודדות ברמה הלאומית:
- חקיקה: במדינת ישראל אין חקיקה בנושא, אך הלחץ בעבודה זוכה להתייחסות החוק והמשפט בעולם. בבריטניה לדוגמא המעסיקים חייבים להעריך את הסיכונים הכרוכים בעבודה, כולל את הסיכון בנושא של לחץ נפשי הקשור לעבודה, ולבתי המשפט בחו"ל יש סמכות להטיל עונשים כספיים על מעסיקים שלא עושים כן.
התמודדות ברמת הארגון:
- תוכניות הדרכה: ניתן להתמודד עם לחץ בעבודה באמצעות תוכניות הדרכה לעובדים, לדוגמא: שיטות לניהול זמן, תקשורת בונה, שיטות הרפיה וכו'.
- שינוי ארגוני: התמודדות עם הסיבות ללחץ. השינוי הארגוני כולל את זיהוי הגורמים הספציפיים ללחץ בארגון ובניית אסטרטגיית התמודדות עם הגורמים שזוהו – נקיטה בצעדים להפחתת הלחץ. לדוגמא: הגדרת התפקיד באופן ברור, הצגת התפקיד בצורה ריאלית בשלב בחירת העובדים, הפחתת חוסר ודאות באמצעות תכנון אסטרטגי של כל ההיבטים הקשורים לשינויים ארגוניים ותקשורת יעילה, ועוד.
התמודדות ברמת הפרט:
- עשו פעילות גופנית – פעילות גופנית מפחיתה את רמת האדרנלין המשתחרר בגוף במצבי לחץ או כעס, גורמת לתחושת רווחה ורוגע ומסייעת לשינה טובה ואיכותית.
- שמרו על סגנון חיים בריא – תזונה נכונה, הגבילו צריכת קפאין ואלכוהול, דאגו למנוחה מספקת, לפעילות גופנית ולאיזון בין דרישות העבודה והבית.
- דאגו לשעות מנוחה ושינה מספיקות – כדי "למלא מחדש את המצברים".
- תרגלו שיטות הרפיה – כגון: נשימה נכונה, הרפיית שרירים, יוגה ודמיון מודרך.
- לימדו להירגע – נשמו מספר נשימות עמוקות במשך היום והקפידו לקחת מספר הפסקות סדירות ביום ל"חילוץ עצמות" ולמתיחת הגוף.
- חפשו ומצאו תמיכה – שיתוף אחרים ברגשותיכם יכול לסייע ב"שחרור קיטור" ובהגברת התחושה שאתם לא לבד – דבר המסייע בהפחתת הלחץ.
- נהלו את זמנכם ביתר יעילות.
- שלטו בתגובתכם – אל תתמקדו רק בדברים השליליים, אל תנבאו שחורות ואל תאשימו תמיד את עצמכם.
- ותרו לפעמים. היו גמישים.
- התעמתו באופן ישיר עם גורמי הלחץ – חיזרו שוב ושוב על הפעולה המלחיצה אתכם. זוהי דרך לנטרל "רגישות יתר" לאנשים, משימות ומקומות מלחיצים.
- לימדו לומר "לא" – כדי שתוכלו להתמודד ביעילות עם העומס המוטל עליכם, ודאו שאתם לא מעמיסים על עצמכם יתר על המידה.
- צחקו – הצחוק הוא אחת הדרכים הטובות ביותר להפחתת לחץ.
- השאירו זמן פנוי לתחביבים.
- פנו לסיוע רפואי כנדרש – אם אתם חשים בחולשה או במחלה מתקרבת, אל תמשיכו בפעילויות כאילו שום דבר לא קרה.
מידע נוסף בנושאי לחץ ודחק בעבודה בפרט, ובנושאי בטיחות ובריאות העובד בכלל, ניתן לקבל ללא תשלום וללא כל התחייבות במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות: 9394* מכל טלפון.
המוסד לבטיחות ולגיהות הינו תאגיד ציבורי המוביל את נושא הבטיחות והבריאות בעבודה בישראל, ומשמש כתובת מרכזית למידע, הדרכה וייעוץ בנושאים הקשורים לתחומים אלה. תפקידיו של המוסד לבטיחות ולגהות הן לנהל פעולות הסברה והדרכה במקומות עבודה באמצעות מחוזותיו הפרושים בכל רחבי הארץ; לערוך ולפרסם מחקרים וסקרי סיכונים במקומות עבודה; לסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות במקומות עבודה, להדריכם ולעודדם בפעולתם; לייעץ ולקדם פעולות לסילוק מפגעי בטיחות ומפגעים בריאותיים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
