לו היינו עורכים משאל אקראי אודות בית חכם, היינו מגלים שמרבית האנשים בטוחים לגמרי בשתי העובדות הבאות: 1. מערכות בית חכם מנהלות את התאורה, דוד החשמל ותנועת התריסים בבית. 2. את מערכת הבית החכם חובה לתכנן מראש, משום שיש לפרוש עוד במהלך הבנייה רשת חשמל ייעודית מכל נקודה בבית אל לוח החשמל הראשי. מי שמבקש להוסיף מערכת בית חכם לבית קיים, צריך להפוך את הבית למחצבה: לחצוב תעלות חדשות לרשת החשמל בכל רחבי המבנה. המציאות, כפי שאפשר לנחש, שונה לגמרי. ראשית, הבית החכם המודרני יכול לנהל כמעט כל מוצר ביתי שעולה על הדעת: מערכות אבטחה ואזעקה, תאורה, תריסים, מיזוג, השקיה ממוחשבת, ג'קוזי, בריכה, שער חשמלי, מצלמות וידאו ? ואפילו תנורי בישול. שנית, ולא פחות חשוב: היום כבר אין צורך לתכנן את הבית החכם מראש. אפילו אם הבית כבר בנוי ? אין בדרך כלל צורך לחצוב אף מילימטר של טיח. קסמי הטכנולוגיה המודרנית מאפשרים להקים מערכת בית חכם תוך התבססות על רשת החשמל הביתית עצמה! אכן כן: אותה רשת חשמל רגילה, שהפעולה היחידה שביכולתה לעשות היא להדליק או לכבות את האור, יכולה להפוך כבמטה קסם לרשת תקשורת מודרנית, המעבירה את הפקודות החכמות בין הלוח לבין יחידות הקצה בחוטי החשמל הקיימים בבית. יש להבהיר מיד, כי קסמי טכנולוגיה אלה אינם חדשים: חלק ממערכות הבית החכם יודעות לעשות שימוש ברשת החשמל מזה 30 שנים לפחות. הנקודה היא, שעד לשנתיים האחרונות, בחירה של טכנולוגיה כזו (בניגוד לפרישה של תשתיות חשמל ייעודיות) הייתה כרוכה בפשרות לא זניחות בתחום האמינות. בשנתיים האחרונות התפתחו מספר טכנולוגיות בתחום זה, והיום כבר אפשר ליהנות מטכנולוגיה חדישה וזולה מבלי להתפשר על כלום. אבל בל נקדים את המאוחר. בראשית שנות ה-80, כאשר הטכנולוגיה החלה לאפשר זאת, נחשפו המתכננים והיזמים בארה"ב לאפשרות ולצורך להקים במבנים גדולים מערכות לבקרת אנרגיה ולניהול מבנים, בפרט בתחום של "חשמל חכם" שמטרתו לנהל את הוצאות האנרגיה (להבדיל מ"בית חכם", שמטרתו לעשות לנו חיים נוחים). כמו כל דבר טוב, החלה הטכנולוגיה לזחול לאיטה גם לבתים הפרטיים, בעיקר של בעלי אמצעים. בתוך שנים ספורות ? בערך באמצע שנות ה-80 ? החלה להתגבש ההבנה כי לא כל מה שטוב לגורד שחקים בשיקגו, טוב גם לבית פרטי של משפחה בניו-ג'רזי, ולהיפך. גורד שחקים נאלץ להתמודד עם הוצאות אנרגיה אדירות, ודורש אמינות מלאה; הן לא ייתכן שמערכת המיזוג תפסיק לעבוד סתם כך באמצע היום. לפיכך, מתכנן גורד שחקים מוכן ללכת להשקעות גדולות, כדי לחסוך בהוצאה שוטפת ולנהל את החשמל בבניין בתבונה, אמינות וחיסכון. משתלם לו לפרוש רשת חשמל מורכבת ביותר, המגיעה עם כבל נפרד מלוח החשמל הראשי לכל נקודה ונקודה בבניין. הוא אף מוכן לחיות עם מגבלות שונות בכתיבת תרחישים, למשל הצורך בפנייה לשירות כאשר נדרש שינוי, או היצמדות לתרחישים מונחי זמן (למשל ? כיבוי המיזוג בשמונה בערב, הדלקת התאורה בחמש אחה"צ, וכן הלאה). בבית פרטי, לעומת זאת, המצב הפוך לחלוטין. ההוצאות על אנרגיה אינן גדולות במיוחד, ואף אחד לא יהיה מוכן להשקיע הון גדול כדי לחסוך 150 ש"ח בחשבון החשמל החודשי. ומנגד ? האמינות איננה קריטית. אם פקודה אחת מתוך 20 לא התבצעה כראוי, לא קרה שום אסון. הלקוח הפרטי ודאי יעדיף מערכת בית חכם זולה להתקנה, גמישה לשינויים ללא צורך בהרס קירות, וכמובן גמישה מאוד בכתיבת תרחישים תלויי אירועים (למשל, הדלקת המיזוג ומערכת הסטריאו כאשר נכנסים לבית). הפיתרון לבתים פרטיים נמצא בדמות תקן X10 (כיום של חברת SmartHomeMFG. בתקן זה, אין צורך לפרוש רשת חשמל ייעודית לבית חכם. פשוט משתמשים בטכנולוגיה ייעודית, כדי להפוך את רשת החשמל בבית לרשת תקשורת חכמה להעברת פקודות ליחידות הקצה. למעשה, אין צורך לערוך שום שינוי משמעותי בבית: כל מה שצריך לעשות הוא להתקין "מוח" ליד לוח החשמל הראשי, ולהחליף את יחידת הקצה המבוקשת מיחידה "טיפשה" ליחידה "חכמה". ה"מוח" ויחידת הקצה יתחילו לדבר ביניהם באותו רגע ממש, כאילו נמתח ביניהם כבל מיוחד להם ? למרות שבדרך עשויות להיות עוד עשרות יחידות קצה! תקן X10 חולל מהפכה-זוטא בשוק הבית החכם. הגורם העיקרי לכך היה חברת SmartHome עצמה, בעלת התקן, שהחליטה להפוך את המפרט הטכני של X10 לקוד פתוח, ולהעבירו לכל דורש. משמעותה של החלטה זו הינה רבת-עוצמה: אלפי חברות כולל סימנס ו ? IBM החלו לפתח מוצרים למערכות בית חכם בתקן X10. למעשה ? רוב החברות היום מפתחות מערכות מבוססות תקן x10בגלל השימוש הנרחב שנעשה בו בעולם. התוצאה היא מבחר עצום של יחידות קצה מסוגים שונים - מיזוג, אזעקה, אינטרקום, טלפוניה, אינטרנט, השקיה, ג'קוזי, ומה לא - יחד עם ירידת מחירים רצופה, הנמשכת עד עכשיו. בזכות שתי התפתחויות אלה, הפכה מערכת ניהול החשמל הביתית ל"בית חכם" מלא, שיכול להתארח בביתנו במחיר סביר לחלוטין. ואכן, בעלי בתים פרטיים הצביעו ברגליים ורכשו בהמוניהם מערכותX10 . עד היום נרכשו מערכות בתקן זה בלמעלה מ-10 מיליון בתי אב רק בארה"ב ובמספר לא מבוטל באירופה ובשאר העולם. יחד עם זאת, לא הכל מושלם. מערכות X10 סבלו מבעיה אחת: אמינות. במלים פשוטות, המערכת לא תמיד עבדה: בערך ב-10% מן המקרים, הפקודה המבוקשת לא הצליחה להתבצע. שתי סיבות יכולות לגרום לכך: חולשה מסוימת באופן בו מוגדר פרוטוקול התקשורת בין יחידת הקצה לבין ה"מוח", ורגישות המערכת לרעשים ברשת החשמל. נתעכב בקצרה על שני הגורמים. יחידות קצה הבנויות בתקן X10 שולחות למערכת פקודה לביצוע, אך אינן מקבלות כל חיווי חוזר מן המערכת, המאשר שהפקודה בוצעה או מודיע על כישלון. כתוצאה מכך, אתה עשוי לחשוב שכיבית את האור בקומה השנייה, בעוד בפועל האור כלל לא כבה ? ולך, ליד המפסק, אין כל חיווי המספר לך על הכישלון ומורה לך ללחוץ שוב על המתג. במערכת X10 ישנה תקלות כאלה היו קורות על בסיס קבוע. הגורם השני הוא רגישותX10 לרעשים ברשת החשמל. כל מכשיר חשמלי בבית מייצר רעש סטטי ברמה מסוימת. חלק המכשירים הביתיים ? למשל מיקסר, מאוורר או מייבש שיער ? מייצרים רעש סטטי גבוה מאוד. רעשים אלה עלולים לפגוע בתקשורת בין יחידות הקצה לבין המערכת, וכתוצאה מכך פקודות המשתמש יכולות לא לעבור כלל או אפילו להשתבש. במהלך השנים ניתנו פתרונות חלקיים לשתי הבעיות הנ"ל. חלק מהמערכות מעבירות היום כל פקודה פעמיים, על-מנת לוודא שהיא הגיעה ליעדה גם במקרה של שיבוש (מה שמקטין מאוד את מספר המקרים שבהם פקודה לא מגיעה כלל). וכדי להתמודד עם הרעש, משתמשים היום בפילטרים ייעודיים לסינון רעש המותקנים ליד המכשיר המייצר אותו. האם הפתרונות הללו עזרו? כן. אך הם לא פתרו את הבעיה המהותית. עד 2003 עמד הצרכן בפני הבחירה בין מערכת אמינה מאוד אך יקרה מאוד ומוגבלת מאוד, לבין מערכת זולה וגמישה בעלת אמינות פחותה. והיום? היום המצב שונה לגמרי. פתרונות חדשים הביאו רוח חדשה, וכמו שרמזנו בתחילת הכתבה ? הלקוח של 2005 יכול לרכוש מערכת בית חכם לבית חדש או קיים, ליהנות מהתקנה בלתי מורגשת, גמישות מוחלטת ומחיר מצחיק, והעיקר ? להיות שקט לחלוטין ביחס לאמינות המערכת. הבית החכם שלו יהיה אמין לפחות כמו מערכת בית חכם ייעודית, ולפעמים אפילו יותר. עובדה. נספר על פתרונות אלה בכתבה הבאה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
