היום, כשחושבים על אמנויות לחימה, רואים מיד בדמיון ילד עם חליפה לבנה וחגורה צבעונית. נדמה שמאז ומתמיד כך היו הדברים. האמנם? כל עניין החגורות, על סקלת צבעיהן, קיים בסה"כ כמאה שנים. מאה שנים יכולות להשמע כמו הרבה זמן, אבל ביחס לכך ששיטות לחימה מתורגלות באופן מסודר כבר אלפי שנים, זהו זמן קצר ביותר. החגורות התחילו להופיע באמנות הלחימה ג'ודו. מהר מאוד שיטת החגורות עברה גם לקראטה ומשם לאמנויות נוספות. במאמר זה אציין כמה מהיתרונות והחסרונות לפי ראות עיניי שבשיטת החגורות.
אתחיל מהיתרונות שבשימוש בחגורות:
היתרון הראשון הוא שהחגורות יכולות לתת כיוון. המתרגל מסתכל כל פעם אל עבר הצעד הבא, הצבע הבא של החגורה, ויודע מהו הכיוון אליו הוא חותר. זה נותן מיקוד, מוטיבציה ורמה עתידית לשאוף אליה.
יתרון שני הוא שהחגורה היא סממן של הישג, הנותן הרגשה של משמעות וסיפוק. בתקופה בה אנו חיים, החברה נותנת חשיבות גדולה לתארים, תעודות וסמלים שמציינים הישגים. אם זה מגילאי גן, בהם הילד מקבל מדבקה על התנהגות יפה, דרך תעודות בבית הספר, ועד לתארים גבוהים באוניברסיטאות. כל חגורה היא סמל לתקופה בה המתרגל חתר למטרה והשיג אותה. הישג זה נותן למתרגל משמעות ומחזק את הביטחון שלו בעצמו.
יתרון שלישי הוא שחגורות הוא כלי שמאפשר לתלמיד לתקשר ולהסביר את רמתו בצורה המוכרת יחסית לציבור הרחב. בעזרת ציון צבע החגורה ניתן פחות או יותר לתאר את הרמה, גם למי שלא בקיא בתחום אמנויות הלחימה.
ועכשיו החסרונות:
חסרון בולט הוא שתלמיד יכול לייחס לכל עניין החגורות חשיבות גבוהה מידי. שיטת החגורות נוטה לעורר תחרותיות אצל תלמידים והיא עלולה להביאם למצב בו הם עסוקים יתר על המידה בהשוואות. עקב התעסקות יתר זו, תלמיד עלול להרגיש יותר או פחות "שווה" מאחרים, וכך לאמץ יחס מזלזל כלפי מתרגלים שסביבו, או לשקוע ברגשי נחיתות.
חסרון נוסף הוא, שבעקבות התעסקות יתר בנושא החגורות, התלמיד עלול להיות מוסט מהדבר החשוב באימונים, שהוא התקדמות בלימודים תוך הנאה ושמירה על בטיחות. כשתשומת הלב מוסטת מהעיקר, הסבירות לפציעות גבוהה יותר, יש יותר ייאוש ונשירה מהלימודים.
בעיה נוספת היא שמורים שונים ושיטות שונות מדרגים בצורה שונה את החגורות. עניין זה יכול ליצור קשיים ובלבול ברגע ששני מתרגלים ממכונים שונים נפגשים ומנסים ע"י תקשורת מילולית להבין מהי רמתם.
אם כך, יש מי ששיטת החגורות מאוד עוזרת לו, מדרבנת אותו להתקדמות ומעוררת בו השגיות בריאה. מצד שני, יש מי ששיטה זו יכולה להפריע לו בלמידה. בשטח, כל מורה וכל שיטה מקבלים החלטה בנוגע לשימוש או אי-שימוש בשיטת הדירוג. כך או כך, עצתי לתלמיד היא לשים דגש על ההתקדמות שלו ביחס לעצמו. מהתנסות אני יודע שדבר זה אינו פשוט, ובכל זאת, אני מעריך שכאשר מירב תשומת הלב של התלמיד מופנית להתקדמות האישית שלו, הוא יותר פנוי להנאה, פחות לביקורת ולשיפוטיות, וכך הלמידה שלו עשויה להיות יעילה יותר.
דותן ירושלמי, מדריך קונג פו ברמת אביב
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
