ü במה מתבטא עיצוב מוצר/רהיט טוב?
ü לאילו שיקולים פונקציונליים / הנדסת אנוש אנו חייבים להתייחס ?
ü באיזה חומר אנו נשתמש בבואנו לעצב מוצר – רהיט ?
ü לאילו השפעות נתייחס בעיצוב המוצר – רהיט שלנו?
ü האם המוצר – רהיט הינו בר חלוף?
ü מה זה פריט "ייחודי ונחשק" ?
במה מתבטא עיצוב מוצר/רהיט טוב?
מוצר טוב חייב לעמוד בכמה מבחנים:
1. מבחן התוצאה – האם הוא משרת את המטרה לשמה הוא יועד ונוצר.
2. מבחן הנוחות – האם למרות היותו יפה, חדשני בחשיבתו הינו נוח לשימוש הן מבחינת ישיבה והן מבחינת אחיזה.
3. מבחן החומר – האם החומר שבו השתמשנו הינו מתאים למטרה לשמה ייעדנו את המוצר
4. מבחן הזמן – האם הוא יישאר במצב טוב ועמיד לאורך זמן ואולי יהווה פריצת דרך עיצובית שידברו עליה במהלך השנים.
כל הקריטריונים האלו חייבים להיות בתוקף העדר אחד מהם הינו גזר דין מוות למוצר.
מוצר חייב להיות שמיש ונוח לשימוש אחרת הוא סתם תמונה יפה.
לאילו שיקולים פונקציונליים / הנדסת אנוש אנו חייבים להתייחס?
בבואנו לעצב רהיט או מוצר אנו חייבים להתייחס למקום ולאדם שלשמו הוא מיועד כגון: רהיט לילדים חייב להיות מותאם לגודל שלהם, לגילם ולמצבם ההתפתחותי. המוצר צריך להיות מחומר ידידותי לילד וכמובן מבחינת העיצוב שלו שידבר אליהם .
כאשר אנו מעצבים רהיט לאדם נכה אנו חייבים להתחשב במצבו הבריאותי ואנו חייבים ליצור עבורו חיים קלים הרבה יותר .
כמעצבים מתפקידינו ליצור לאדם חיים קלים הרבה יותר קלים בחיי היום יום.
העולם שלנו מעוצב מבריאתו ואנו חייבים להמשיך את הדרך הזו.
אדם באשר הוא צריך להלך בעולם בנוחות ולהשתמש בו בנוחות.
ü באיזה חומר אנו נשתמש בבואנו לעצב מוצר – רהיט ?
כאשר אנו באים לעצב רהיט אנו מקשיבים לצרכים המדוברים ואז אנו עושים שכלול של כל המרכיבים ומעצבים מוצר עם היצירתיות שלנו.
החומר שאנו נשתמש בו יהיה החומר המתאים ביותר לרהיט עצמו ולמטרה אשר לשמה הוא נועד.
יחד עם זאת עלינו לעצב רהיט בשילוב חומרים יצירתי ובגימורים מיוחדים כמובן שיתאימו לרהיט, למטרה ולמקום לו יהוו גיבוב "יצירתי,שלנו כמעצבים.
השורה התחתונה שאנו חייבים לעצב מוצר שהוא רצון המזמין ולא משהו שאנו מתגאים בו שהוא לפי טעמנו.
" עלינו לתת ללקוח מוצר שאפילו הוא לא ידע שאליו הוא מתכוון"
ü לאילו השפעות נתייחס בעיצוב המוצר – רהיט שלנו?
אנו נתייחס להשפעות מהם אנו מוזנים כמעצבים זהו כורח מציאות שאנו כמעט ולא יכולים להתעלם ממנו. יחד עם זאת כמעצבים יצירתיים אנו חייבים להתעלות על עצמנו ולעצב פריטים שהם לא טעמנו האישי כי בסה"כ אנו כלים המבצעים משהו עבור אדם לו אין את הכישורים והיכולות לבצע זאת בעצמו.
כבני אדם אנו סופגים השפעות סביבתיות והם שמעצבים את אישיותנו כמעצבים הרי בסופו של דבר אנו
מעצבים מוצרים לבני אדם.
סגנון הבאוהאוס – מאת חנינה ניר
מידי פעם מגיח לעולם סגנון שונה, מגמה אשר הופכת מוסכמות על פיהם ובעצם יוצרת בסיס איתן להתפתחות עתידית.
ראינו זאת בתק' שנות ה-60 של המאה ה-20 בתחום האופנה והמוזיקה, וקצת מעט לפניה עשה זאת סגנון הבאוהאוס.
סגנון הבאוהאוס מגיח אלינו היישר משנות ה20 במאה הקודמת בגרמניה.
בתחילת שנות ה20 וולטר גרופיוס הקים בית ספר אשר נשא שם זה.
בית הספר הזה הוציא מבין שורותיו כמה מן האדריכלים החשובים של המאה ה20 אשר אלו בתורם הביאו לאנושות כמה פניני אדריכלות מרהיבים ומיוחדים במינם,
סגנון הבאוהאוס אשר נקרא גם הסגנון הבינלאומי אשר אינו מוכתב בתכתיבים מגבילים, אלא נשען על תרבויות חובקות עולם. יחד עם זאת סגנון הבאוהאוס אשר מאופיין בצורניות הייחודית שלו אינו משאיר מקום לספק, ולא משנה היכן אותו מבנה בינלאומי ימוקם.
תקופת הבאוהאוס מתאפיינת בפרץ יצירתיות אשר עשתה שימוש במגוון חומרים שונים בשימוש אדריכלי.
לדוגמא: בטון וזכוכית, עץ ומתכת. הבסיס למודרניזם צמח דווקא בתקופה זו.
וולטר גרופיוס היה היוזם של תנועה זו והקים בי"ס ללימוד אדריכלות בסגנון הבאוהאוס.
בבי"ס זה למדו מגוון אומנויות מלאכה, אלמנט אשר מזכיר את גילדות ימה"ב.
תלמיד אשר נימנה על כותלי בי"ס הנ"ל למד סריגה, נגרות, פיסול ואומנות ומגוון אומנויות אשר מבטאות היטב את המונח ARTS& CRAFT . אדריכלי הבאוהאוס הנחילו סגנונות עיצוב מיוחדים לאדריכלות כגון סגנון "האר-דקו".
בתחילת מלחמת העולם השנייה גרמניה הנאצית הגלתה אותו מארצו וזאת משום שהוא ייצג בתפיסתו ערכים מנוגדים לטוטאליות העדרית של השלטון הנאצי.
משהגיע לארה"ב הקים את הבי"ס הראשון
הייחוד בסגנון אדריכלי זה מתבטא בכך שהמבנה איננו נתפס כקוביית מגורים אשר מורכבת ממגוון חומרי מליטה למיניהם.
אלא נתפס כיחידת מגורים שלמה, כפי שהגדיר זאת האדריכל לה קורבוזיה.
ובתוך כך השימוש במגוון חומרים שונים לעיצוב הבית היה עניין של זמן עד שיגלו ויאתגרו חומרים שונים להוות מצע נוח למגורים.
רוב אדריכלי הבאוהאוס אשר נפוצו באירופה הגיעו לישראל המנדטורית, אשר בשנים 1946-1950 קיבלה את המוני שארית פליטת עם ישראל הגולה.
בשל כך החלה מגמת בניה מואצת.
מגוון רב של יחידות מגורים בתפיסת הבאוהאוס נבנו על אדמת ארץ ישראל.
וכיום אנו יכולים לפסוע ברחובות ת"א ובמבט אחד לכיוון חזיתות המבנים נגלה עולם אדריכלי אחר.
עולם אשר שאף ליצירתיות וחקירת עולמות אחרים בגבולות החומר.
עולם אדריכלי אשר שם את האדם במרכזו ובנה לו יחידות מגורים סביב לו.
סגנון אדריכלי אשר דגל בדו שיח פורה בין המבנה לסביבתו וכך נוכל לגלות זאת בשלל המרפסות המעטרות את חזיתות המבנים.
שכן לפני מס' שנים הכריז ארגון אונסק"ו על ת"א כעיר הלבנה והינה אתר בינלאומי למורשת אדריכלות הבאוהאוס.
ת"א הוכרזה כעיר עם כמות מבני הבאוהאוס הגדולה ביותר בקנה מידה עולמי והינה עיר הנתונה לשימור אדריכלי.
סגנון הבניה התאפיין בחשיבה מעמיקה רחבה ועמוקה יותר מכל תוכנית בניה קבלנית בימינו, שכן האדם כפרט מרכזי בתכנון המבנה הוא זה אשר היווה את הגריד המרכזי לתכנון המבנה כולו.
סגנון חשיבה- בנייה זה הוליד לאנושות מגוון פניני יסוד אשר עד היום עושים בהם שימוש בתהליכי בנייה שונים.
דור של מעצבי דרך חיים אשר השפיעו על דור אדריכלים ומעצבים בתחומים רבים.
לפרטים נוספים הכנסו לאתר
בברכה
לאור קאל הלירז
לאור קאל הלירז - עיצוב ואדריכלות פנים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
