דוח ביניים שהוכן ע"י בית ספר לחינוך שעל יד האוניברסיטה העברית בירושלים, עולה התמונה הבאה : שכיחות האלימות ה"מינית" בבתי ספר בישראל מצביעה על כשליש מהתלמידים (במחקר) חוו לפחות מקרה אחד של אלימות מינית. מחקר זה מצביע על תופעת ההטרדה המינית הנמצאת בנוסף על האלימות בין כותלי בית הספר.
מחקרים נוספים בארץ ובעולם, מציגים התגברות של אלימות בכל בתי הספר ובכמעט בכל שכבות הגיל. היום, טוענים המחקרים הללו, תופעת הילדים האלימים מהווה את המאפיין ה"קבוע" בכל מערכות החינוך בעולם. פרופ' שטראוס שבדק בקרב סטודנטים וסטודנטיות מ-32 ארצות את האלימות הקיימת בין בני זוג, הגיע למסקנה שב-21 אחוז מהמקרים הבנות הובילו את ההתנהגות האלימה. מחקר זה הקיף 13,601 סטודנטים משני המינים, וקצת פחות משליש מהם הודו בתקיפת בן הזוג. עוד מעלה המחקר ש- 69 אחוז מהמקרים היו קשורים באלימות הדדית.
מדינת ישראל, לטענתם של מחקרים מישראל, אינה נופלת מהרשימה הלא מכובדת של מדינות בהם התלמידים במערכת החינוך אלימים. אפילו שוויץ השלווה מגיעים לבית הספר בין 5% ל-7% מהתלמידים כשהם חמושים. תופעה שהיתה ידועה רק בבתי הספר הציבוריים בשכונות המצוקה של ארה"ב.
רבים וטובים טוענים כי האלימות "באה" אל בית הספר ממקורות חיצונים לו. קרי, תלמידים נמצאים במסגרות חוץ מבית הספר ושם ישנה הפעילות אלימה אות ההם מחקים כשהם מגיעים לבית הספר.
ההבדל בין האלימות של התלמיד לבין אלימות בבית הספר הוא שהאלימות בבית הספר מהווה משתנה בחיי היום יום שלו בבית הספר. תלמיד כזה עשוי להגיע לביה"ס כשברשותו נשק כלשהו (לפחות 20% מהתלמידים), או כשהוא פועל באלימות כלפי רכוש כדוגמת ונדליזם, גרפיטי או תלישת צמחים, הרס, הצתה וכיו"ב מעשים שבעבר הלא רחוק (תחיל שנות ה-90) עדין התייחסו אלהם כאל שובבות.
אכן, העולם המודרני משופע באלימות מרבית הילדים משחקים במשחקי מחשב, אשר חלקם יש לשער אלימים מאד. רוב הנערים צופים מעת לעת בסרטים אלימים ונחשפים כמעט בכל יום דרך אמצעי התקשורת השונים למעשה אלימות של אחרים. צודקים אלו הטוענים כי הנער מביא את האלימות לבית הספר שהופך בעצמו לחלק מהאלימות הכללית הסובבת אותו. אולם, ברור כיום שיש להפריד בין אלימות החיצונית לאלימות בבית הספר. ולו משום שלאלימות בבית הספר יש את המאפיינים שלה. אלימות בית הספר מתקיימת אך ורק בבית הספר היא יכולה להתבצע אך ורק על ידי באי בית הספר (מורים, תלמידים ונותני השרות השונים) כ אשר הדגש הוא על אלימות בני נוער מהיותם האוכלוסייה העיקרית בבית הספר. בנוסף אלימות בבית הספר יכולה להתרחש בבית הספר על כל מרכיביה לעומת אלימות שהובאה לבית הספר, למשל נער הכועס מאוד על שחברה שלו נפרדה ממנו עשוי לפרק את זעמו בהגיעו למחרת לבית הספר.
נשאלת השאלה מדוע למעשה תלמידים הופכים בבית הספר לאלימים? מתצפית בלתי מתודולוגית בנעשה בחיי בית הספר, בולטת עובדה מאד ברורה. בית הספר מחולק ל"מעמדות". כמו למשל, נמצא בחצר בית הספר ילדים שהם "רוקיסטים" וכאלו שהם נחשבים ל"חנונים",אחרים נקראים "גותים" וכו'. נדמה כל דמויות המשתייכות לעולם וירטואלי בו חיים התלמידים של היום "קמות לתחיה" ופעילות בתחומי בית הספר.
למעשה, ידוע כי לכל דמות בין היא וירטואלית ובין אם היא אמיתית יש סוג מסוים של התנהגות, קוד לבוש, שפה וכ'. כך, כאשר בבית הספר של היום אין "תלבושת אחידה" כל תלמיד יכול ל"המציא את עצמו" על ידי הופעה חיצונית. כערך מוסף על הופעה חיצונית יש קוד של ההתנהגות – הרי רק כך ניתן לזהות אותך כמו שאתה מבקש להציג את עצמך. כל ההתנהגות של התלמיד תהיה לכן, מוחצנת. כך הופך בית הספר מאסיפה של תלמידים לאסיפה של "דמויות" וירטואליות כיאה לכל תלמיד כיצד הוא מבקש להציג את עצמו. אולם, "לא טוב היות האדם לבדו", לכן מצטרפים ה"דמויות" הללו לקבוצות "מגובשות" של דמויות. אולם, יהיו פרטים למשל, שלא ימצאו את מקומם בקבוצה מסוימת אזי או שיקימו לעצמם קבוצה או שישנו את דרכיהם על מנת להתאים לקבוצה נתונה.
כך הופך בשנית חצר בית הספר לקיבוץ של דמויות המקובצות לקבוצות "יעד" שונות. כידוע, הפרט הפועל לבד יהיה "חלש" לכן הוא ינסה להצטרף לקבוצה ממנה הוא יהנה מהגנתה. כתוצאה מהצטרפותו לקבוצה (כל שהיא) הוא יזוהה עם חברי הקבוצה שלו ויהפוך לחבר ב"כנופיה" שתתן לו תמיכה והגנה. לכן, מעטים "יעיזו" לחיות לבד במסגרת כזו של בית הספר – קרי, מעטים מאד לא ישתייכו בתנאים אלו לכנופיה על המשתמע מכך.
למעשה, נדמה שבית הספר הופך כאן למערכת של מסגרת אילה לא התכוונו מייסדיו ואפילו מערכת שאין לה הגדרה במטרות משרד החינוך. לצופה מהחוץ נדמה יותר ויותר כי תלמידי בית הספר מתרגלים "חיים" בתוך מסגרת טוטאליטרית כמו של בית כלא, מאשר רואים את בית הספר כמסגרת לימודים.
ה"חיים" בחצר בית הספר הופכים להיות החלק העיקרי של בית הספר ובמקביל הם הופכים להיות "חיקוי" של "חצר בית סוהר". בו כל אסיר חייב לחפש "הגנה" ותמיכה בקרב ה"דומים" לו – כתוצאה מכך נמצא בבתי הספר, למשל בארה"ב, כנופיות של תלמידים המורכבות מהקבוצות האתניות המרכיבות בפלורליזם את החברה בארצות הברית ו/או את הקבוצות הוירטואליות המשלבות את התכונות "החברתיות" כגון גותים, פנקיסטים וכו'.
הואיל ובית הספר הופך להיות כמו בית הסוהר והתלמידים "מדמים" עצמם לאסירים בין שעות הבוקר עת הגיעם לבית הספר ועד הצהרים עם עזיבתם את בית הספר., בהיותם בבית הסוהר של מערכת החינוך (הנתפסת ככל הנראה כמערכת של ענישה ו/או כעונש מחויב המציאות עד לשחרורם ממנה בגיל 18 שנה, יכולה האלימות של התלמידים בבית הספר להראות כאמצעי לרכוש "כבוד" ו/או "מעמד" . למעשה, כפי שהוצע קודם, התחושה שאותם ילדים, בנים ובנות, "מדמים" את תקופת היותם בבית ספר, כ"תקופת מאסר", גורמת להם להתנהג בדיוק כפי שהיו מתנהגים אילו היו בכלא אמיתי.
לפיכך מוצא לחוקרים במערכת החינוך לקחת בחשבון לא רק את המוטיב הפרטני נפשי בלבד של התלמיד האלים. אלא, מוצע לערוך מחקר אמפירי אשר יבחן את תפיסת בית הספר כבית אסורים. כתוצאה מכך, יוכל משרד החינוך לנקוט צעדים על מנת שלנות את תדמית בית הספר בקרב התלמידים – לקוחותיו הבלעדיים. אולי שינוי תדמית בית הספר יביא לשינוי באופיו האלים היום של בית הספר. אולי בכך גם ישתנו מערכים מהותיים יותר של בית הספר אשר נדמה יותר ויותר שמקשה לקיים את יעודו.
כלכלן התנהגותי מתמחה בתחום של התנהגות כלכלית של פרטים ואגונים. משמש כיועץ לארגון וניהול יעוץ ארגוני וליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
