מיתר הגיד (Tendon) הוא המתווך בין שריר לעצם בתהליך העברת כוחות השריר. כאשר שריר מתכווץ הוא מושך את הגיד, והגיד מושך את העצם שאליה הוא מחובר. כך השריר מניע את השלד.
חלק מהגידים נתון בתוך מעטפת, שק דו-שכבתי (synovium) המרופד בקרום סינובי והמפריש נוזל סיכה, לבניית תנועה חלקה יותר.
צבעם של הגידים לבן בשל רקמת חיבור של סיבי קולגן דחוסים, המאורגנים במקביל לאורך הגיד. לפיכך, הגיד בעל מבנה חזק וגמיש, לא אלסטי, העמיד לכוחות מתיחה. אך השילוב של תהליכים ניווניים, עומסי יתר או כוחות גזירה, גורמים לו להיפגע. אספקת הדם הדלה המאפיינת את הגיד, מאיטה את ההתחדשות ועימה את קצב ההחלמה.
דלקת יכולה להופיע בגיד עצמו (Tendonitis) או בשרוול העוטף (Tenosynovitis). התוצאה, כאב והגבלה בתפקוד. מצבים כרונים גורמים לשינויים ניוונים בגיד הפוגעים בקשרים הרוחביים בין סיבי הקולגן, עוביים של סיבי הקולגן מתדלדל ובין הסיבים מסתננת לעיתים רקמה נוזלית המחלישה את הגיד עד לסכנת קריעה.
הגוף מנסה לתקן את הגידים הפגועים, אך הניסיון יוצר לעיתים משקעי סידן calcific tendonitis הנראים היטב בצילום רנטגן. ההסתיידות תופסת נפח ומקשה על תיפקוד הגיד. התוצאה: כאבים, והגבלות בתנועה.
בניגוד להסתיידות בחלקי גוף אחרים, משקעי הסידן בגידים נוטים להתפורר וניתנים להמסה בגלי ההלם (ממש כמו אבני-כליה).
בין גורמי הדלקת הכרונית ניתן למנות: שחיקה משימוש רוטיני באותו איבר, טראומה מפציעה , בלאי טבעי בבני ארבעים +, מחלות מערכתיות כמו דלקת פרקים שגרונית, סוכרת וכדומה.
הגידים הפגיעים במיוחד הם גידי הכתף, גידי כף היד, גידי המרפק וגיד אכילס.
כאשר הפגיעה הגיעה לשלב הכרוני, וכל החלופות האחרות : תרופות אנטי-דלקתיות, זריקות קורטיזון (סטרואידים), דיקור מחטים ופיזיוטרפיה, כשלו, והברירה העומדת בפניכם היא ניתוח פולשני או השלמה עם המצב. הריפוי בגלי~הלם הוא החלופה היחידה לניתוח על כל סיכוניו.
מנסיונינו, למעלה מ -90% הצלחה לטיפול בגלי הלם בדלקות כרוניות ו\או הסתיידות גידים, זאת בתנאי שהטיפול מתבצע בציוד גדול ומקצועי בטכנולגית ה ESWT ולא במכשירים רדיאלים זולים וחלושים.
מחקרים רפואיים עדכניים מלמדים שגלי~ההלם פעילים בכמה אופנים :
• גלי~ההלם מסלקים מצבורי סידן ששקעו במפרקי הגוף באופן הזהה לגמרי לתהליך ריסוק אבני הכליה.
• גלי~ההלם שוברים את המעגל הכרוני של הדלקת ע"י עידוד הגוף לבנות כלי דם חדשים, המחדשים את הזרמת החמצן לרקמה החולה.
• גלי~ההלם מעוררים את פעילות הפיברובלסטים (Fibroblasts), תאים האחראיים על ריפוי רקמות חיבור כמו גידים, רצועות וכן הלאה.
• גלי~ההלם מאיצים שכפול של תגובה ביולוגית באתר היעד וברקמות הסובבות אותה, גורמים לשחרור פקטורי צמיחה מקומיים (VEGF), מעוררים תאי גזע ויוצרים אפקט אנטי-בקטריאלית.
• גלי~ההלם מפחיתים את סולם הכאב לטווח הארוך בהמרצת מכניזם הקרוי "פיקוח-שער" (Gate-Control) - העצבים מגורים ו"סוגרים את השער" בפני פעימות הכאב הנשלחות למוח. סוג של אתחול-מחדש (Reset) המכייל את תפיסת הכאב במוח.
• גלי~ההלם גורמים למקרו-טראומה ה"מתניעה" את תהליך הריפוי בפתולוגיות כרוניות ומשיבה אותן לשלב האקוטי ומשם, להחלמה המלאה.
רפואות - ריפוי בגלי-הלם
הגוף הגדול והמקצועי בישראל לריפוי בגלי~הלם, פרוס בשמונה מרפאות ברחבי הארץ.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
