www.bpm-music.com
______________________________________________________________________________
כשמדובר בהפקה מבוססת מחשב בה האפשרויות כמעט בילתי מוגבלות.
עולם עיבוד האודיו והאפקטים יכול לבלבל אף את המנוסים שבמהנדסי הקול.
אפקט או מעבד?
בואו נבהיר את מושג האפקט. אפקט הוא מכשיר המטפל באודיו בצורה מסוימת ואז מוסיף אותו בחזרה לסיגנל יבש ולא מעובד של אותו הסאונד לדוגמא-ריוורב,אקו.
לעומת זאת מעבדים משנים את הסיגנל המקורי מבלי להוסיפו לסיגנל יבש לדוגמא-אקולייזר, קומפרסור.
אם במכשיר/פלאג-אין ניתן לווסת את אחוז הסיגנל היבש/רטוב אז אפשר להיות די בטוחים שמדובר באפקט.
אפקט ניתן לחבר דרך ה'insert' של הערוץ או דרך שליחת הsend- של הערוץ ,כשנשתמש באפקט ב-send נכוונו ל100% רטוב כך שנוכל להוסיף את הסיגנל הרטוב לסיגנל היבש המגיע ישירות מהערוץ.
מעבדים ברובם המכריע של המיקרים, מלבד יישומים בודדים, מוכנסים ב-insert.
Echo& delay
Echo & delay מופקים ע"י העתקת הסיגנל המקורי ואז השמעתו בהפרש זמן קצר אח"כ.
בעבר אפקטים אלו היו מיוצרים ע"י לופים של טייפ ואח"כ ע"י מכשירים אנלוגים.
כיום יחידות הdelay הן דיגיטליות אך כוללות מאפיינים אשר מדמים את אופי הסאונד של הdelay האנלוגי כמו דיסטורשן,low pass filter,pitch modulation.
בעוד delay דיגיטלי מייצר הדהודים ברורים ,הדמייה של הידהוד אנלוגי הוא יותר מוסיקלי כשכל הידהוד ברצף ההידהודים נעשה פחות ופחות ברור .
כמו כן האוזן/מוח שלנו מפרשים הידהוד הנעשה עמום יותר ויותר בצורה טיבעית יותר ,ובכך נוצרת תחושה של פרספקטיבה ומרחק.
ביחידות שונות קיים ווסת לfeedback, כלומר לכמות ההדהודים המוחזרים ומוזנים מחדש בinput .
יותר מידי feedback יגרום להגברה עצמית של הdelay ,אפקט ידוע במוזיקת דאב.
Delay מתייחס לאפקט ללא feedback.
Echo- מתייחס לאפקט עם feedback על מנת ליצור הדהודים עם מרווחים הולכים וקטנים.
בדיליים קצרים של עד 120 מילישניות אפשר להשתמש על כלים שונים ושירה ע"מ ליצור הכפלה.
בdelay רצוי להשתמש כאפקט send ע"מ לשלוח אליו קבוצות ערוצים ובכך לא רק נחסוך בכח עיבוד אלא גם נגרום למיקס להישמע הומוגני.
reverb
כיום בעידן הדיגיטלי קיימים שני סוגי ריוורבים: סינטטי וקונבולוציה.
ריוורב סינטטי מופק ע"י אלגוריתם הבנוי מדיליי ,פילטרים ופידבק כדי ליצור את אפקט ההדהוד הדומה למה ששומעים בחדר גדול.
השימוש בריוורבים סינטטים הוא כ"כ שכיח ונעשה בהמון אלבומים מוכרים כך שהתרגלנו לאפקט זה והוא נשמע לנו כסאונד הנכון בייחוד להפקות פופ.
היתרון בריוורב סינטטי הוא שניתן לשלוט בפרמטרים רבים כמו גודל החדר,דעיכה,בהירות ועוד.
החיסרון הוא שריוורב סיננטי נשמע לעיתים מוגזם בייחוד בearly reflections.
ריוורב המבוסס קונבולוציה נעשה פופולרי בשנים האחרונות ובשונה מריוורב סינטטי הוא מופק ע"י הקלטה של impulse response בחללים שונים.
את ה impulse response ניתן להקליט בכל מקום ולכן ריוורב מבוסס קונבולוציה מגיע עם ספריה רחבה של חללים שונים הנעים מחדר קטן ועד אולמות אופרה ידועים,יערות,תחנות רכבת ועוד.
ריוורבים אלו משכנעים מאוד אך ברגע שבחרנו את החלל הנחשק אפשרויות העריכה קטנות מאוד ובד"כ מסתכמות באקולייזר,predelay,ובמעטפת הדעיכה של הריוורב.
ככל שנערוך יותר את הריוורב המבוסס קונבולוציה כך נתרחק מהגוון צליל הטיבעי שלו.
בנוסף ליצירת תחושת חלל ריוורב גם מעצים את תחושת העומק ולכן אם נרצה למקם תפקיד מסוים בקידמת המיקס נעניק לו ריוורב קצר ובהיר וכדי לדחוף סאונד אחורה ניתן לו ריוורב ארוך וחם.
כמו כן נשתמש בריוורב מונו אם נרצה להדגיש מיקומו של כלי מסוים במיקס סטריאו.
ככלל מוסיפים מעט מאוד אם בכלל ריוורב לתדרים נמוכים כמו גיטרה באס או קיק.
Modulation delays
Phaser ,chorus, flanger ,vibrato נוצרים ע"י מודולצית הפיצ', ומילבד ויברטו הסיגנל שעבר מודולציה מוסף לסיגנל המקורי ליצירת האפקט.
מודולצית הפיצ' מושגת ע"י עיכוב הסיגנל בכמה מילישניות ואז שינוי זמן העכבה ע"י low frequency oscillator.
לוויברטו זה כל מה שנידרש כיוון שעיכוב הסיגנל הוא כה קצר כך שהאפקט נתפס כאילו מתרחש בזמן אמת.
לעומת זאת יתר האפקטים מאופינים ע"י היחס של הסיגנל היבש/רטוב לכן השליטה בפלאג אינים אלו גדלה כשמתמשים במאפנני היבש/רטוב של הפלאג-אין עצמו לכן נשתמש באפקטים אלו כ- insert .
כאשר משתמשים בגרסת הסטריאו של אפקטים אלו בד"כ המודולציה של ערוץ ימין ושמאל שונה זו מזו ונוצר אפקט רחב מאוד.
Flanger וchorus מופקים בצורה די דומה כשההבדלים היחידים הם ש chorus אינו משתמש בפידבק
ובד"כ העכבה בין הסיגנל היבש לרטוב גדולה יותר.
Phaser משתמש בזמן עכבה עוד יותר קצר מהflanger ולעיתים מוסיפים פידבק ע"מ להדגיש את דינמיות הפילטר הנוצר מהאפקט.
Phaser עדין בהרבה מה flanger ובד"כ משתמשים בו על גיטרות.
ברוב המיקרים עומק מודולציה נמוך עובד היטב עם l,f,o מהיר בעוד שמודולציה עמוקה עובדת היטב עם l,f,o איטי.
יש לשים לב כי chorus נוטה לדחוף את הסאונד אחורה במיקס,הוספת בהירות לסאונד יכולה לפתור בעיה זו.
Flanger הוא הדומיננטי מקבוצת אפקטים זו לכן כדאי להשתמש בו בצמצום.
Pitch shift
מופק ע"י חיתוך האודיו לגרעיני אודיו מאוד קטנים באורך של עד כמה עשרות מילי שניות ואז קיצורם לשם העלאת פיצ' או הארכתם לשם הורדת פיצ'.
קיימים אלגוריתמים להסוואת נק' החיתוך אך רוב הpitch shifters נוטים להישמע לא טבעיים כשמתמשים בהם לטרספוזיציות גדולות אך לטרנספוזיציות קטנות הם יכולים להישמע מאוד טבעיים.
רוב מנגנוני הpitch shift שומרים על היחס ההרמוני של הסיגנל לכן מבחינה מוזיקלית מלבד מרווחים זכים כמו אוקטבה,קוורטה וקווינטה בהם הטרנספוזיציה שומרת על המרווח בכל סולם יתר המרווחים ייתכן ולא יישמרו על התכונות ההרמוניות של הסולם החדש.
ניתן להשתמש בהזזות עדינות של 5-10 סנט לצורך עיבוי צלילים כמו גיטרות ,ליווי שירה.
Distortion
באופן טכני המונח דיסטורשן מתייחס לכל שינוי בסיגנל מלבד שינוי עוצמה אך בפועל איננו מתיחסים
לפעולות כמו קומפרסיה או אקולייזר כאל דיסטורשן.
השימוש הנפוץ במונח דיסטורשן הוא לגבי עיבוד הסיגנל עד כדי שינוי צורת הגל בצורה קיצונית,
בד"כ עוצמת הסיגנל משפיעה על גודל השינוי.
זה נכון בין היתר לגבי גיטרות ומנגנונים אנלוגים בהם העצמת הסיגנל יוצרת עומס יתר במעגלים
האנלוגים וכך נוצר אפקט הדיסטורשן האנלוגי ,כיום קיימים מדמי דיסטורשן דיגיטלים רבים ובין היתר
פותחו אלגוריתמים דיגיטליים אשר מטפלים בסאונד בצורה חדשה לגמרי.
הדיסטורשן המוסיקלי ביותר הוא בד"כ זה התלוי בעוצמת הסיגנל כלומר ככל שהעוצמה חזקה יותר
כך צורת הגל של הסיגנל תשתנה יותר.
אפקט הדיסטורשן משנה את צורת הגל ובכך מוסיף הרמוניות חדשות לצליל כשהמאפיין את גוון הדיסטורשן הוא אילו הרמוניות נתווספו ובאיזו עוצמה.
דיסטורשן דיגיטלי הנובע מ"clipping" או "quantization" נשמע לרובנו לא נעים כיוון שתכולתו ההרמונית אקראית ואינה קשורה לסיגנל הנכנס.
השימוש בoverdrive distortion כאפקט מוסיקלי נוצר כנראה ממגברי גיטרות חשמליות ,כשההרמונית הגבוהות החדשות שנוצרו ע"י העמסת המגבר בסיגנל בעוצמה גבוהה "פולטרו"
בגלל טווח התדרים המוגבל של הרמקול ונותר סאונד חם ונעים לאוזן.
אם אתם יוצרים דיסטורשן ע"י פלאג-אין ולא מעבירים את הסיגנל דרךlow pass filter ייתכן ותישמעו
הרבה תוכן בתדרים הגבוהים ,תוכן חסר משמעות מוסיקלית.
הוספת מעט דיסטורשן לתופים,סינטיסייזרים,שירה יכול לעזור להם ליבלוט במיקס ולתת קצת נפח לסאונד שהוא דק מידי.
סיכום-
אפקטים הם כיף ומגרים את היצירתיות אך יש ליזכור שהם לא יעזרו בסיטואציות בהן חומר הגלם
לא איכותי.
בעזרת שימוש נכון באפקטים ניתן להפוך מיקס טוב למצויין אך בקלות ניתן גם לעשות שימוש יתר באפקטים.
bpm לימודי סאונד ומוסיקה מתקדמת
bpm הינה המכללה הגדולה והמובילה בישראל בתחום לימודי סאונד וטכנאות אולפן,מוסיקה והפקה.
http://www.bpm-music.com
למכללת bpm סניפים בתל אביב ובחיפה והינה נחשבת למוסד מוכר ומוערך בתעשייה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
