התסיסה החברתית התחילה כבר לפני מספר שנים. ולא הזיזה הרבה לפוליטיקאים. היא קיבלה תנופה בשנתיים האחרונות באמצעות רשת האינטרנט. עצומות מחאה בעד ונגד צצו שם כפטריות אחרי גשם.
זה התחיל כשעשוע , אבל תפס תאוצה לפני שנה בערך כשפרצו המחאות נגד ייקור המים והדלק. זה כבר עורר דיון ציבורי די סוער וגם הביא לריכוך מסוים בעצמת ההתייקרות, אבל הבעיה עוד לא הוסדרה. שר התקשורת משה כחלון הבין כבר אז את העצמה הטמונה במחאה חברתית כשזו תופסת תאוצה ומתפרצת והצליח , במידה רבה, לבלום את ההתפרצות נגד חברות הסלולר והממשלה ע"י נקיטת צעדים שבלמו במקצת את השתוללות החברות מול הצרכנים, ופתח בתהליך הגברת התחרות בענף.
אבל המחאה החברתית מצאה לה עד מהרה , מטרות חדשות. "מחאת הקוטג'' עוררה סערה רבתי בתחום ענף החלב והמזון ואילצה את המשווקים "להוריד פרופיל". גם הדרג הפוליטי החל לעשות קולות של היחלצות לפעולה ונקיטת צעדים. מוקדם עדיין לומר אם השינוי שיתחולל יהיה אמיתי או רק למראית עיין.
אבל לפני מספר התחולל זעזוע נוסף. המחאה הפכה לסופה בעלת עצמה. "מחאת האהלים" נגד יוקר הדיור, פגעה בעצב חשוף ורגיש של הציבור כולו. אמנם, כולם יודעים, כולל המפגינים והמוחים, שאין שום סיכוי שהבעיה תיפתר בטווח קצר. מכסימום תהיה התחלה של תהליכים שיובילו להקלה במצוקה ולהפחתה במחירים.בכל זאת המחאה מתפרצת כי המצוקה מחריפה והמצב בלתי נסבל.
בשונה מההתייחסות למחאות חברתיות בנושאים אחרים, דומה שהפוליטיקאים שלנו, כולם , החלו לחשוש. יש יותר מידי תסיסה ויותר ויותר תופעות של מחאה ציבורית.ועל רקע הידיעות על התסיסה במצרים, סוריה, בתימן, בלוב ובמדינות נוספות הם מתחילים לפחד מזעם הציבור. נכון, אצלנו כרגע זה לא אותו דבר. בכלל לא. אבל המצוקה קיימת ומחריפה. ולך תדע מה יהיה מחר. הרי כבר ישנם כאן- אם כי בתחומים אחרים – גילויים של סרבנות ואלימות כנגד גורמי חוק ושלטון שהתנהלותן אינה מוצאת חן בעיני קבוצה זו או אחרת אצלנו. ואלה כבר לא "עשבים שוטים".
אז הכל צפוי והפוליטיקאים מ - פ - ח - ד - י - ם.
- ההצהרות והתכניות
כרגיל, זה מתחיל בהצהרות וניסיונות "לתפוס כותרת", או צילום. הנה שר השיכון אריאל אטיאס , כבר מודיע שהמחאה צודקת. הוא כבר אמר מזמן שיש בעיה. הוא דרש מזמן פעילות. הוא הגיש תכניות. אבל מה, האוצר, שוב פעם האוצר מטרפד. יש לו גם אבחנה מעניינת. המפגינים האלה, המוחים באהלים – הם לא רוצים ללכת לגור בפריפריה. רק ת"א ואיזור המרכז טוב להם. ושם המחירים הכי גבוהים. אז מה הפלא שישנה מצוקה?
סליחה כבוד השר. יש תעסוקה הולמת בפריפריה? יש תחבורה מהירה למרכז,שם מבחר גדול יותר של הזדמנויות תעסוקה? ואפוא כבודו מתגורר? בפריפריה? [נכון זה טיעון דמגוגי, אבל זה הסגנון היום].
אחרי שהגערות וההצטדקויות של כבוד השר לא זכו לתהודה חיובית , שלף פתאום משרד השיכון, בתוך יום, תכנית שתושיע את המצב. ישווקו 6900 דירות. זה יציף את השוק. יגדיל את ההיצע ויוריד את המחירים. יפה. מתי זה קורה? זה לא נאמר בהודעה לתקשורת שפרסם המשרד. כי התכניות עוד לא גובשו, לא אושרו לא הוצעו למכרז והאוצר בכלל עוד לא אישר. אבל השר יכול להיות מרוצה הוא נאבק למען פתרון מצוקת הדיור. [משום מה הפעילות הזו מזכירה את הפרסומים על פעלתנותו של חברו לסיעה השר אלי ישי בפרשת שירותי הכיבוי וההצלה שנודעה לציבור רק לאחר השריפה הגדולה בכרמל]
הצהרות הפעילות של שר השיכון הן רק דוגמא. בישיבת ועדת הכלכלה דל הכנסת שדנה [18.7.2011] בנושא הייתה צפיפות ונוכחות כבדה של ח"כים , גם כאלה שאינם חברים בוועדה, שהגיעו לדיון. להיות נוכחים, לזרוק מילה. להיות בתמונה. גם שר החוץ מר ליברמן הגיע, כאילו הוא עוסק בנושא יום יום. מה יצא מזה? כלום. לוועדה הזו אין שום סמכויות, פרט ליכולת לשחרר נאומים לפרוטקול.
ראש הממשלה גם הוא לא שומר על שתיקה. הוא כבר הצהיר [18.7.2011] כי יפתור את מצוקת הדיור . האמת, הוא לא יצר את המשבר. אבל מה לעשות, זה קרה ומחריף במשמרת שלו. יועצו הכלכלי אומר כי כבר מראשית כהונתו מנסה נתניהו לייצר שינוי שיוביל להקלה במצוקה. אבל מה לעשות, שהדיבורים התכניות וההודעות לעיתונות אינן תחליף לביצוע בשטח וזה עוד לא קרה.
בניגוד למחאת הקוטג'' האצבע המאשימה מכוונת ישירות לממשלה . על כן הממסד השלטוני חושש מזעם הציבור. הוא יודע שאין לו פתרון מיידי. והוא פוחד שאם העסק לא יירגע זה עלול לעלות באבדן השלטון, אם לא חמור מכך...
- "תגיד לי, אתה סתום?"
לכן, בינתיים מדברים מכנסים דיונים מסתכנים מעט וניגשים למאהל המחאה על מנת להזדהות ולתפוס כותרת...
ירידת הפוליטיקאים לרחוב למאהל מאבק המחאה כרוכה כאמור גם בסיכון עבורם. את ראש עיריית תל –אביב הניסו המפגינים מהמקום כששפכו עליו בירה . על חברת הכנסת מירי רגב שפכו מים מינרלים קראו כנגדה קריאות גנאי ואילצו אותה לעזוב. היא מצידה איבדה קצת את העשתונות והתעמתה עם המפגינים. תגיד אתה סתום, קראה לעבר אחד מהם? כשהיא מתכוונת להצעה שהגישה בזמנו בכנסת להקלת מצוקת הדיור. המפגינים לא התעניינו בכך וח"כ רגב החליטה שהם "סמולנים ", ונטשה. היא טעתה. המצוקה והמפגינים באים מכל שכבות הציבור הצעיר. המצוקה היא נחלת כולם היא אמיתית והדבקת תוויות גנאי לא תעזור.
גם המפגינים, שהיו מעורבים בתקרית טעו. אז נכון מרי רגב באה גם ל"תפוס כותרת" אולי גם צילום. אבל צעדי אלימות מסוג זה אינם מועילים . אולי רק סייעו לח"כ רגב להשיג את הכותרת שאותה חיפשה.
מנחם רבוי הנתונים: תפקידים בכירים בשירות הציבורי בעבר,כותב דעתן בהווה וסבא לחמישה. אתר המחבר: http://menachemraboy.wordpress.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
