זה לעומת זה 

התנהגות התקשורת בפרשה המיוחסת ליו"ר האופוזיציה מר בנימין נתניהו כמי ששבר את השתיקה והעמימות בפרשת התקיפה בסוריה, אם הייתה ובאיזה אופן... צריכה להדליק נורה אדומה אצל אנשי התקשורת ההגונים, בשאלה המרכזית, כיצד הגיעו לשפל כה נורא של יחס חד צדדי לטובתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ומאידך ביחסה הצונן והקר כלפי בנימין נתניהו, (של מרבית אנשי התקשורת) כאשר כל אמרה, מעשה והתנהגות מצד האיש תופסות את עמודי החדשות המרכזיים ולאורך זמן, ולאו דווקא כמקום של כבוד לטובתו של האיש.
אין זה משהו רגעי וחולף, כי אם יחס שונה, באופן שיטתי ולאורך זמן של שנים, בפגיעה באישיותו ובאופיו, במגמה לחסום את דרכו לצמרת השלטון, כפי שמראים סקרי דעת הקהל מזה זמן רב.
העוול זועק במיוחד, כאשר משווים את מר נתניהו מול השחיתויות והפרשיות הרבות שהצטברו והתפרסמו כלפי ראש הממשלה אולמרט, גם אם הם בגדר "לכאורה". שם באופן גלוי ומוחצן, יחסה של התקשורת שונה במהות ונוטה באופן מוצהר לטובתו של מר אולמרט. מדוע? לכתבי החצר הפתרונים. דבר אחד ברור באופן מוחלט. קיימת שמירה הדוקה וזהה כמעט בכל מערכות התקשורת בשמירה על ה"אתרוג". אתמול היה זה ראש הממשלה שרון, כיום זה מר אולמרט. השיטה היא אותה שיטה.
אני ער לטענה כי בעקבות חוסר המנהיגות הקיימת ממילא, עדיף את אולמרט המפוכח והריאלי ממר נתניהו הפחות שקול ומאוזן בהחלטותיו, וכי אין זה עומד על הפרק כלל אישיותו ומעשיו של האיש מול דרכו הפוליטית המצדיקה את קיומו והנהגתו בימינו אלה. טענה אווילית, מדאיגה לדעתי. ראשית טענה מופרכת לכשעצמו, כאשר מהיכרותי רבת השנים את שני האישים אני מעדיף את מר נתניהו ממר אולמרט, ובראש ובראשונה מהסיבה הביטחונית ושיקול הדעת המקצועית של מר נתניהו. שנית, שום דרך פוליטית, שום מנהיג דגול ככל שיהיה לא יצדיק מנהיגותו של אדם עם פרשיות שחיתות חמורות הנושאות על גבו. לא יכול להיות אדם מושחת שיהיה מנהיג. יהיה מי שיהיה. נקודה.
האם יצחק רבין ז"ל שהתפטר מכס ראש ממשלה (מרצונו בעניין פעוט בהרבה מהפרשיות המיוחסות למר אולמרט), חשב לרגע על טענה אווילית מסוג זה, כאשר הנורמה הבסיסית שעמדה לנגד עיניו הייתה - עליונות טוהר המידות וערכי המוסר של מנהיג? במה שונה מר אולמרט מרבין המנוח?
הצרה היא, שנהיינו עם שבע, רווי שנאה לזר ולשונה, החי לפי קבוצות קבוצות. זה ימני, ההוא שמאלן, זה מתנחל, ההוא דתי-חרדי, עולים חדשים, אתיופים, מרוקאים, גרוזינים, פרסים... - עם החי עם סיווג חברתי לפי סטיגמות וקבוצות שונות ומשונות. מה שהביא לתוצאה הנוראה, שהאיש הימני שומר על המועמד שלו, וכך השמאלן, העולה, או החרדי... בלי שום קשר לאופיו ולדרכו של האיש, גם אם קופת שרצים נאה מרוחה על פניו... ומבלי לראות נכוחה ובלי דעות קדומות וסטיגמות של אנוכיות עיוורת, האם ראוי האיש לכיסאו אם לאו? ממש לסדום דמינו. אבדנו ערכים, שפיות וצלם אנוש.
כך נהג ונוהג גם בהווה מר אולמרט. הוא ניסה לדבוק בכיסאו, ובנעיצת ציפורניו על קרנות המזבח ממש, ניסה לשפר את תדמיתו. עד שהיועץ המשפטי מני מזוז, שינה את תכניותיו, והחזיר את הגלגל לאחור.
נדמה, כי מני מזוז החזיר אותנו ואת החברה כולה לשפיות ולאיזון ערכים ונורמות בסיסיות, כאילו היה הצדיק היחיד בסדום. אותו צדיק אשר הולך נגד הזרם האקטיבי עם עוצמה וכוח ? התקשורת. בהחלטתו הקודמת כבר ציינתי כי מר מני מזוז גילה אומץ לב ומנהיגות יוצאת דופן בהחלטתו להסכים לעסקת הטיעון בפרשת הנשיא קצב. עובדה זו שלפנינו ראוי להוסיפה לרשימה מכובדת זו. כי דווקא בשעות קשות ובהכרעות קשות כאלו נמדדת מנהיגותו של היועץ המשפטי לממשלה.
עוד ימים יגידו לאן יובילו חקירות המשטרה בפרשיות השונות. למרות שלמעורבים בפרשה הייתה להם מספיק זמן לסדר את ענייניהם ולהתכונן כראוי לקראת החקירות הצפויות.
דבר אחד צריך שיהיה לנגד עינינו. המלחמה הבלתי מתפשרת ובכל האמצעים שיש למערכות בישראל לגדע את השחיתות וספחיה בכל הכוח בכל מקום ובכל זמן, ללא רחמנות, כי בנפשנו הדבר.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי