"השם" הוא הדרך היהודית לומר "אבא"
כתיבת 'בס"ד' איננה חובה הלכתית אלא מנהג לא מחייב. מקור המנהג לכתוב בס"ד בראש כל דף הוא כנראה במזרח אירופה במאות השנים האחרונות. האימרה ב"ה ודומיה, נמצאים בשימוש יהודים ,דתיים ומסורתיים ואפילו חלק מהחילונים, המציינים אותן בראש דפים כתובים או בתחילת ספרים ניתן למצוא את המונח.
בסיעתא דשמיא-בעזרת השם,הוא ביטוי הנאמר על ידי אדם מאמין -על דבר שהוא מקווה שיקרה. זהו ביטוי בארמית שמשמעותו "בסיוע השמיים" /בס"ד [במשמעות "בעזרת האל" או "בעזרת השם"].
"השם" הוא הדרך היהודית לומר "אבא". אבא אינו שמו הרשמי של ההורה, אין זה שמו העברי ולא התואר שלו. "השם " הוא 'קיצור דרך', אמצעי לומר, שלנו – כיהודים – יש כינוי חיבה לאלוקים. כינוי המעיד על קרבה ועל כבוד גם יחד, כמו הפניה "אבא". זוהי דרך לומר לאבא שלך שאתה אוהב אותו, ושיחד עם זה אתה מבין שהוא האבא, הוא האחראי.
"השם"- הוא דרך מקובלת לכנות את אלוקים,זאת מכיוון שאסור לבטא את השם המפורש [יוד, קא, וו, קא] . למעשה, שם ההוויה מורכב משלוש מילים: היה, הווה ויהיה – עבר, הווה ועתיד. מכאן שהמסר העומד מאחורי השם הזה הוא שאלוקים קיים בו זמנית בעבר, בהווה ובעתיד. השם בו אנחנו בוחרים לכנות מישהו, מעיד על מערכת היחסים בינינו לבינו. הידיעה שאלוקים אינסופי, אמורה לעורר בנו ענווה ולהזכיר לנו את אינספור מגבלותינו בתור בני אדם. השם בעל 4 האותיות של אלוקים [י-ה-ו-ה], כפי שהוא נכתב בתפילות, אינו נקרא או מבוטא אף פעם ככתבו, משום שהוא משקף את הפן האינסופי, שנמצא מעבר לתפישת אנוש..
מכיוון שאנו חיים בעולם מוגבל, אין ביכולתנו להכיל את הרעיון במלואו, אולם גם ההבנה החלקית של אינסופיות האלוקים היא דבר כל כך עוצמתי ומעורר ענווה, שהשימוש בכינוי "השם" עוזר לנו בשני מישורים:
- הראשון – התעוררות מתוך יראה אשר גורמת לנו להיזכר באינסופיותו של אלוקים- כפי שהיא באה לידי ביטוי בשם הוויה.
-השני – ריחוק מהרעיון הזה, אשר מזכיר לנו את מוגבלותנו.
ביטויים מקבילים לבס"ד הם בע"ה [בעזרת השם], ב"ה [ברוך השם] ובעזהי"ת [בעזרת השם יתברך].
יהודי תימן נוהגים לכתוב את ראש התיבות לק"י [לישועתך קויתי השם] בראש מכתביהם.
הסיבה לתפוצתו הרבה יותר של הביטוי בס"ד היא העובדה שלא מוזכרת בו האות ה' הרומזת לאל, ולפיכך דף שעליו רשום בס"ד אינו חייב בגניזה לכל הדעות וניתן להשליך אותו לפח.
השימוש ב'בס"ד' עורר וויכוח פוליטי בין דתיים לחילוניים בישראל. כשנכנס אברהם פורז ממפלגת שינוי למשרד הפנים הורה על הימנעות מכתיבת 'בס"ד' בניירות רשמיים של המשרד, דבר שעורר מורת רוח בין העובדים הדתיים, אך סימל את האופי החילוני שביקש השר לשוות למשרדו.
על פי משרד החינוך, אין מניעה שמורה יכתוב בס"ד בראש דפים שהוא מחלק, גם אם הוא מלמד בבית ספר חילוני.
ולסיכום,מוטב לנו להזכיר לעצמנו את המגבלות האישיות שלנו, משום שדבר זה מביא אותנו לסמוך ולהישען על מי שאין לו גבולות - אלוקים. תלות בריאה היא דרך נפלאה לבנות מערכת יחסים. אחרי הכל, תמצית תפקידנו על פני האדמה היא ליצור קשר עם הבורא,עם האור.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
