לאחר שהמחאה החברתית פרצה , התגברה, התרחבה , יצאה להפגנות רבות משתתפים ונשארה במקומותיה, מסרבת להתפזר ו"ללכת הביתה", מגיעה שוב פרשת דרכים. אמנם המערכת הפוליטית קיוותה בסתר ליבה כי מספר המשתתפים בהפגנת המחאה של מוצ"ש יהיה נמוך בהשוואה למספר המשתתפים בהפגנות השבת בשבוע שעבר,אך מה לעשות קרה דבר הפוך. מספר המוחים המשתתפים היה גבוה לאין שיעור מהציפיות המוקדמות, גם של המארגנים. אבל עדיין עומדת השאלה : מה הלאה.
יתכן שבמשך הזמן תהייה ירידת מתח וחלק מיושבי המאהלים יעזבו. ברור שהמערכת הפוליטית מצפה לכך. בינתיים היא עושה מבחינתה מאמץ לגרום להקטנת התמיכה הציבורית בתופעה, ובמספר המשתתפים.
זה כמובן לא נעשה בגלוי. כל אשר תשמע מהמערכת הפוליטית,ממשלתית,מפלגתית ברמת ההצהרות זה שהמחאה צודקת ומובנת. יש שיוסיפו כי יש לקבלה בפרופורציה המתאימה... אבל ניכר בממשלה, בשריה ובמפלגות – כולן - כי הופתעו מההתפרצות. לאחר ההצלחה של מוצ"ש האחרון גבר חששה של המערכת הפוליטית. הממשלה ובמיוחד ראש הממשלה לחוצים וזורקים לחלל האוויר תכניות, החלטות והצהרות. מטרתן הרשמית היא לתקן את המעוות ולהחזיר את "האיזון החברתי" שנפגע בשנים האחרונות. אבל בעצם מה שהם מבקשים זה להרגיע ולגרום למוחים להפסיק. [דוגמה טרייה- הורדת הבלו על מחירי הדלק שלא יתייקר היום ,1.8.2011, הממשלה תספוג את התייקרות הנפט בעולם. מה בעניין מחירי המיים? החשמל? גם תורם יגיע?]
איסוף מידע על הפעילים
נחזור לענייננו. במקביל להצהרות הפוליטיקאים בזכות המחאה ובצדקת הבעיות שחשפה עוסקת אותה מערכת, ויש להניח כי במיוחד לשכת ראש הממשלה בה קיים מנגנון "הסברה" מסועף, בהנמכת המחאה, משתתפיה ופעילים שהתבלטו בה. הם לא עוסקים ישירות בכך, יש להם שליחים ושליחי שליחים. הם יכחישו, ואם יתברר כי קרתה תקלה בפעילות הזו, הם ישבעו שלא ידעו דבר על כך.
יש לכך כמה מאפיינים: "המחאה אינה ממוקדת – המפגינים לא יודעים מה הם רוצים. לשאלות בנושא הם משיבים במשפטים מעורפלים. לכן כל מה שיציעו להם, יתקנו , ישפרו לא יעזור. הם לא רוצים שינוי, הם רוצים להפיל את הממשלה ואת ראש הממשלה ולכן ידחו כל פתרון."
מאפיין נוסף – "אכן, הבעיה אמיתית. אבל על המחאה השתלטו פעילי שמאל. במיוחד שמאל קיצוני ורדיקלי והם נגד הממשלה ולא חשוב מה יקרה. ראו נא את מנהיגי "המוחים" וכאן מופיעים שמות. מה שמעניין הוא שאת הפרטים הללו מפרסמים עיתונאים מאד מסוימים. לא מאמין שבמקרה. ולא מאמין שביצעו תחקיר עצמאי והגיעו ל"גילויים" שהם מפרסמים בכות עצמם בלבד. עיתונאים אלה מתאפיינים, בדרך כלל, בכתיבה בעלת זיקה פוליטית מאד ברורה ועל כן סביר שיהיו פתוחים יותר לטיעונים בזכות מדיניות הממשלה. אבל כדי שכל אחד מהם יביא רשימת שמות כמעט זהה של "מנהיגי המחאה" ויאפיין כל אחד מהם בעיקרי השקפתו הפוליטית שתמציתה – הנ"ל פעיל שמאל קיצוני רדיקלי, מטרתו האמיתית היא הפלת השלטון ולא מחאה עניינית – זה כבר לא מקרה.
על מנת להסיר אי הבנה – אין כאן טענה לעיתונאים שפרסמו, זכותם. השאלה היא מי הפעיל "מבצע איסוף מידע" שמטרתו השחרת אנשים. הנחת הבסיס שלי כי מי שעשה זאת פעל באמצעים חוקיים בלבד. [ נוכח התנהלות עיתונים מסוימים בבריטניה, הערה זו מתבקשת] אבל מעניין שלא נמצא אף פעיל מחאה ששמו יופיע ברשימותיהם של אותם עיתונאים ושתיאורו יהיה חיובי. כולם שמאל רדיקלי ואם לא,ח אז הם קשורים ל"קרן החדשה לישראל".
מאפיין אחר – אילו המוחים לא היו בעלי "צבע פוליטי" ולא היו מתנגדים בעבר לבניה בהתנחלויות יכול מאד להיות שבנייה שם [ולא הקפאה] הייתה מגדילה את היצע הדירות ותורמת לירידת מחירים.
יש עוד מאפיינים שביניהם – "מדובר ברווקים/רווקות המחפשים בני זוג. בלילה יש אורגיות במאהלים."
יש כמובן גם סתם קללות והשמצות בטוקבקים ברשת, שברור הם מגיבים מטעם ובתשלום.שוקי גלילי חשף חלק מהם ברשימה שפרסם באחרונה.
אין ל"מכחישי מחאה" אלה, או למגמדיה במה להתפאר. המחאה אמיתית. לא יעזור לעיתונאי שכתב לפני שבוע שהתקשורת מנפחת ומעצימה את ההפגנות והוא בדק ומצא כי בסך הכול יש רק 600 מפגינים במאהלים. העובדות הן כי יש הרבה יותר ומכל המגזרים. נכון יש גם פעילי שמאל בין המוחים. אז מה זה פוסל אותם? זה הופך את המחאה לבלתי לגיטימית? טכניקת ההשחרה לא תעזור.סופה שתפגע במפעיליה.
קישורים:
הליכודמחזיר מלחמה... [ אלי ברדנשטיין 30.7.2011מעריב]
מחאה אוטנטית כמו שחורדינית [אמילי עמרוסי 30.7.2011 ישראל היום]
דמוקרטיה ריקה מתוכן [אראל סג"ל, מעריב]
מחאה עם סימני שאלה [בן דרור ימיני,30.7.2011 מעריב]
וגם –
זה לא הדיור, טמבל.זה ביבי [קלמן ליבסקינד, מעריב, 30.7.11 עדיין לא ברשת]
דיור בר השתקה [ חגי סגל,ידיעות אחרונות 30.1.2011 לא ברשת
גם ספינים
הערה לקינוח: ואחרי כל אלה יש גם סתם "ספינים", או הפרחת הערכות ללא בסיס. בהודעה רשמית,שפרסם האוצר והופצה גם לתקשורת נמסר כי סיכום כל "תביעות המחאה" השונות שהושמעו בימים האחרונים וביצוען, יהיה 60 מליארד ש"ח. המשתמע – "זה סכום עתק. מאיפוא יבוא הכסף" . הלך עודד שחר הפרשן הכלכלי של הערוץ הראשון וניסה לבדוק. בדק סעיף אחד במסמך האוצר: ההוצאה הצפויה מביצוע הדרישה להכרה בהוצאות למשפחתונים ומטפלות, לצורך החזרי מס. האוצר מעריך במסמך את ההוצאה הזו ב – 7.1 מליארד ש"ח. מה לעשות, באחרונה עלה הנושא בבג"צ. בדיון הסבירו נציגי המדינה לשופטים כי ביצוע הדרישה יעלה סכום גבוה מאד למדינה. כמה? 3 מיליארד ש"ח. מה ההסבר? לעוד שחר הסבר פשוט. מסמך האוצר הוא לא יותר מחלטורה. חבל שראש הממשלה ושר האוצר שאמורים להכיר את המצב מסכימים לקבל ולהפיץ מסמך בלתי מבוסס כזה.
עוד משהוא – מסתמן כי ראש הממשלה ינסה להסיט עכשיו את מוקד המחאה נגד "הטייקונים". הועדה לבדיקת הריכוזיות במשק נקראה בדחיפות לפגישה עם ראש הממשלה. מסקנות עוד אין אבל הם יסקרו את המצב והמגמות. דוברי ראש הממשלה כבר מסננים לתקשורת שהוא עומד "להיכנס" בהם. [לכן מסבירים כי הם ,הטייקונים, מפעילים נגדו את התקשורת.]
מנחם רבוי הנתונים: תפקידים בכירים בשירות הציבורי בעבר,כותב דעתן בהווה וסבא לחמישה. אתר המחבר: http://menachemraboy.wordpress.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
