עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
תחום הסחר בכלי נשק ובציוד צבאי שונה באופן מהותי מתחומים אחרים במסחר. בשל רגישותו, תחום זה מחייב פיקוח הדוק יותר של רשויות המדינה (בעיקר משרד הביטחון) המתבטא למשל בדרישות רגולציה מחמירות יותר (קבלת אישורים ורישיונות).
תחום זה מוסדר בעיקר על ידי חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, תשס"ז-2007, הקובע כי סחר ויצוא בציוד בטחוני מחייב קבלת רישיון ממשרד הביטחון.
החוק מאמץ הסדר בינלאומי המכונה "הסדר וסנאר" (Wassenaar agreement on export controls for conventional arms and dual-use goods and technologies), אשר קובע, באופן כללי, כי סחר בציוד המשמש למטרות ביטחוניות וציוד "דו שימושי" (היכול לשרת מטרות ביטחוניות או אזרחיות) מסוגים מסוימים- מחייב הסדרה ורישוי. פירוט הציוד לפי כל קטגוריה נמצא בהסדר הבינלאומי ואומץ בחקיקה הישראלית. החוק הישראלי מגדיר ציוד בטחוני כציוד לחימה, ציוד טילים וציוד דו-שימושי מפוקח.
לאחרונה עלתה לדיון בבית המשפט העליון מחלוקת בין יצואן ציוד בטחוני לבין משרד הביטחון, במצב שבו היצואן לא קיבל היתר לייצא, ודרש ממשרד הביטחון לרכוש ממנו בחזרה את הציוד שנקנה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת קמטק עוסקת בסחר בפריטים צבאיים שהיא רוכשת מגופים שונים, ובראשם משרד הביטחון. מאחר ומדובר בפריטים צבאיים, הסחר בהם מחייב קבלת היתר ממשרד הביטחון לשם ניהול משא ומתן עם לקוחות פוטנציאליים, והיתר נוסף לשם ייצוא הפריטים המבוקשים ללקוח.
חברת קמטק רכשה מספר פריטים צבאיים ממשרד הביטחון בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, וזאת כאשר בזמן הרכישה טרם היה לקוח פוטנציאלי שהתעניין בהם, ומבלי שהציגה למשרד הביטחון אישורים מתאימים.
בשלב מסוים, נערכה חקירה פלילית נגד החברה מחוץ לישראל והסתבר כי החברה ייצאה פריטים צבאיים שמקורם בארה"ב מבלי לקבל אישור מתאים תוך שהיא מוסרת פרטים לא נכונים על יעדי היצוא, והחברה הורשעה בגין זאת וגם בגין מעשים נוספים.
לאור זאת, החליט משרד הבטחון להשעות את ההיתרים שניתנו לחברה והפסיק למכור לה ציוד צבאי.
ביחס לציוד שכבר נמכר לה, החברה טענה כי בהתאם לחוזה בינה ובין משרד הבטחון, כאשר מצוי בידי החברה ציוד צבאי שנמכר לה ומשרד הבטחון אינו מעניק לה היתרי יצוא, משרד הבטחון חייב לרכוש ממנה את הציוד ולהשיב לה את התמורה, ולאור זאת הגישה תביעה נגד משרד הבטחון בנושא.
לב המחלוקת בין הצדדים היה הסעיף הנ"ל בחוזה:
"היה וחרף האמור לעיל בהסכם זה, ולמרות בדיקה מוקדמת של הקונה, אשר אישרה לו כי יינתן לו היתר ייצוא, לא יוכל המשרד להעניק לו היתר זה, יהיה הקונה רשאי להחזיר למשרד את אותם טובין אשר לא קיבל בגינם היתר ייצוא והמשרד יחזיר לקונה את תמורתם".
תביעת החברה בבית המשפט המחוזי נדחתה, והחברה ערערה לבית המשפט העליון שנתן את פסק-דינו בימים אלה.
פסק-דינו של בית המשפט העליון בערעור:
בית המשפט חזר על הכלל הידוע לפיו חוזה יש לנתח לפי לשונו ולפי תכליתו.
מבחינה לשונית, נפסק כי ניתן להבין מן הסעיף השנוי במחלוקת כי אין משמעות לגורם האשם בכך שלא ניתן היתר יצוא. כלומר, נפסק שגם אם החברה אשמה בכך שלא ניתן לה היתר יצוא, עדיין ניתן להבין מלשון החוזה כי משרד הבטחון חייב לרכוש ממנה בחזרה את הפריטים מאחר והצדדים לא החריגו מצב שכזה.
מבחינת תכלית החוזה- נפסק כי התכלית של המנגנון המאפשר לרוכש ציוד צבאי ממשרד הביטחון להשיבו ולקבל את כספו, היא כפולה:
1. לעודד את הסוחרים לרכוש פריטים ממשרד הביטחון באמצעות אופציה של מכירה בחזרה.
2. רצונו של משרד הביטחון להגן על סוחרים הפועלים בשוק שתנודותיו לא ידועות ואינן בשליטת הסוחרים, מלהגיע לקריסה כלכלית.
לאור זאת, נפסק כי תכליות אלו אינן מצדיקות לאפשר לסוחר שעבר עבירות פליליות ושבאשמתו לא קיבל היתר לייצא, להשיב את הסחורה ולקבל את כספו.
לאור כל האמור, נדחה ערעורה של החברה והיא חויבה בתשלום הוצאות של 50,000 ש"ח.
(ע"א 3375/06 קמטק מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, פסק-דין מיום 22.3.11, בית המשפט העליון, השופטים חיות, פוגלמן ועמית)
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
