עו"ד גיל נדל
לאחרונה, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בת"א, בתביעה שהגיש יבואן ישראלי כנגד בנק בישראל אשר שימש עבורו כפותח מכתב אשראי לטובת ספק בחו"ל.
היבואן תבע את הבנק וטען כי זה התרשל בעת שלא עיכב את מסירת כספי העסקה לבנק הזר, וניתן ללמוד מפסק-דין זה על הקשיים הרבים המוצבים בפני היבואן, בבואו לעצור עסקת אשראי דוקומנטרי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
היבואן, אחים נעייר תעשיות, עוסק ביבוא רשתות לחקלאות. היבואן התקשר בעסקה לרכישת רשתות להגנה מפני מזיקים בתחום החקלאות מספק בסין, תמורת 1, 500, 000 ש"ח.
לצורך מימון העסקה, פנה היבואן לבנק "פקעות פועלים" אשר פתח עבורו אשראי דוקומנטרי לטובת הבנק של הספק בסין.
המשלוחים הראשונים של העסקה הגיעו לארץ בשנת 1998 וליבואן לא היו כל טענות לגביהן.
ברבות השנים, התגלה ליבואן ביחס למשלוחים חדשים, כי חלק מן הרשתות שהגיעו לארץ חסרות מרכיב UVA המספק הגנה מפני קרני השמש, ולכן, הן עשויות להתפורר ולהיות חסרות ערך.
היבואן טען כי הספק הסיני בחר לנהוג כך ביודעין ומתוך כוונת מרמה.
לאור זאת, פנה היבואן לבנק שלו בארץ אשר פתח את האשראי, וביקש לעצור את מימון העסקה בשל מרמה מצד הספק בסין. היבואן טען כי גילה שהבנק אישר להעביר את תמורת העסקה לספק בסין לפני שחלפו 180 ימי האשראי שהועמדו לו.
מנגד, טען הבנק בישראל כי לא אישר את העברת התשלום לבנק בסין לפני המועד.
לגופו של עניין, טען הבנק בישראל כי עצירת עסקת אשראי דוקומנטרי אפשרית רק כאשר מדובר במרמה חד-משמעית מצד הספק הזר, וכזו לא הוכחה במקרה זה, כי היבואן עצמו לא בדק את הטובין טרם הגעתם ארצה והוא יכול לבוא בטענות רק אל עצמו.
כמו כן, טען הבנק כי מאחר והיבואן הצליח למכור את הרשתות ללקוחות שונים (לצרכים אחרים) מוכיחה כי לא הייתה מרמה מצד הספק.
החלטת בית המשפט:
לעניין התחייבות הבנק בישראל:
בית המשפט קבע כי הבנק בישראל לא העביר טרם זמנו את הכספים לבנק בסין אלא רק חתם על התחייבות לעשות כן אם יתמלאו תנאים מסוימים ובכך לא נפל כל רבב.
לעניין חריג המרמה:
בית המשפט ציין כי היבואן העלה בפני הבנק את טענת המרמה חודשים רבים לאחר הגשת המשלוחים ולכן הדבר פוגע בגרסתו.
כמו כן, התרשם בית המשפט מכך שהיבואן הצליח בסופו של דבר למכור את הטובין ללקוחות, דבר אשר מערער את גרסתו כי מדובר היה במרמה.
בנוסף, ציין בית המשפט כי הספק בסין לא סגר את שעריו, רמז נוסף אשר מצביע לכך שלא מדובר במרמה.
לאור זאת, דחה בית המשפט את תביעת היבואן והוא חויב בתשלום שכר טרחת עו"ד של 45, 000 ש"ח.
(ת.א. (שלום ת"א) 13853-05 אחים נייער תעשיות 1991 בע"מ נ' פקעות פועלים בע"מ, החלטה מיום 10.3.11, השופט מ. תמיר. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד שטיין. לבנק- עו"ד ולוינסון).
הערות ומסקנות
אחד המאפיינים המרכזיים של מכתב אשראי הוא עיקרון העצמאות, לפיו עסקת היסוד שבין הקונה למוכר מנותקת מעסקת האשראי שבין הבנקים.
יחד עם זאת, קיים חריג לעקרון העצמאות והוא מקרה של מרמה. כאשר הוכח כי התקיימה מרמה חמורה של המוכר, אשר כלל לא מילא את חיוביו על פי חוזה המכר, כי אז ניתן יהיה לפנות לבית המשפט שיתן צו המופנה כלפי הבנק, המורה לבנק שלא להעביר למוכר את סכום מכתב האשראי.
בפסיקה נקבע כי צו שכזה ינתן רק במקרה של מרמה חמורה "אשר תגרום לכך שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזה המכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמרמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה". לכן, יכול הקונה לעשות שימוש בחריג המרמה רק כאשר המכולה שבה היה אמור להיות המטען כללה פסולת וכיו"ב, אך לא כאשר המכולה כללה מטען בעל ערך שאינו עומד במפרט שנדרש על ידי הקונה. גם להתנהגותו של המוכר משקל חשוב בהערכת קיומה של מרמה: מוכר אשר מסביר שאירעה טעות ומביע נכונות לפצות את הקונה יוערך באופן שונה ממוכר שניתק מגע מהקונה ואינו משיב לפניותיו.
במקרה זה, קבע בית המשפט כי לא התקיים חריג המרמה ולכן פסק נגד היבואן.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
