ר' זוסיא היה איש הרגש, הקרוב קרבה בלתי אמצעית לאל
רבי משולם זושא מאניפולי או זוסיא מאניפולי [מכונה גם "הרבי ר' זושא"] הוא אחת הדמויות הייחודיות והמופלאות בעולם החסידי. ר' זוסיא היה איש הרגש, הקרוב קרבה בלתי אמצעית לאל. ניתן לומר, שר' שייצג את דמות ה"פרא" או ה"משוגע", במובן החיובי של המילים הללו. מרטין בובר ראה בו את דמות "הפתי הקדוש" [בספרו אור הגנוז].
הוא נולד בפולין ,בתחילת המאה ה-18 לאביו אליעזר ליפא. .היה אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. גם אין מידע רב על חייו המוקדמים.
רבי זושא היה תלמידו של רבי דוב בר, המגיד ממזריטש. בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה. הוא לא הרבה לפקוד את בית המדרש, אלא נהג לשוטט ביער ולזמר שירות ותשבחות לאל.
רבי זושא נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ["גלות"]. על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד. השניים נדדו בעיירות פולין, כדי להשתתף בצער גלות השכינה, וכדי לעורר את היהודים לעשות תשובה.
רבי זושא נודע כבעל דרך מיוחדת בעבודת השם, הכוללת ענווה וביטול ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד, הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה. רבים באו לשאול בעצתו. החסידים נהגו לקרוא לו "הרבי ר' זושא". הוא חי בדוחק רב. את לימודו ביצע בישיבה ליד האח על רצפת בית המדרש. מספרים כי רבים מהאנשים אשר שמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו- הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה.
רבי זושא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר".הוא נימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".
מסופר על רבי זושא:
פעם אחת נשא רגליו לקבץ מעות עבור פדיון שבויים, ובא למלון אחד והבעל הבית,לא היה בביתו. ראה הצדיק שם קן ציפורים, איך שהם ניצודים, ומגמתם הוא לפרוח באויר העולם, כטבעם להיות צפור דרור. ונכמרו רחמיו עליהם ואמר:
-"אני מכתת רגלי להשיג מעות עבור פדיון שבויים, והנה אין פדיון שבויים גדול מזה להתיר הצפרים ממאסרם." ועשה כן ופתח הקן וברחו הצפרים לדרכם. כשחזר הפונדקאי לביתו וראה שהקן פתוח והצפרים אינם. והיצר לו מאוד מזה, ואמר לבני ביתו:
-"מי הוא זה שעשה לי הרעה הגדולה?" ואמרו לו:
-"יש כאן איש אשר למראה עינינו הוא משוגע, הוא עשה המעשה הרע." אמר הפונדקאי לצדיק:
- "אתה המשוגע, איך מלאך לבך לעשות המעשה הרע, להבריח את הצפרים שלי, והפסדת לי ממון הרבה ששילמתי עבורם." אמר לו הצדיק:
-כתוב 'ורחמיו על כל מעשיו' -ונכמרו רחמי להוציאם ממסגרותם." והכה אותו בעל הבית מכות אכזריות. אמר לו רבי זושא:
-"תדע שאני הולך מעיר לעיר לקבץ מעות לפדיון שבויים, והנה משכורתך יהיה שלימה מאת ה', שאתה תהיה מחוסר לחם." והלך הצדיק לדרכו, וכאשר בא לביתו סיפר לאחיו הרב אלימלך המעשה הזה. ברבות הימים ישבו האחים בסעודה והנה בא עני ועמד בפתח. ורמז ר' זוסא לר' אלימלך על העני. ואמר לו:
- "זהו הפונדקאי מהמלון שהכני מכות אכזריות." ושאל ר' זוסא את האיש:
-הנה ידוע לי שהיית איש עשיר, ואיך הוא הסיבה שאתה מחזר על הפתחים? ואמר לו ש"נשרף כל אשר לי ונשארתי ריקם מכל" [סיפורים נוראים].
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
