באחד הימים האחרונים נתקלתי במקרה קשה .
אחד מלקוחותיי , בעלים של כלב רועה גרמני גדול, מטופח ויפהפה, יצא לרכיבה על אופניים מלווה בכלבו.
האיש יצא בשעה 12:00 מביתו, וטייל לו בעיר, בשיא החום של הקיץ עד לשעה 16:00.
הכלב הנאמן והאוהב ליווה אותו בטיולו זה כשהוא קשור ברצועה לחלק האחורי של האופניים.
כך הסתובב לו האיש, רגוע ומאושר עם הכלב המתנהל לו מאחוריו, בלי לשים לב לחום הלוהט הבוקע מן האספלט בכביש.
בשלב מסוים עצר האיש לרגע בכדי לשתות מים, ואז שם לב לכך שהכלב התמוטט, פשוטו כמשמעו, והתיישב לו בעייפות עצומה על הכביש הרותח.
מייד חטף הכלב כוויה איומה באשכיו!
האיש לקח את הכלב המעולף מכאב בידיים, ורץ איתו מיידית למרפאה.
אז שמנו לב שכל ארבע כפות רגליו מבוקעות לחלוטין.
לא די בכוויה הרצינית שהכלב קיבל בשק האשכים, גם ארבע כפותיו העדינות התנפחו לתצורת "בשר פרא" ונראו כמו ערמונים קלויים שהרגע יצאו מן האש...
באותו שלב התחלתי בטיפול רפואי מיידי, ואת שלב התוכחות שמרתי לאחר כך.
תחילה הרדמתי את הכלב הסובל, והוא שקע בעילפון חושים מיטיב.
חיברתי אותו לאינפוזיה, וטיפלתי בשק האשכים ובארבע כפות הרגליים בטיפול נגד כוויות.
הכלב קיבל אנטיביוטיקה ושלל תרופות.
סידרנו לכלב המסכן מעין גרביים, ונתתי לבעלים הוראות להכניס את רגליו כמה פעמים ביום למים קרים.
בין לבין נעטפו הרגליים בתחבושות נגד כוויות
עקב הרגשת האשם הנוראית ממנה סבל הבעלים, ובצדק רב, הכלב פונק יומיומית במנה של גלידת שוקולד.
אולם משנודע לי הדבר אסרתי זאת לחלוטין, עקב החשש להרעלת שוקולד בכלבים.
לכן הכלב קיבל כתחליף , סורבה לימון ותות, כעשר פעמים ביום...
כמובן שהבעלים נאלצו לעשות תורנות ולקחת את הכלב הגדול השוקל מעל שלושים קילו, מספר פעמים ביום, על הידיים לעשיית צרכים.
הבעלים דיווח לי כי לאחר כשבוע של טיפול רצוף, החל הכלב, בזהירות, ללכת עצמאית על רגליו, בתחילה בצורה "מצחיקה", כמו על ביצים.
כמה ימים אחר כך הוא חזר לאיתנו, והיום הוא הולך כמו כלב בריא.
סיכומו של דבר, לקחתי את הבעלים לשיחה מעמיקה.
הסברתי לו כי לפעמים אנו גורמים לצער בעלי חיים דווקא מתוך אהבה.
הוא לקח את הכלב לטיול, ולא שיער עד כמה חמור הנזק שנגרם לו עקב הריצה על האספלט הלוהט.
הוספתי והסברתי כי כלבים לא יכולים כמובן לדבר, ולכן הכלב לא יכול היה "להסביר" לבעלים כי רע לו וקשה לו, ומכיוון והיה קשור לאופניים, גם נבצר ממנו לעצור כשהתעייף, או לרוץ בצד, באזור מוצל יותר של המדרכה.
להבא, הסברתי, צא לטיול עם הכלב בשעות הנוחות של היום, והקרירות יותר, לפנות בוקר או בערב.
בוודאי לא בשעת הצהריים הלוהטת, ותמיד למצוא מסלול הליכה נוח לכלבים, מוצל וקריר, בכדי למנוע שוב מקרה שכזה.
לפחות מבחינת הכלב מעז יצא מתוק, הבעלים סיגל לו מנהג שלמד ממני, לשים מספר פירות בדלי מים, ואת הכל לשים במקפיא, ואח"כ לתת לכלב את זה ללקק, ממש גלידת פירות , להפיג את חום הקיץ הלוהט.
ד"ר אבי ליליאן רופא וטרינר מנהל מיכללת מגן דוד ירוק יו"ר מפלגת הירוקים ברמת גן יו"ר סיעת רמת גן הירוקה חבר מועצת העיר בר"ג
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
