הדין מתייחס לצלקות שהן מכאיבות או מכערות כאל נכות אסטטית.
כאשר מדברים על פיצוי מתייחסים לשני ראשי נזק עיקריים בגינן מפצים את הנפגע:
האחד פיצוי לא ממוני. זהו פיצוי בגין כל הנזקים הלא כספיים שנגרמו בפועל לנפגע ? כאב וסבל גופני ונפשי, עוגמת נפש, בושה וצער ואי נוחות.
צלקות שנותרו לאדם כתוצאה מפגיעה והן מכאיבות לו או מכערות אותו, גורמות לו לכאב ולסבל ובושה וכו', יזכו את הנפגע בפיצוי.
גובה הפיצוי (הסכום) מושפע מדרך הפגיעה ? האם מדובר בתאונת דרכים או במקרה אחר כמו תאונה אחרת, רשלנות רפואית ועוד.
לגבי תאונות דרכים - קיים מסלול מיוחד הקבוע בדין (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה ? 1975 ותקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו-1976). בית המשפט ימנה רופא מומחה בתחום הרוונטי ? בתחום הפלסטי שיבדוק את הנפגע ויקבע את נכותו הרפואית בגין הצלקות. הרופא יתבסס על הסעיף שקובע אחוזי נכות בגין צלקות כמופיע בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז ? 1956 סע' 75.
לפי נוסחת החישוב - את אחוז הנכות שקבע הרופא יש להכפיל בסכום הפיצוי המקסימלי שנקבע בחוק. את הסכום המתקבל נעביר התאמה הנובעת מגיל הנפגע וממספר הימים שאושפז, ונקבל את סכום הפיצוי לנפגע.
לגבי מקרים שאינם תאונת דרכים ? ראשית בסוג פגיעה שאינו תאונת דרכים יש להוכיח שאדם נפגע כתוצאה מרשלנות של אחר. הוכחת רשלנות נדרשת לדוג' במקרה של צלקות שנוצרו כתוצאה מניתוח קוסמטי שלא הצליח. נוכיח רשלנות גם במקרה בו נוצרו צלקות לאדם נפל ונפגע במקום עבודה או בחנות, כתוצאה משטיח שלא הודבק הלכה או שנתקל בכבלי מחשב שהיו מפוזרים על הרצפה ולא נאספו יחד, ויצרו מכשול. במקרים אלו, אחוז הנכות הרפואית שנקבע על ידי רופא (לאו דווקא רופא שמונה על ידי בית המשפט), משמש גורם חשוב בקביעת שיעור הפיצוי ? שכן ככל שאחוז הנכות בגין הצלקות גבוה יותר, הפיצוי בגינן יהא גבוה יותר. עם זאת במקרה זה, בשונה מבמקרה של תאונת דרכים, אין נוסחה או מדד לחישוב וכל מקרה יבדק לגופו, וכפי שנקבע בפסיקה - במקרים כאלו " ... על נזק לא ממוני ליתן ביטוי לנזק האמיתי שנגרם לתובע בנסיבותיו של כל מקרה" ? ע"א 389/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין, פ"ד נה (1) 765.
השני פיצוי בגין נזק ממוני. זהו פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות. יש לשים לב כי מדובר באובדן של "כושר ההשתכרות" של הנפגע להבדיל מ- " אובדן השתכרותו בפועל". כלומר, גם אם הנפגע עובד ושכרו לא ירד לאחר הפגיעה, עדיין ייתכן והפגיעה גרמה לו למום שמביא לירידה בערכו בשוק העבודה. כאן, על בית המשפט לנסות ולהעריך עד כמה נפגעה יכולתו של אדם להשתכר בגלל המום שנגרם לו כתוצאה מהפגיעה.
בנושא של פגיעה שהחלימה והותירה צלקות בלבד ? נשאלת השאלה האם הצלקות גורמות לנפגע "לאובדן כושר השתכרות" כלומר, האם יכולתו לעבוד ולהשתכר נפגעת בשל הצלקות?
לרוב, התשובה לשאלה זו היא שלילית. צלקות, בעיקר אם הן לא בולטות אלא ממוקמות בחלקי גוף שאינם חשופים במהלך היום, לא יוצרות אצל הנפגע פגיעה כלשהי ביכולתו לעבוד ולהשתכר. לכן במקרים מסוג זה, אין לנפגע "אובדן כושר השתכרות" ובהתאם לא יפסק לו פיצוי בגין ראש נזק זה.
ישנם מקרים בהם ניתן לראות בצלקות כיוצרות אצל נפגע אובדן כושר השתכרות. מקרים כאלו יכולים להיות למשל מקרים בהם כתוצאה מהתאונה נגרם לנפגע "כיעור". כאשר מדובר בצלקות שניתנות לתיאור כפגם אסתטי אשר הנו מכוער ופוגע במראהו של הנפגע, מצוי לדוג' בפניו של הנפגע והנו בולט. צלקות כאלו עלולות להגביל את מבחר מקומות העבודה בהם יוכל הנפגע לעבוד, את אפשרויות השיווק שלו כעובד, ואפשרויות עיסוק לדוגמא במקצוע הכולל "שיווק" ומעמידות אותו בנקודת זינוק פחותה מזו של אדם אחר. כך קבע לדוג' בית המשפט העליון, בע"א 6410/96 ז/נט אשכנזי נ' עזבון המנוח גד לסרי, פדאור לא פורסם 98 (2) 764, בעמ' 2: " לא הייתה הצדקה לשלול מיריב פיצוי כלשהו בגין הפסד כושר השתכרות. אכן, הנכות האסתטית בשיעור 28% אינה נכות היכולה, בנסיבות המקרה, להוות מודד לשיעור הפסד כושר השתכרותו. עם זאת, יש לקחת בחשבון את האפשרות שנכותו זו עלולה בנסיבות מסויימות להקשות עליו, במידה כזו או אחרת, בקבלת עבודה. אין לשלול את האפשרות שכיעור עלול לגרום לנחיתות באפשרות קבלת עבודה.".
גם בפס"ד ת.א. 1131/02 (שלום י-ם) מלול אופיר נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, מיום 28.11.04, קבע כב' סגן הנשיא הש. כרמי מוסק: " התובע הוא בחור צעיר הנמצא בתחילת דרכו המקצועית. הצלקות נמצאות על פניו והן בולטות ומכוערות ... ברור כי צלקות כאלה עלולות להגביל את מבחר מקומות העבודה או אפשרויות לעסוק למשל בתחומי שיווק או מכירות. איננו יודעים היום במה יעסוק התובע בדיוק, אולם יש לקבוע כי הצלקות כשלעצמן פוגעות בכושרו להשתכר ומעמידות את התובע בנקודת זינוק פחותה מזו של אדם אחר בגילו. ".
בפס"ד ת"א 35851/03 (שלום ת"א) חבה מיטל נ' נגה יברה לביטוח קויפמן ת"א, מיום 17.8.06, מזכירה כב' הסגן הנשיא הש. שריר מיכל: "כאמור בע"א 169/77 שוורץ ואח' נ. ליברמן ואח' פ"ד לב (3) 561, 570: "צלקות מכוערות יכולות להגביל את כושר השתכרותה של אישה כאשר סיכוייה למצוא עבודה מתאימה תלויים, לא פעם, בהופעתה החיצונית...". מזה למעלה מ- 5 שנים מאז התאונה שהתובעת סיימה לימודיה ועוסקת במקצועה ויש בכך משום אינדיקציה להעדר פגיעה בכושר השתכרותה. מאידך, מאחר והעתיד מי ישורנו יש ללכת בדרך עליה המליץ גם כב' השופט אשר בפסק הדין הנ"ל ולפסוק סכום גלובלי כפיצוי על נזקי ההשתכרות בעתיד ...".
במקרים בהם מתרשם בית המשפט כי אכן נגרם לנפגע אובדן כושר השתכרות בשל הצלקות עליו להעריך ולקבוע את הפיצוי לנפגע בראש נזק זה. דרך קביעת הפיצוי היא דומה במקרה של תאונת דרכים ובמקרה של פגיעה אחרת.
חישוב אובדן כושר השתכרות יכול להעשות במספר דרכים: האחד הוא חישוב הפיצויים על פי שיעור הנכות ושכרו של הנפגע. עם זאת, במקרים של צלקות שגורמות לאובדן כושר השתכרות, מטבע הדברים, לא ניתן לקבוע את שיעורה של הפגיעה בכושר ההשתכרות, והדרך הנכונה לקביעתה היא בדרך אומדן, וכך פוסקים בתי המשפט סכום גלובלי כפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי.
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר מתמחה בתחומי הביטוח הלאומי והנזיקין, הוצאה לפועל, צוואות וירושות.
כתובתנו שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 03-6964291
http://www.anatinbarlaw.com
מייל : inbarlaw@netvision.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
