בעבר רק ליחידי סגולה הותר ללמוד את חכמת הקבלה, אבל היום הדור בשל וכל אחד יכול, ואפילו חייב, לגלות ולהכיר את הטוב המובטח לכולנו
"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות". במילים אלו פותח האר"י את ספרו "עץ החיים". לפי חכמת הקבלה, ה"אור" הוא הכוח שקדם לבריאה וברא את הבריאה, והוא כל הטוב שבבריאה.
האור פועל לפי חוק פשוט: לתת. האור ברא אותנו כדי לתת לנו את הטוב המוחלט והנצחי. המקובלים, שהשיגו את הטוב המוחלט והנצחי, אומרים לנו שהאור מוכן להעניק לנו בכל רגע שפע ותענוג אינסופיים, אלא שאנו איננו יודעים כיצד לקבלם. כדי שנדע כיצד לקבלם, מסרו לנו המקובלים את שיטת הקבלה.
תענוג שנגמר, תענוג שנשאר
כולנו רוצים שיהיה לנו טוב, כך ברא אותנו האור. כשמאיר לנו תענוג, אנו מיד נמשכים לקראתו, וכבר בדרכנו אליו אנו יכולים להרגיש אותו. הבעיה היא שהתענוג תמיד "בורח לנו בין הידיים", משאיר אותנו לא מסופקים ובהרגשת חוסר. "כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא" (קהלת א').
בניגוד לתענוגים שאנו מרגישים בעולם שלנו, הטוב שיתגלה לנו בעולם הרוחני הוא נצחי. חישבו על כל סוגי התענוגים בעולם שלנו – התענוג הרוחני הקטן ביותר, גדול מכולם גם יחד פי עשרת מונים. אילו רק ידענו איזה תענוג מחכה לנו בעולם הרוחני, היינו כמובן נמשכים לקראתו. אלא שהתענוג הזה נסתר מאתנו. והשיטה להשיג אותו היא, כאמור, שיטת הקבלה.
מה צריך לעשות?
נתחיל דווקא במה לא צריך לעשות. ובכן, לא צריך לעשות שום פעולה חיצונית, לא עם הידיים ולא עם הרגליים. צריך לקרוא בספרי הקבלה ולרצות לגלות את הטוב שמובטח לנו. כך, מתוך החשק לגלות את האור שעתיד למלא אותנו, האור יתחיל לפעול עלינו ולמשוך אותנו לקראתו.
המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל הטוב והעונג שהובטחו לנו. לכן, כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע למצב המושלם שלנו, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו. הארה זו, נקראת "המאור המחזיר למוטב", והיא מתחילה לכוון אותנו אל העולם הרוחני. המחשבות שלנו מתחילות להסתובב יותר ויותר סביב גילוי העולם הרוחני. כך אנו מתקרבים לאור, על ידי האור.
"וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב", כותב המקובל הגדול של דורנו, בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך" (שמעתי, ס"ח).
קבלה לעם
אחת מהדעות השגויות בנוגע לחכמת הקבלה היא שרק יחידי סגולה יכולים ללמוד אותה. מקורה של טעות זו הוא באיסור שהנהיגו המקובלים לעסוק בקבלה, כי הדור לא היה ראוי. בימינו, כשהדור הבשיל והצורך בשיטת הקבלה מתגלה ברוב עם, כל אדם יכול, וליתר דיוק חייב, לגלות את כל הטוב שטמון בחכמת הקבלה.
אלא שלימוד חכמת הקבלה אינו לימוד שכלי רגיל. כשאנו קוראים בספרי הקבלה במטרה למשוך את "המאור המחזיר למוטב", איננו קוראים כדי לצבור ידע, אלא כדי להתרשם ולהתפעל מהאור, להשתוקק עוד יותר אל הטוב שמחכה לנו בעולם הרוחני.
קוראים על שור, חושבים על שור. קוראים על אור, חושבים על אור
למעשה, לא רק ספרי הקבלה מתארים את המציאות הרוחנית. גם התנ"ך, הגמרא או המשנה שנכתבו בידי המקובלים, מתארים את אותה המציאות הרוחנית, אלא שהשפה שבה הם כתובים אינה שפת הקבלה. התורה כתובה בשפת המקרא, והגמרא בשפת התלמוד.
אם כן, למה המקובלים מחייבים אותנו למשוך את המאור המחזיר למוטב דווקא מספרי הקבלה? התשובה לשאלה זו היא שספרי הקבלה הם הספרים היחידים שמתארים את המציאות הרוחנית עצמה, ואילו יתר הספרים מתארים אותה על דרך משל, באמצעות סמלים. התנ"ך מתאר את המציאות הרוחנית כסיפור היסטורי, והגמרא מתארת אותה כסוגיות משפטיות בנושאים שונים, כמו למשל שור שנגח פרה.
כשקוראים על שור, חושבים על שור, וכשקוראים על אור, חושבים על אור. כיוון שבספרי הקבלה כתוב על פעולות האור, זה מונע מאתנו לגשם את התמונה של המציאות הרוחנית. לכן ספרי הקבלה הם המתאימים יותר מכל עבורנו לצורך משיכת המאור המחזיר למוטב. המקובלים הגדולים של הדורות הקודמים ידעו שהכתוב מדבר על אור, גם כשהם קראו על שור. לכן הם יכלו להפיק תועלת מכל סוגי הספרים, גם מאלו שמתארים את המציאות הרוחנית בשפה של סמלים.
כדי להגיע לאור צריך רק לרצות
ההשפעה מהעיון בספרי הקבלה האמיתיים היא מיידית. כל אדם שמתחיל למשוך אליו את המאור המחזיר למוטב, מרגיש שינויים בתוכו, והאור שמאיר לו מקרב אותו בהדרגה אל הטוב ואל התענוג הנצחי.
בימינו הקבלה מתגלה לכל דורש, ואין צורך בשום כישרון מיוחד כדי לגלות את כל הטוב שטמון בה. אם כל אחד מאתנו ימלא את חלקו הקטן במימוש שיטת הקבלה, עוצמת הכוח הרוחני שתשפיע על כל אחד מאתנו ועל כולנו יחד, תהיה גדולה פי כמה מעוצמת האור שמאירה לאדם אחד. כך, בדרך קצרה ומהנה, נוכל להגיע לכל הטוב שמובטח לנו במחשבת הבריאה, ולא רק לנו אלא לעולם כולו.
המאמץ שנדרש מאתנו הוא קטן, התענוג שמובטח לנו הוא אין-סופי. כל שעלינו לעשות הוא למשוך את המאור המחזיר למוטב.
"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה. אנו, בני ברוך, מקווים שעיתון "קבלה לעם", יוסיף לכולנו מימד נוסף ויתרום לאחדות ואהבה בקרב עמנו.מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
