"מכתש רמון הוא צומת השבילים הגדולה ביותר בעולם העתיק של תקופת האבן וראשית האדם. הצומת הגדולה של דרך הבשמים.
יעידו על כך ציורי הסלע שבשוליו. ציורי הסלע של הר הנגב הם המקבץ הגדול בעולם של אמנות זו. ציורי סלע הם אמנות של תיאורי יציבה וסמלים" .צפריר יצחק.
סימוכין: "ציורי סלע בארץ ישראל" פרופ' עמנואל ענתי, סדרת אמנות העולם-תקופת האבן. הוצאת דביר ועם עובד 1965
צילומים של ציורי סלע בהר כרכום מאת יהודה רוטבלום, טיולי כרכום במצפה רמון.
"היציבה מבטאת את העצמי, תמיד קיימת ומחברת עבר ועתיד עכשיו. עצמי גדול מ אני מדבר משמע אני קיים."
צאדר לו, ספר היציבה השלם.
אמרו חז"ל :"אדם צריך להיות קרוב אצל עצמו"
שביל ישראל יורד או עולה ממכתש רמון בין פסל שבעת הרקיעים של ישראל הדני לפסל הכדורים של תלמידי פנימיית האומנויות במצפה רמון. שני הפסלים האלה הנם האחרונים בטיילת אלברט, במצוק הדרומי של טיילת רצופת פסלים המתחילה רחוק בחלקו הצפוני של המכתש, עם פסלו של עזרא אוריון, 'שער השמיים'. מול המחצבות והפניה לבית הספר לקצינים על כביש 40.
התחנה הבאה בשביל ישראל ובדרך הבשמים דרומה היא תמנע, בואכה חאן שחרות. התחנה הבאה צפונה היא עבדת, מהלך יום אחד על גמל.
המצוק הדרומי של טיילת הפסלים הוא המקום שבו משיקה דרך הבשמים העתיקה עם שביל ישראל של העידן החדש. הירידה בשביל ישראל אל מכתש רמון היא מסע לכור ההיתוך של המין האנושי מאז ימי אברהם אבינו ולפני כן האדם הקדמון.
מיקומו של מכתש רמון במפת ישראל והעולם העתיק מציע קיצור דרך עצום בנדידתו של האדם מאפריקה צפונה אל מישורי מסופוטמיה, או מזרחה לפטרה וחצי האי ערב,הודו והמזרח הרחוק, ובמערבו של המכתש עזה וחוף הים התיכון בדרך לפניקיה, רומא ואירופה כולה. מכתש רמון הוא צומת שכול משתתפי נדידת העמים חייבים לעבור בה ומסביב לה.
בני ישראל עברו בשביל ישראל בואכה מכתש רמון לא מעט פעמים. בהתחלה אברהם אבינו שירד מאור כשדים מצרימה, ואחר כך בימי יוסף ושנים עשר האחים לשבור שבר, ואחר כך קיבלו את התורה יש אומרים לא רחוק מן המכתש בהר כרכום, ומי שהיה שם יודע בעצמותיו שאכן כך הוא הדבר. בסוף, חזרו לקדש ברנע ויחנו בה ונבהלו מפחד הפלשתים וחזרו וירדו אל המכתש דרך מעלה ערוד אל נחל רמון וממנו לנחל נקרות מהלך יום אחד דרך מואה עד סדום וירושלים ברכב או שבוע על גמל וחמור.
מאחר שהמחלוקת היא עצם מבשרם של בני ישראל,נתפרדו השבטים. חלקם האחד עשה את הדרך לירושלים והם נושאים עמם את ארון הברית, את סמל המנורה על שבעת קניה וידיעת הקרוא וכתוב. אפשר שחלקם האחר נשאר בהר הנגב, כי המחלוקת היא תמיד אם להישאר או להמשיך וללכת, והיא החלה עוד בטבח הנורא שעשה משה במרגלים ובמצדדים בהם, עוד בקדש ברנע המקראית, מתחת לכביש בהד1-הר חריף שהוא הגבול הגיאוגרפי בין מדבר סיני וארץ חלב ודבש.
הכניסה הדרומית לארץ כנען.
יש אומרים שהדיה של אותה מחלוקת שתועדה בציור סלע מהר כרכום עדיין מתגלגלים והולכים בלילות המכתש, ולעיתים הם נשמעים גם לאוזנו של הצופה בו מרחבת פסל שבעת הרקיעים: קולות נהי העולים מנחל רמון בתחתית המכתש ועד טיילת אלברט על המצוק הדרומי.
הציור העתיק מתאר את המנורה כרישום מרושל בין שני יעלים הפונים זה אל זה, וכל מי שגר בשכונת הר הגמל במצפה רמון יודע שלעולם אין הם עושים זאת אלא למטרת דו קרב של קרניים .
מתחת לציור כתוב " אל הר נורא קרא לי יא", והכתוב מעיד על הצייר הקדמון שמיודעי הקרוא וכתוב הוא. להבדיל מהנשארים בהר הנגב, שככל האחרים שחיו מסביב למכתש, עד 100 אלף איש בימי הנבטים, ועדרו את הגינות שסיפקו את מזונם של כל הרוכבים והנודדים בצומת הגדולה , ואספו את הטל והשטפונות להרוות את עשרות הרבבות ומאות הדורות שברגליהם חרצו את מיליוני השבילים במכתש ומסביב לו, והציעו לינה ומנוחה ומחסה בחאן סהרונים או בחאן הגדול של עבדת, כל אלה לא האמינו במילים ואותיות : שפתם הייתה ציורי הסלע, תקשורת של מולטימדיה מתקופת האבן. סמלם הוא מנורה שיש בה שנים עשר קנים, כפי שהיא מתוארת בציור סלע אחר מתקופת האבן שנמצא בין הר כרכום להר עודד, והיא יפה ומעוצבת היטב, ניידת על כן נשיאה ורק סמלו של יא מופיע לצידה.
סמלים וציורי סלע שהם תמיד תיאורי יציבה הנם שפה ותקשורת מאז ימי האדם הקדמון ועד ימינו אנו. כיוון שאין לנו מילים המתארות את מורשתם של יושבי הר הנגב, ובימינו אנו, המילים הן העיקר, הדיבור וההקשבה,( ולא על זה נבחרו בני ישראל על ידי הבורא להיות לו עם סגולה: שהרי ידוע לנו שנבחרו מכל העמים כי הם לבדם אמרו "נעשה ונשמע."), ומכיוון שכך אין לנו מורשת של הר הנגב.
ציורי סלע הנם שפה ותקשורת משתי סיבות. כי ניתן לשכפלם, ו משום שהם מתארים את היציבה ושפת הגוף. יציבות של יעלים, יציבות של ציידים,יציבות של נשים אורגות ונשים מרדדות פתיר, יציבות של כלבים בשעת הצייד ואפילו סיפורי רכילות מורכבים על חותנת ושאמן וגבר ואשה, וגם שניהם לבד נושאים ידיים ומתפללים, ועל ידם אין סוף של סמלים.
קל לשכפל ציורי סלע: ממלאים את החריצים שבאבן במשחת צבע המורכבת משמני צמחים אתריים כמו היפרוק שצומח בכל מקום במכתש, עם מגוונים של חול מן המכתש, צהוב כמו זרחן וירוק נחושת ואדום מנגן ולבן של מגנזיום ושחור של ברזל מותך. אלה נמצאים בשפע כיוון שמכתש רמון הוא מיקסר גאולוגי ונישה אקולוגית.
מצמידים יריעה של רפיית סיבי דקלים מן החוף של עזה ומשפשפים אותה חזק לאורך שעות ארוכות עד שכל הצבע עובר מן החריטה באבן אל הרפיה או עורות יעלים או פפירוס מצרי, מחכים שיתייבש עד שאפשר לגלגל ולהטמינו באוכף הגמל. מכאן יעשה הציור את דרכו אל ארם נהריים ושאר מחוזות העולם, פוסטר או פלייר של תחריט סלע, נושא רעיונות חדשניים ונועזים: קשת דו כנפית, מושב מסותת בסלע, נול אריגה או נבל, ושתי מנורות של שבעה קנים ושנים עשר קנים, וגם סיפורי רכילות עסיסיים,פנטסיה ומדע בדיוני.
קל לדמיין איך אתרים של ציורי סלע הפכו למקומות של פולחן, מחנה ועצירה : כשהרבה אנשים נאספים ליד מקור קדום של פלייר עכשווי, הכול יכול להתפתח: שירה, תפילה, העברת חדשות והחלפת רעיונות. מקום של יצירת דתות ואמונות.
כל זה ויותר ניבט מציורי הסלע. להר הנגב אין מורשת כתובה. היא מצוירת. כדי להבין את הציורים, צריך להבין את היציבה. לקרוא אותה. לחיות אותה.לחנך וללמד אותה.
בימינו אנו, ימים של עם ישראל ולא עוד שיבטי ישראל, ימים של שבויי מילים דיבור והקשבה, ציורי סלע הנם מורשת נחבאת ועלומה, בלתי מובנת לנו. כי אנשים של מילים הם לא אנשים של יציבה. נשמע קודם לנעשה, וגם העין והלב נתקהו מרוב מילים. כמו בשיר, מילים אינן אומרות מאום,אך מי שאין לו היסטוריה כתובה,אלא רק מצוירת, עבורינו יושבי הכיסאות הוא לא קיים.
שביל ישראל בכניסתו למכתש רמון הוא לא רק שביל הליכה: זה המקום שבו מורשת דרך הבשמים ויושביה ועשירי המבע פוגשים את ההלך החדש, שיציבתו היא יציבה חדשה של יושבי כסאות מן העידן החדש, יודעי קרוא וכתוב חסרי השכלה, חסרי מורשת מקומית של חינוך היציבה דרך הרגליים והאדמה.
הפיצוי, הסיכוי לשיקום והחלמה הוא חינוך יציבה ב שביל ישראל. השביל עצמו.
חיפוש המושגים האלה, חינוך יציבה ו שביל ישראל ברשת גוגל מעלה שהם תמיד ראשונים בדף, ומבטאים הרבה יותר ממה שמשתמע מן המילים בשמיעה ראשונה.
מאת צפריר רובין
אהל חינוך יציבה במצפה רמון לקידום המודעות ליציבה נכונה. 0507184945
טיולי טאי צ'י יציבה בשביל ישראל, למשפחות וקבוצות.שעורים בשיטת אלכסנדר ו
-? נוהל יש8* דקות.
קבלת פנים וסיוע תיירותי למטיילים בשביל ישראל.
yetsiva@actcom.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
