ארוחת-צהריים רגילה

זוהי ארוחת-הצהריים הסטנדרטית שלי, בדרך-כלל. הגעתי לנוסחה זו, בתחילת קיץ 2009 ומאז, בשינויים קלים, אני נצמד אליה - כי היא פשוטה, בריאה וטובה.

מצרכים:

שוברים את הביצים, בזו אחר זו, לתוך כלי חד-פעמי קטן - בכל פעם, ביצה אחת - ואם תקינה היא, מעבירים אותה, לכלי הגדול (כך, אם ביצה אחת מקולקלת, תקלקל רק את הכלי חד-הפעמי - ולא את כל הארוחה). ניתן לערבב הביצים כשלעצמן (האופציה החביבה עליי = ערבוב של מעין הקצפה-זוטא), אך ניתן גם להמתין עם הערבוב, עד שיתווספו, כל שאר החומרים.

מוסיפים את הקמח ואת התבלינים - אישית, אני נוהג לעשות שימוש בתבלינים הבאים:

הרבה

בוחשים הכל, מוסיפים מעט מים ע"מ להקל על הערבוב, ממשיכים, עד שכל הבלילה, אחידה לחלוטין (אמורה להיות בצבע כתום-זהבהב, בעקבות התבלינים).

משמנים מחבת, רצוי בשמן (אישית, אני משתמש בשמן-קנולה - שמן-זית, יקר הרבה יותר מדי; ובכל-אופן, למותר-לציין: רק לא מרגרינה!!!), נותנים לשמן להתחמם רק מעט! ומוזגים הבלילה. מטגנים שווה משני הצדדים, אם התפרק קצת בדרך לא נורא.

פורסים שתי עגבניות לפרוסות גדולות, אפשרי גם מלפפון, לוקחים חומוס ונהנים. :-))

** עריכה, ה-4.3.2012: מומלץ בחום, לטגן היטב במחבת בצל אחד, קצוץ דק, לפני הוספת הבלילה עליו - או, לחילופין, להוסיף, לבלילה עצמה, פלפל ירוק חריף קצוץ אחד. מוסיף המון!!

סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר, בעל עמדות שמאלניות אולטרא-רדיקאליות בכל נושא ונושא. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר

הדפס את המאמר

שלח לחבר

קישור ישיר למאמר

פניה לכותב המאמר

דווח מאמר בעייתי