הלנת שכר הינה עיכוב בזמן תשלום השכר לעובד או תשלום שכר שלא בשלמותו. הלנת שכר היא עבירה על החוק הישראלי ומעביד אשר מלין את שכר עובדיו הריהו כפורע חוק. בעקבות הלנת שכר יכול כל עובד אשר הולן שכרו לתבוע מן המעביד את השכר בתוספת פיצויי הלנת שכר.
מהותה של ההתעקשות על הלנת השכר היא בדאגה לעובד ולבני משפחתו. העובד אשר עבד במשך כל החודש זכאי לקבל תשלום הוגן על עבודה זו. עיכוב בתשלום השכר יגרום לירידה משמעותית באיכות חיי העובד ומשפחתו ואף לחוסר יכולת לשלם את התשלומים החודשיים.
עיקריו של חוק הלנת שכר
שכרם של עובדים יכול להיות משולם עד העשירי של כל חודש וזאת בתשלום על עבודה בחודש הקודם. במידה ושכר העבודה משולם מאוחר מתאריך זה, הרי שכל איחור פירושו הלנת שכר והוא רשאי בתביעה. החוק הישראלי מתיר למעשה תשלום שכר רק עד סוף חודש העבודה.
עם זאת רוב המעסיקים הישראלים מנצלים פרצה בחוק לפיה הזכאות עבור פיצוי הלנת שכר מתחילה 10 ימים עם תום ההלנה כלומר ב- 10 לחודש. משום כך, נוהגים מעסיקים רבים לשלם את שכר העבודה ב- 10 לחודש, שהרי העובדים אינם יכולים לתבוע אותם בשל כך לפיצויי הלנת שכר לפי דיני עבודה.
תביעת הלנת שכר יכולה להיעשות דרך בית דין לעבודה. התביעה היא עבור השכר אשר לא שולם ועבור פיצויים על ההלנה כקבוע בחוק על פי זמן ההלנה והפרשי הצמדה. לתביעה של פיצויי הלנת שכר יש גם מועד התיישנות העולה על שנה מן הזמן בו היה אמור השכר להיות משולם לעובד.
הלנת שכר- לא רק במשכורת
הלנת שכר הינה עבירה על החוק אשר חשוב לדעת כי אינה עוסקת רק במשכורת. הלנת שכר נהוגה גם עבור אי תשלום בזמן של דמי הבראה או דמי מחלה. גם תשלום חלקי של השכר במועד הנכון, נחשב בחוק כהלנת שכרו של עובד.
גם במקרים אלו, עובד האמור לקבל דמי מחלה או דמי הבראה מחכה לכסף זה ולעיתים סכום זה אף נחוץ לו להמשך קיום מכבד שלו ושל בני משפחתו. הלנת כספים זו הרי פוגעת ישירות באיכות חייו של העובד ושל בני משפחתו אותם הוא מפרנס ומכלכל.
דמי מחלה מאפשרים לכל עובד להמשיך ולהתקיים בכבוד, הוא ובני משפחתו, גם בעת צרה זו. את דמי המחלה אסף העובד לאורך כל תקופת עבודתו. גם הלנת כספים זו מהווה פגיעה משמעותית בפרנסת העובד ובני משפחתו כאחד.
הלנת שכר בתנאים סוציאלים
התנאים הסוציאלים של כל עובד הינם חלק בלתי ניתן להפרדה מכל חוזה עבודה. תנאים סוציאלים אלו כוללים הטבות שונות כגון קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, גמולים וכיוצא בזה. ישנם מקרים בהם נלקח סכום השתתפות בהטבות אלו משכר הברוטו של העובד.
על המעסיק חובה להעביר את כל הכספים אשר נלקחו משכר הברוטו לצורך הטבות, אל הגופים הרלבנטיים לדבר. במידה והמעסיק לא העביר כספים אלו הרי שהדבר נחשב כהלנת שכר וכעבירה על החוק. יש לציין כי כל האמור במאמר זה הינו בגדר של המלצה בלבד.
אורן שץ הוא מנהל אס.אי.או ישראל, המספקת שירותי קידום אתרים מקצועי במנועי חיפוש ושירותי שיווק באינטרנט.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
