סוגי מניות בחברה פרטית - סיווגים ואפיונים חלק ב' 

 

 

 

 

 

סוגי מניות בחברה פרטית - סיווגים ואפיונים חלק ב'

 

בחלקו הראשון של המאמר ראינו כי חברה פרטית רשאית לבחור לעצמה את מבנה ההון המתאים לצרכיה. הובהר כי לחברה יכול שיהיו מניות, איגרות חוב, או ניירות ערך אחרים, שלכל אחד מהם זכויות שונות. באופן לפיו לחברה יכולות להיות מניות בעלות זכויות שונות ומגוונות. החוק מעניק ליזמים את האפשרות להתאים את החברה לצורכיהם השונים באמצעות עיצוב מבנה המניות והרכבן בהתאם לרצונם של בעלי המניות.

בחלק זה של המאמר נציג את סוגי המניות השונים הקיימים בשוק תוך סקירת הזכויות המוענקות למחזיקים בסוגי המניות השונים.

 

 

סוגי מניות הקיימים בשוק:

 

מניות רגילות:

כאשר חברה אינה מחלקת את מניותיה לסוגים, למעשה קיים סוג אחד ושוויוני של מניות רגילות. מניות אלו מעניקות לבעליהן בעלות יחסית בחברה. בעלות זו מקנה זכות להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית ובכך מקנה את היכולת להשתתף בקבלת ההחלטות ובניהול החברה. כל עוד לא נקבע אחרת בתקנון החברה הרי שכל מניה משקפת קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית. כך שככל שבעל מניות מסויים מחזיק במספר גדול יותר של מניות, גדלה השפעתו ושליטתו על האסיפה הכללית.

זכות נוספת הצמודה למניות רגילות של חברה היא הזכות להשתתף ברווחים הנצומחים מפעילותה של החברה ומחולקים למשקיעים כדיבידנדים בהתאם לחלקם היחסי במניות החברה. כמו כן, בעת פירוקה של חברה, החזקה במניותיה מעניקה לבעליהן זכות לקבלת עודפי נכסיה בעת פירוקה, נציין כי בפירוק חברה בעלי המניות הינם בבחינת נושים נדחים, כלומר, רק לאחר שנפרעו מלוא חובותיהם של נושי החברה, זכאים בעלי המניות ליתרת הנכסים שבפירוק.

 

מניות בכורה (מבוכרות):

למעשה, למונח מניות בכורה אין הגדרה משפטית ברורה ואחידה וזכויותיהם של בעלי מניות הבכורה מוסדרות בעיקר בתקנון החברה. מדובר בסוג של מניות אשר מצד אחד מקנות לבעליהם זכויות עודפות ומצד שני מונעות מבעליהם זכויות אחרות. בד"כ מניות הבכורה מעניקות לבעליהן זכות עדיפה כלשהי לפני שאר סוגי המניות בחברה, העדיפות של בעלי מניות הבכורה יכולה להתבטא בין היתר בזכות עדיפה או זכות קדימה לקבלת דיבידנדים, בעדיפות בדין קדימה להחזרת הון, ובהשתתפות בעודפי הנכסים בעת פרוק החברה. את אותן זכויות מבוכרות יש להצמיד למניות הבכורה באופן ברור בתקנון החברה. בנוסף, מניות הבכורה אשר מעניקות זכויות עודפות בחלוקת רווחים מצד אחד, שוללות בד"כ את זכות ההצבעה מן הצד השני. עמדת ביהמ"ש העליון הינה כי זכויות ההצבעה הקבועות בתקנון הן עניין חוזי שבין בעלי המניות לבין עצמם וביכולתם לעצבן כרצונם. יחד עם זאת,הרי שמוענקת לבעלי מניות הבכורה זכות הצבעה בכל הקשור לזכויותיהם הם, כך שאלה לא יפגעו.

ישנן זכויות מספר אותן נהוג בד"כ להצמיד למניות הבכורה באמצעות הוראה מפורשת בתקנון החברה. זכויות אלה מפורטות להלן:

הזכות לעדיפות בקבלת דיבידנדים- בד"כ מניות בכורה נרכשות ע"י משקיעים אשר מעוניינים לקבל דיבידנדים קבועים ויציבים על השקעתם כך שניתן להצמיד למניות הבכורה זכות לקבלת דיבידנד בשיעור קבוע (במידה והוכרז דיבידנד כדין ע"י הדירקטוריון). לבעלי מניות הבכורה יש זכות קדימה לקבל דיבידנד בשיעור הקבוע, ורק לאחר מכן יחולק דיבידנד לבעלי המניות הרגילות.

הזכות להשתתפות נוספת- ישנן מניות בכורה הנקראות "מניות בכורה משתתפות" פירוש הדבר הוא כי מניות בכורה אלה מעניקות בנוסף לדיבידנד הבכורה, גם את הזכות להשתתף ביתרת העודפים העומדים לחלוקה יחד עם בעלי המניות הרגילים (היינו לזכות בדיבידנד נוסף).

הזכות לצבירת דיבידנד (מניה צוברת)- ניתן לקבוע בתקנון שמניות הבכורה יוכלו לצבור דיבידנדים, כלומר לכל מניה מגיע דיבידנד מסויים בסוף כל שנה. ואולם אם לא חולקו עודפים בשנה מסויימת, תשמור המניה את הזכות לקבלת דיבידנדים שהצטברו לשנה הראשונה בה יהיו לחברה רווחים לחלוקה. כך יוצא, שבעל מניה שאינה צוברת, יזכה לקבלת דיבידנד רק עבור שנה בה הוכרזה חלוקת דיבידנדים ואילו בעל מניה צוברת יקבל בעת החלוקה דיבידנדים גם עבור שנים קודמות בהן לא הוכרזה חלוקה כאמור.

זכות קדימה להחזר הון בעת פירוק החברה- בעת פירוק החברה, לאחר פרעון כל חובותיה וכל הוצאות פירוקה, לבעלי המניות ישנה זכות שיורית לקבל החזר על השקעתם באופן בו כל סכום שנותר בקופת הפרוק, יחולק בין בעלי המניות באופן יחסי לערך הנקוב של מניותיהם. ואולם במצב בו אין בקופת החברה די בכדי להחזיר לכל בעלי המניות את ערכה הנומינלי של השקעתם, יזכו בעלי מניות הבכורה שצמודה להן זכות קדימה בעת פרוק, לקבל בחזרה את ערכה הנומינלי של השקעתם לפני בעלי המניות הרגילות.

 

מניות פדיון:

מניה הנרכשת במחיר נתון ואשר ניתן לרוכשה בחזרה (על-ידי החברה) או למוכרה בחזרה (על-ידי בעל המניה), בהתאם לסוג המניה, במחיר בו נרכשה/נמכרה. מניות פדיון הינן למעשה סוג של מניות בכורה, אשר החברה מחוייבת לפדות אותן במועד ובתנאים אשר נקבעו מראש. על החברה להצהיר מראש על המועד או האירוע בו עומדות להיפרע מניות אלו, זאת בכדי לשלול אפשרות של מייצג מטעה, לפיו ייחשב הון הפדיון לחלק מהונה העצמי של החברה. מכאן, שבד"כ מניות הפדיון אינן נחשבות לחלק מההון העצמי של החברה (למעט מצבים בהם מוגבלת הזכות לפדיונם רק במקרה של פירוק החברה), ואין לראות בפדיונן חלוקה שחייבת לעמוד בדרישות החוק.

חברה רשאית לכלול בתקנון הוראה המתירה לה להנפיק ניירות ערך הניתנים לפדיון בתנאים שיקבעו בהוראה כאמור, ורק אז תהיה רשאית להנפיקן בהתאם לאותה הוראה.

הנפיקה חברה ניירות ערך בני פדיון, רשאית היא להצמיד להן מתכונותיהן של מניות, לרבות זכויות הצבעה וזכות השתתפות ברווחים.

 

מניות מייסדים (יסוד):

מדובר בסוג מיוחד של מניות אשר בד"כ מוקצה למייסדי החברה ומקנה להם זכויות הצבעה מיוחדות או זכות למנות דירקטורים. כך למעשה יכולים היזמים אשר ייסדו את החברה להבטיח לעצמם את המשך השליטה בחברה. שיטה זו מקנה אחוזי הצבעה קבועים מראש לחלק ממניות החברה (אלו הן מניות היסוד), כך שבעלי המניות הרגילות מתחלקים ביתרת אחוזי ההצבעה. כך, למשל, עשוי התקנון לקבוע כי 75% מזכויות ההצבעה תהיינה נתונות לבעלי מניות היסוד, בעוד שבעלי המניות הרגילות יתחלקו ב-25% הנותרים בלבד. בהקצאת זכויות שכזו, כל אימת שהחברה מנפיקה מניות רגילות חדשות, מביא הדבר לדילול זכויות ההצבעה של בעלי המניות הרגילות בלבד. בעלי מניות היסוד נותרים עם 75% מזכויות ההצבעה ללא תלות בחלקם בהון החברה.

חברה המגיעה לפירוק תקנה לבעלי מניות היסוד עדיפות על בעלי המניות האחרות. מניה זו, כמו גם מניית הנהלה אינה מוגדרת בחוק ומהווה בעצם חוזה בין החברה לבעל המניות. מכאן שמשמעותה של המניה עשויה להשתנות מחברה לחברה ולהקנות לבעליה זכויות שונות בנסיבות שונות.

 מניות הנהלה:

מניות הנהלה הן למעשה מניות אשר מקנות לבעליהם את הזכות לבחור דירקטורים. בדומה למניות יסוד גם כאן למעשה מחלקים את הון החברה לשני סוגי מניות: סוג אחד יהיה מניות רגילות אך נעדרות זכות הצבעה, והסוג השני יהיה מניות הנהלה אשר הזכות היחידה שהן מקנות זו הזכות לבחור דירקטורים. באופן זה בעלי המניות הרגילים מחזיקים בבעלות על החברה אך אין להם יכולת שליטה וניהול משום שאינם יכולים לבחור את הדירקטורים (הדבר משול בעינינו להפרדה בין הבעלות ברכב לבין הזכות לנהוג אותו).

לחילופין, ניתן לקבוע בתקנון כי מניות השליטה יקנו לבעליהן רוב בהצבעה בלי יחס לערכן הנקוב. למשל לקבוע כי כל מניות ההנהלה שוות 10 קולות באסיפה הכללית, או לקבוע שהן מהוות 51% מכלל הקולות.

כך קבע בית המשפט: "בין הזכויות השונות הצמודות למניות ניתן לקבוע, שלמניות מסוג מסוים תהיה זכות יתר, או בלעדית, למינוי מנהלי החברה. אין כל הוראה בדין השולל התנאה כזו במסמכי היסוד של החברה."

 

 

·         כותב המאמר עו"ד אבירם גולדשטיין, בעל תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר אילן. עוסק בתחום האזרחי-מסחרי על גווניו השונים ומתמקד בליווי של חברות ועסקים לרבות התחומים: דיני תאגידים, סוגיות מיסוי, מקרקעין, הוצאה לפועל, דיני עבודה ותובענות כספיות.

·         אין בתוכן האמור משום המלצה, חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי  או תחליף לייעוץ משפטי; כמו כן אין התוכן הנ"ל מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, ו/או ממצה. והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

 

ליצירת קשר חייגו: 03-5616671 או כנסו לאתר: www.law.ag.co.il

 

 

 

 

 

 

 

 

 עו"ד אבירם גולדשטיין, בעל תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר אילן. עוסק בתחום האזרחי-מסחרי על גווניו השונים. ליצירת קשר חייגו: 03-5616671 או כנסו לאתר: http://www.law-ag.co.il      

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי