נישואי תערובת
בתקופת העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים הגיעו לארץ בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, למעלה ממיליון אנשים, שבחלקם אינם יהודים. עלייה זו של אזרחים רבים שאינם יהודים, התקיימה הודות לחוק השבות, המאפשר להגר לארץ ולקבל זכויות אזרח גם לבן זוג, לילד ולהורה של יהודי, גם אם הם עצמם אינם יהודים.
כיום מתגוררים בארץ אנשים רבים שאינם יהודים אשר אין להם כל כוונה להתגייר. לבית הדין הרבני אין כל סמכות לגבי אנשים אלו. סמכותו של בית הדין הרבני חלה על אם שני בני הזוג הינם יהודים ובמידה והינם נשואים. כך גם סמכותם אינה תקפה לגבי ידועים בציבור.
במדינות חבר העמים, התאפשרו נישואין אזרחיים כדבר שבשיגרה. נישואין אזרחיים אפשריים גם במדינות אירופה ובארצות הברית. ונעשים ברישום בעיריה.
בארץ, בזמננו אנו, לא קיים מושג של נישואין אזרחיים. זאת אומרת, יהודים ואזרחים תושבי המדינה המחליטים להינשא לבן או בת זוג שאינם יהודים, בין אם הם נוצרים, מוסלמים, בני עדה דתית מסוימת או חסרי דת מטעמים מצפוניים או מכל סיבה שהיא –אינם יכולים להינשא בארץ. בארץ אין נישואי תערובת ועקב סיבות פוליטיות גם לא צפוי שיהיו בזמן הקרוב.
לאנשים הרוצים להנשא ואינם מעוניינים בהסכם יחסי ממון, צריכים למצוא את הפתרון בחוץ לארץ, דהיינו בקפריסין, באיטליה, בארצות הברית ו/או בכל מקום אחר בעולם שלפי חוקי אותה מדינה קיימים נישואין אלו.
כמו כן ניתן להינשא בנישואי פרגוואי. נישואין הנעשים בעזרת עורך דין המתמחה בכך, כאשר הדבר כרוך במשלוח מסמכים לחו"ל ולא ביציאה מגבולות הארץ.
הבעיה מתעוררת כאשר הנישואין עולים על שרטון ואחד מבני הזוג או שניהם מעוניינים להתגרש. המינוח המשפטי הנכון בנישואי תערובת הינו התרת נישואין ולא גירושין.
כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש הרי שהדבר כרוך בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה לאישור הסכם.
לאחר שבית המשפט מאשר את ההסכם, על בני הזוג לפנות באמצעות בא כוחם לבית המשפט העליון לצורך קביעת מקום השיפוט.
בית המשפט העליון דן בסוגיה, לעיתים מבקש מסמכים שונים וביניהם חוות דעת של בית הדין הרבני - ואז קובע את מקום השיפוט לצורך התרת הנישואין.
בדרך כלל יהיה זה בית המשפט לענייני משפחה המאשר את ההסכם או בית המשפט לענייני משפחה במקום מגורי הצדדים.
התרת הנישואין מסובכת יותר כאשר מדובר בבן זוג שאינו רוצה בגירושין ואין שיתוף פעולה. במקרה כזה על בן הזוג החפץ בגירושין להוכיח את עילת הגירושין על פי הדין החל על הצדדים, ולעיתים עליו להמציא מסמך ובו חוות דעת של מומחה לדין הזר לצורך כך.
על בני זוג הנשואים בנישואי תערובת יחול החוק לתיקון דיני משפחה העוסק במזונות בני המשפחה השונים. דין תורה בכל המתיחס למזונות חל רק על יהודים ועליהם בלבד. החבויות הן שונות על פי חוק זה בין יהודים ללא יהודים.
חגית לב | גירושין , תביעות גירושין , עריכת דין
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
