מסתערים על התמונות - הברכות והסכנות 

שתי ידיעות מעניינות שהתפרסמו החודש מספקות תובנות חדשות ומרתקות על הכיוון שאליו הולך עולם המחשוב העתידי. הראשונה שבהן, יצאה השבוע מכיוון גוגל, בכנס השנתי שלה Google Inside, שהתקיים בסן פרנסיסקו. במהלך הכנס הכריזה גוגל על שדרוג משמעותי של מנוע החיפוש שלה. כחלק ממנו תציע גוגל בקרוב אפשרות לחיפוש מידע על ידי תמונות שהמשתמש העלה לרשת. 

 

שדרוג זה יאפשר למשתמשים להעלות תמונות ישירות מהמצלמה שלהם ומהכונן הקשיח, או לחלופין, להפנות את מנוע החיפוש לתמונה שכבר קיימת ברשת באמצעות העתקה והדבקה של הקישור שלה. מנוע החיפוש של גוגל ידע לזהות את התמונה ולספק תוצאות חיפוש רלוונטיות ו/או דומות בהתאם. כך למשל, משתמש שיצלם צמח מסוים, יוכל לקבל עליו מייד מידע מויקיפדיה, ומשתמש שהעלה תמונה של כריכה של ספר יוכל לקבל מידע על הספר והפנייה לאתרים הכוללים ביקורות עליו. 

 

הידיעה של פייסבוק

 

במקביל, פייסבוק הפכה החודש את מנגנון זיהוי התמונות האוטומטי שבאתר שלה, אשר היה זמין עד כה ברחבי ארצות הברית בלבד, לזמין בכל העולם. כעת, כל משתמש שיעלה תמונה שצילם לאתר יוכל לקבל אוטומטית הצעות לתיוג משתמשים שזהו בתמונה על ידי ממנגנון זה. 

 

עוד הרחבות על איך שהמנגנון הזה פועל ואיך ניתן לבטל אותו ניתן לראות בקישור הבא.

 

השוק רותח

 

גוגל ופייסבוק לא לבד בעניין הזה. כיום כל החברות הגדולות בתעשיית המחשוב עובדות במרץ על פיתוח פתרונות לזיהוי וחילוץ מידע ממקורות מידע ויזואליים. בין השאר, ניתן לראות גם את מיקרוסופט, שכבר מציעה באופן מובנה, כחלק מתוכנת גלריית התמונות של Windows Live, מנגנון סמי אוטומטי לזיהוי משתמשים בתמונות, ובעתיד היא מתכננת לפתח יישומים נוספים עם טכנולוגיות אלו. 

 

הסיבה למאמצים הרבים שמשקיעות כיום כל החברות הגדולות בתחום היא העובדה שחלק גדול מאוד מהמידע הדיגיטלי שזמין כיום הוא ויזואלי. מדובר בסוג של מידע שעד היום היה קשה מאוד למערכות המחשוב לזהות ולפענח את תוכנו. במידה מסוימת, זה היה בבחינת "כתם שחור" בעיני מערכות המחשוב, אולי הכתם הגדול ביותר שלהן. זאת, למרות שהמידע הזה יכול להיות בעל ערך רב מאוד. יוטיוב, פליקר, אלבומי התמונות בפייסבוק ועוד, הם רק כמה דוגמאות למאגרי המידע העצומים הזמינים בתחום, שמערכות המחשוב לא באמת ידעו מה יש בהם עד היום. 

 

פריצות הדרך הטכנולוגיות האחרונות, יאפשרו לחברות אלו לראשונה, לשים את ידן על המידע הזה. מאחר ומדובר במשאב גדול, וככול הנראה גם יקר מאוד, המשמעות של כך יכולה להיות אדירה, הן עבור החברות המפתחות עצמן, שיוכלו להרוויח מכך, והן עבור המשתמשים והארגונים שישתמשו בפתרונות תחום.

 

דוגמאות להשלכות

 

לזיהוי וחילוץ מידע מתמונות ישנן השלכות רבות ומהפכניות. את חלקן עדיין קשה לשער ורק בעתיד ניווכח בהן. ובכל זאת, הנה כמה אפשרויות סבירות: 

 

• אבטחה - זיהוי תמונות יכול להיות כלי מצוין לאבטחה בארגונים. כך למשל, השימוש בזיהוי פני משתמשים במקום או יחד עם השימוש בכרטיסי זיהוי אלקטרוניים לקבלת גישה לאזורים מוגנים בארגונים צפוי להפוך לפופולארי יותר. כמו כן, ניתן יהיה לזהות בקלות רבה יותר גנבים או פושעים אחרים שצולמו במצלמה. 

 

• איתור ואחזור מידע - זיהוי תמונות וכלים אחרים לפיענוח מידע ביומטרי (כמו זיהוי קולי) יאפשרו לארגונים לפענח ולאתר לראשונה חלק ניכר מהמידע שנמצא בשרתים שלהם, אשר היה עד היום בבחינת תעלומה בעבור מערכות המחשוב שלהם. לכך, עשויות להיות משמעות כלכליות ניכרות. כך למשל, ארגונים יוכלו לאתר במהירות רבה יותר שיחה שהוקלטה עם לקוח שבה ביקש שירות מסוים.

 

• פרסום - אחת מהתעשיות שיוכלו ליהנות בצורה המשמעותית ביותר מהפיתוחים האחרונים היא תעשיית הפרסום. מפרסמים יוכלו להציג למשתמש פרסומות לפי התמונות שהעלה לרשת. כך למשל, ניתן יהיה לנתח את תמונת פניו ולזהות, בהערכה גסה, את גילו, מינו, המקום שבו הוא נמצא ועוד, ולהתאים לו בצורה טובה יותר את הפרסומות שיוצגו לו. 

 

• זכויות יוצרים - כבר כיום ישנן חברות שמשתמשות בכלים אלו לזיהוי תמונות וסרטונים בעלות זכויות יוצרים שנגנבו מהן. השימוש בכלים אלו צפוי להתרחב ככל שהם יהיו מדויקים יותר. כך למשל, תאגידי המוזיקה יוכלו לאתר בקלות רבה יותר קליפים שהפיקו והועלו ללא רשות ליוטיוב. 

 

• היבטי פרטיות - מול כל הברכות, אחת הבעיות העיקריות עם כל הטכנולוגיות הללו היא הפרטיות. יותר ויותר משתמשים יזוהו אוטומטית בתמונות שצולמו, כאשר במקרים רבים זה יהיה ללא ידיעתם ובואפן שעלול לגרום להם נזק ניכר. לכן, ההשלכות של מגמה זאת על פרטיות המשתמשים, כבר עכשיו מדאיגות.

 

כדי לקבל עוד תובנות חשובות, המלצות מעשיות, טיפים שימושיים, אתרים נבחרים וסרטונים מרתקים, הירשם בחינם!!! – www.pcon.co.il/data/abm/abmc.asp?b=1365&z=33

 

למידע נוסף על קובי שפיבק Bsc., MBA - העורך הראשי של pCon 

 

בפייסבוק - www.facebook.com/pcon1 

בלינקדין - www.linkedin.com/in/kobyshpivak

קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי