לא יודעת מאיפה להתחיל.
.אבל כשחזיתי בהפיכות שהתרחשו אצל שכנותינו זו אחר זו שאיש לא צפה אותם, אחת אחרי השנייה תוך סיכון וחירוף נפש ממשי כמו בכל קרב ,כשהגיעו לקצה גבול היכולת והבינו שדי להוריד למיליוני אזרחים את הראש למען ובעבור דיקטאטור אחד וחבר מרעיו. הגיע הזמן להלחם נגד האויב האמיתי ! והתוצאות הבלתי צפיות הגשימו את המטרה במהירות שאפילו הם לא חלמו ...
הבנתי שגם נפגעי הדמוקטטורה שלנו יקבלו השראה, ויסיקו את המסקנות שאם הם העיזו להרים ראש , אנחנו יכולים לקחת מהם דוגמה ולצאת לכיכרות- למען מדינתנו ביתנו ילדנו בהווה ובעתיד.
שמענו סיסמאות ריקות עשרות שנים על קופה ריקה מעשים וקבלנו וזכינו רק במחדלים, למעשה הקופות שמנות וגדושות רק שהיעוד שלשמם הם מתמלאות הוסב ולא מוחזר ליעד המקורי ומתמוסס ועובר בלי שתהיה לנו שום שליטה ונעלם אי שם לפי גחמות ורצון ומטרות השליטים.
ועכשיו המאבק הוא להשגת שינוי וקבלת תוצאות ופתרונות מיידים, לא עוד תוכניות רפורמות תיקונים שינויים ובעיקר מינו ועדות [ במיליוני שקלים ]. ואם יהיה צורך נצביע ברגליים ונחרים את כול נבחרי העם מורמים מעם שהלכו בדרך קודמיהם ובחרו ולהתעלם מהמטרות שלשמם נבחרו בחרו ולחלק את זמנם במאבקים לשמור על מקומם בצמרת ולעשות" לביתם" ולא לבתינו [ אפילו שיש מפלגה שאין שום קשר בין שמה למציאות] לבין ההנאות האין סופיות שהם שואבים מתוקף תפקידם. חוץ מסיסמאות משפטים ריקים ונבובים הבטחות שלא הייתה כוונה לישמם, שקרים, וסחיטת הצבור עד כלות, לממן את שגינותיהם מפלגותיהם אנשי שלומם ולהפגין ונהנתנות שאינה יודעת גבול לא עשו כלום .
ובכל מה שעשו נכשלו ואת הקנסות והמימון לכשל המשיכו לגלגל לכיסי הצבור שקופתו ריקה על באמת ולא "בכאילו"..והביאו רק כאוס ועוד כאוס..
כלומר שום אבל שום דבר אפילו השג אחד לפשט למזער לצמצם או להדביר בעיות קיומיות לא הושג הם רק ורק החמירו אותם. והמחיר לכול אלה היה מנותב אל ועל צבור קטן מסוים איכותי לממן ולשלם עבורם ועבור הניהול הכושל – והם ידעו שתמיד יהיה מי שיממן אותם בעזרת גזרות מיסים ומיסי מיסים שכונו על ידם "רפורמות" "ובזיעת אפנו = אכלו עוגות" ונהנו מכול מנעמי החיים.
ואין ושום אות לכך שהם מתכוונים לעצור או לחדול,
רק שלא ידעתי איך זה יתחיל ???
.וזה התחיל בצורה הכי פחות צפויה מגבינה שסמלה בית ועד לבית הבית שעליו אי אפשר לא צריך ואסור לוותר. הבית של כולנו הבית הציבורי והבית הפרטי.
קבוצת צעירים נאורים שרצו לטוות לעצמם דרך לעמול קשה כי אין בה קיצורים, לסמן מטרות ולהגשימם נוכחו שזה בלתי אפשרי. וזאת אחרי שחשו שעשו כל מה שצריך מתבקש וניתן אבל אין תמורה והדברים הכי מציאותיים הפכו לבלתי אפשריים. ובעצם יש מי שכורת כול הזמן את הענף שעליו יושבים כולנו וצריך לעצור אותם כי זה כבר גובל בכל פאן של חוסר אחריות כלפי כול הצבור החי בארץ הזו – ולא בא להם לגלות ממנה שוב ושוב. אחרי הכול למדנו את לקחי "השואה" הנוראית במסעותינו לשורשנו שבפולין במסגרת בית הספר
ובעקבותיה את הניצול הציני שהפך את ניצולי השואה ל " מנוצלי השואה". שנעשקו ונגזלו פעמיים.
האויב האמיתי הוא מבית והחיצוני רק נועד לסמא את עינינו ולהוליכנו שולל.
ואחרי שנים של שימוש כוזב בתואנות של בעיות "ביטחון" " חוץ" גילו שהם עזובים , מופקרים , חסרי עתיד והווה ולא בטוחים בשום פאן בחייהם בבית. לא זכאים לקורת גג אין טעם לרכוש השכלה ובלי אי אפשר לא כאן ולא בשום מקום ושום סכום שלא ירוויחו אם ירוויחו אם או בלי השכלה לא יוכל לחסות את הוצאותיהם הבסיסיות שהולכות וגדלות בלי שום הצדקה.
אז נעשה מה שעושה שר התיירות שכול הזמן מטייל בעולם וכול שאר חבריו השרים [ אגב מי ממן אותם .?] בתנאים של נסיכים אוליגרכים סעודיים , למטרות עלומות..ונבדוק מה קורה שם מעבר לים שכול כך מושך אותם ולא קורה אצלנו ומדוע ?
ואני יודעת מה תהיה תגובתם... הוצאות ביטחון שאין להם ויש לנו
אבל זו קלישאה נבובה ומאוסה וגם את זה אוכיח.
אז נתחיל מהוצאות הביטחון הכבדות שהם הסיבה שלא נשאר להם יתרות להזרים לטובת הצבור . השאלה רק איזה צבור?
זה שתורם או זה שיודע רק לקחת ולקבל ואיך אפשרנו להם כול השנים להתמיד ולהעצים את העוולות והפער בין התורמים לבין הנתרמים.
כול משפחה בישראל שהיה או שיש לה בן או בת בצבא ולפעמים יש להם גם שניים במקביל בו זמנית לא העיזה לשאול בעצם מדוע על 2 או 3 שנות שרות הנטל הכספי נופל עליהם בנוסף לשאר הגזרות .
כל חייל מסובסד על ידי משפחתו וירים יד מי שזה לא חל עליו ממזון שהם לא מקבלנים מספיק, כביסות תחתונים גרביים בגדים תרמיים מוצרי ניקיון הוצאות רפואיות [ אפילו שזה לא חוקי] תקשורת ודמי כיס.
הצבא אומנם צועד על קיבתו אבל מי ממן את זה?? בן חיל עולה למשפחתו כאלף חמש מאות ש"ח בחודש. ובנות כנ"ל.
ואנחנו עושים את זה "ב א ה ב ה " .
נוכחנו בכמה מהמלחמות האחרונות שההגנה לא הייתה משהוא בלשון המעטה וזה לא היה בגלל אופן תפקוד החיילים..הם עשו את המקסימום . אבל במבחן בזמן אמת התגלה כשל רב - מערכתי של המערכות שזה היה תחום אחריותם והם תוגמלו על כך. גם ביטחון האזרחים היה הפקר ומי שעשה במלאכה לעזור היו בעיקר מ ת נ ד ב י ם. איך שהוא כול מה שהיה צריך להיעשות בזמן אמת כשל ורק המתנדבים ללא התקציבים השנתיים המפוצצים הצליחו. ויצרו יש מאין. אגב גם לארצות אחרות יש צבא..פעיל נוכחנו בכך לא פעם זה לא רק אצלנו.
בשבדיה סטודנטים לומדים בחינם כול השנים . בסיום התואר כשהם מתחילים לעבוד מנקים ממשכורתם אחוז כלשהוא כהחזר עבור שכר הלימוד [ כן גם שם אין מתנות חינם ] השבדים ממחזרים את הסכומים שהם גובים לממן לסטודנטים חדשים את שכר הלימוד וחוזר חלילה, שימו לב המימון הנדרש היה חד פעמי - כמה פשוט כמה גאוני בהשוואה אלינו." לסורבון" מתקבלים גם סטודנטים שאינם אזרחי או תושבי צרפת והלימודים שם הם בחינם, בתנאי שידעו צרפתית, אסתפק בדוגמאות הללו יש עוד..
מרבית ערי הבירה שאנחנו מכירים הן באירופה והן בארצות הברית מונות מספר תושבים כפול ויותר מהמספר הכולל של כול תושבי מדינת ישראל. ומנהלת אותם עירייה אחת וראש עיר אחד. כמה כסף היה נחסך ומוזרם לטובת הציבור בניקוי הוצאות תפעול ,
אם לא היו לנו כל כך הרבה עיריות. מועצות ..ראשי עיריות סגנים יועצים ובעלי תפקידים. הריבוי לא הוכיח שום יעילות שום נגישות יתר לבעלי התפקידים שגם הם לוקים באותו שגאון גדלות שהנבחר מורם מהבוחר ותמיד יש להם משהו חשוב יותר ואף פעם אין להם זמן. והתוצאות בשטח " זירו" [ לא המשקה ] אז למה שלא נקבל את אותו הדבר בהרבה הרבה הרבה פחות...ויש לי כבר רעיון או שניים מה לעשות אם העודפים הכספיים שיפוצצו את הקופה.
הקיבוץ היה והוא עדיין אחד הפיתוחים הישראלים המקוריים והיפים וקיבוצים הוקמו בראשית ימי קום המדינה בכול רחבי הארץ. חלקם במקומות מסוכנים בקרבת הגבול ..ועד עצם היום אני חושבת שאסור לתת למפעל חיים כזה להעלם מהמפה אלה להפך. להקים עוד כאלה כי זה יחוד שלנו, בני נוער יהודים מגיעים לקבוצים מכול העולם לתקופת משמעותיות בחייהם לומדים עברית עובדים קצת בתמורה ללימודים למגורים ולאוכל ויוצאים ולטיולים להכיר את הארץ וכמו כן "המתנדבים" סוג של תיירות אקולוגית.. עם ההחלטה על הקמתם,
סופקו שטחי אדמה למכביר יחידות קטנות הוקמו למגורי החברים "החדר" [ לא ההוא ] נבנו בתי ילדים חדר אוכל גנים ובית ספר מועדון תרבות ועוד וכול החברים עבדו בעיקר בחקלאות ובחינוך.
ראשית דרכם הייתה קשה הייתה אמונה הייתה מטרה והייתה אידיאולוגיה . את ההחלטות קיבלו באספות חברים ברוב קולות. כמה דברים לוקחים אותי לסרט " סלאח שבאתי" המעברה והסלוגן " לא רוצים שיכון רוצים מעברה" וכיצד עולים חדשים שוכנו במעברות יש מאין וחלק זוכרים את תקופת החיים במעברה של כולם ביחד , בנוסטלגיה. הדבר השני וההצבעה של כול החברים בעד או נגד דרישת התשלום של " סלאח שבאתי" עבור ביתו על מנת שיסכים שתינשא לבן קיבוץ. מה הקשר אתם שואלים? אז הנה, אחד השיטה עבדה אבל זה היה רק בסרט. והשני כיצד בימים האלה כשמצוקת הרופאים המתמחים נחשפת במלואה, אני מדמיינת מצב בו בן קיבוץ מגיש בקשה לאפשר לו ללמוד רפואה, כמובן שזה קורה אחרי שנעדר מהקיבוץ וממערך העבודה 3 שנות שרות בצבא. הקבוץ עורך תחשיב עלות מימון שכר הלימוד ועליות אחזקתו שמצטרפות לעליות החזקת חייל כמה שנים קיבלנו ללא תמורה ? רק הוצאות ואז כמתמחה יצ'פר אותם ב 27 ש"ח שעה..עוד כמה שנים. להזכירכם:
אין בעיית דיור בקבוץ המרכיב הזה הוא לא חלק מהתחשיב.
החבר בצעיר מתחנן שיאשרו לו את לימודי הרפואה- הקבוץ שהוא מאין עמותה שלא למטרות רווח צריך לשמור על גבולות תקציב כמו בכול משפחה...לא רואה שום אפשרות שיש או יהיה איזון בין ההוצאות להכנסות העתידיות וזו השקעה שאת פירותיה לא יראו. בואו נדמיין את הנימוק שימנע מהחבר הצעיר את הגשמת חלומו ? " ומה אם עוד חברים אחרים ירצו ללמוד רפואה כמוך ? מה נגיד להם ?? אישרנו לך נצטרך לאשר גם להם" . מה הייתם אתם מחליטים ? במצב כזה , לסבסד אותם ? מי יממן אותם? אבל אם השכר היה ראוי וראוי שהוא יהיה ראוי התמונה הייתה שונה .
נ. ב לא יכולה לדמיין טייס קרב שטס 26 שעות רצוף.. אז למה רופא כן.
החזקת מערך רפואה של המדינה לאזרחיה הוא חובתה והם גובים מהם תשלום נפרד עבור הבטחת בריאותם, הרי כולנו משלמים "ביטוח בריאות" ויש גם כסף וזהב ..משלים ומושלם,
זה סוג של חוזה אם האזרח מעוגן בחוק . תשלם כל ימי חייך [ שאתה בריא ועוד יותר שאתה חולה ] ואנו נדאג לך אבל ההסכם הזה הוא חד צדדי והם מועלים בחלקם לקיים אותו,
[ בסין נהוג לשלם לרופא רק שאתה בריא...אם חלית זו אשמת הרופא ואתה פטור]
הגענו למצב שלימודי רפואה במדינת ישראל מתאימים רק לבני עשירים מזוכיסטים ?
ולעניין הזכות שיש לנו על האדמה שלשום ממשלה זמנית אין הרשאה לבזבז משאב זה ולמכור אותו לכול המרבה במחיר, [ כולל תושבי חוץ – שיכולים לקנות את חצי המדינה כאנשי קש לכול מי שרוצה ואף אחד לא בודק מי הקונה ] ולכל מי שיש לו יכולות ולקבוע עובדות בשטח לשחק ולעשות מניפולציות כספיות ליצור מחסור לעלות מחירים ולדבר על פריפריות. כי לא פתחו עיתון ולא ראו את מחירי השכירות בפריפריות ולא מודעים לעלות הזמן והכסף עבור נסיעות שנדרשים הסטודנטים לשלם שהם לפעמים יותר יקרים משכר הלימוד אבל מתווספים איליו.
כי הם נוסעים ברכב שרד ממוזג עם נהג וחונים ומתדלקים בלי חשבון ולא שואלים את עצמם לרגע מי ממן את זה?
אני אומרת:
אדמות יש בשפע זה למעשה המשאב היחידי שלנו אחרי אזרחנו היקרים מפז. צריך רק לשנות יעוד מחקלאות לבניה שלא למטרות רווח לתת לאנשים לגור בשטחים שניתן להכשיר במהירות, קרי הכנת תשתיות של מים חשמל גז ביוב ותקשורת להניח מבנים קטנים מתועשים/צריפים/קרוילות/צימרים- איך שלא תבחרו לקרוא לזה,
" קיבוץ עירוני " או " מעברה " כרגע למרות שקוראים להם "מפונקים" זה נראה כמו...
" מחנה פליטים" ..העיקר שכול הצעירים/סטודנטים יחיו בקרבה ויהיו ביחד סוג של מעונות אם תרצו. ותחבורה לשתי האוניברסיטאות בר- אילן ותל אביב . לא ניתן יהיה לרכוש רק לשכור ולימים להחליף בדיור חליפי במיקום אחר. ובמקביל לזוגות ולמשפחות שיזדקקו לדיור ללא הבדל " דת גזע מין וגיל... "
השכירות תהיה נמוכה שלא למטרות רווח והדיירים יתחייבו להקדיש מספר שעות חודשיות לעבודות שרות לתחזוקת המקום –אני בטוחה שכולם יעשו את זה ברצון. הפאבים ובתי הקפה התרבות והאומנות יגיעו בעקבותיהם ותל אביב תתנחם "באוכלוסייה חזקה" איך שהוא עולה לי הסיפור על " החלילן מהמלין" הם עוד יצטערו על הצעירים שננטשו ונטשו.
אחרי הכול לא כול העיר "תרבות ונינוחות" וגם בה יש פריפריות... תשאלו את בוקי נאה.
אפשר לעשות הכול להשיג הכול לתקן הכול להתייעל בעזרת אנשים אם רצון וכישורים. המנהיגות של היום הרסה כול חלקה טובה החל מהחקלאות [ והחקלאים] שהיא הבסיס לחוסר התלות שלנו באחרים והעצמאות הכלכלית והתשתית לקיומנו דרך החינוך החופשי שהמבחן בו הוא למורה ולא לתלמיד וכנ"ל הציון. [ אני בעד לבטל את כול הבחינות והציונים ] ,
אין תלמיד לא טוב יש מורה לא טוב.
ובדיקה מחודשת של חומרי ומקצועות הלימוד חשיבותם גיוונם ואפשריות בחירה רבות יותר בתכנים אקטואליים ושל השכלה כללית יותר אפשריות בחירה ולא כפיה.
להחזיר לאזרח את כבודו וביטחונו בכל שלב בחייו.
לרענן את מערכות "הצדק" ולאמץ את השיטה האנגלית:
" צדק נדחה זה צדק נמנע".
וכול תיק שנפתח צריך להסגר תוך פרק זמן של שנה.
יש לנו עוד מה ללמוד וליישם וזה אפשרי אם רק יתנו ויאפשרו ,
כמה מילים אישיות , כילידת הארץ בשנת הכרזתה שגילה כגיל המדינה אני מברכת אתכם על פועלכם וגאה בכם ואני בטוחה שכולם מצטרפים לברכה, גם לי יש ילדים ששרתו בצבא סיימו לימודי תואר , אבל כחלק מהמגדר הלא מוגדר שאין לו שום אג'נדה אתם האג'נדה שלי.
כי עתידם כמו עתידכם לוטה בערפל . ואחת מהם כמה עצוב גלתה מארץ מולדתה בלית ברירה, כמו רבים אחרים ולא בגלל נבוכדנצר...
ממני אילכם – שאו ברכה
אחת – העם
trtrq@walla.com
זה הלינק לאתר שבו יש לי גלרית תמונות [ציורים ועבודות]- www.paintingsilove.com/artist/ronitregev יש שם ציירים מכול העולם שווה ביקור- צריך ללחוץ על " your pictcher " ואז מגיעים לגלריה שלי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
