ליקוי הלבנה רומז על מסך בינינו לבין השכינה
ליקוי ירח וליקוי חמה, היוו מאז ומתמיד סמל לתהפוכות ושינויי גורל- מכל הבחינות. משמעות הלקוי הוא הסתרת אור. כתוב ביערות דבש ,שהסתרת זו רומזת ,למסך הנפרש בינינו לבין השכינה- בשעה שלא עושים רצונו של מקום. לכן יש להרבות אורה תורה ומעשים טובים .
במסורת היהודית הירח הוא פטרונו של יעקב, כלומר של עם ישראל, ואילו השמש החזקה היא פטרונו של עשיו, המייצג את אומות העולם. לכן נחשב ליקוי חמה לסימן רע לאומות העולם ,וליקוי ירח–סימן רע לישראל [מסכת סוטה].
הגמרא מפרשת את ליקוי המאורות כסימן לכעסו של הקל: בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו:" טול פנס מפניהם והושיבם בחושך..."
לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו [מסכת סוכה].
לפי הקבלה,מקור האור הוא הזכר, ואילו הנקבה מקבלת ממנו את האור. כשהיא מקבלת היא מוארת, וכשלא- אז לא. ליקוי לבנה מסמל מצב שבו נמנע מהנקבה "כנסת ישראל" לקבל את אור ואז היא לוקה.הסכנה נובעת מכך- שהיא הופכת כתוצאה מכך למרירה ומסוכנת.
במיתוס הקבלי ,רואים את הליקוי כמצב בו ללבנה [וכל מה שהיא מסמלת]כמצב בו יש אור עצמי, שאיננו תלוי באור החמה. ולא שהלבנה תתחיל פתאום לזרוח כמו החמה, אלא שמה שהיום נתפס כהעדר אור, ייתפס כהקרנה של אור מסוג אחר – אור נשי – שאיננו שווה לאור הזכרי, הוא שונה, אך גם עצמי, בלתי תלוי, ויחודי.
האדמו"ר החמישי של בית חב"ד רבי שלום בער, כתב לפני כ- 99 שנים, באחד מספריו המעמיקים בתורת הקבלה החסידית: "…והיינו שההעלם יאיר מצד עצמו, לא מצד שיקבל מבחינת האור והגילוי … [ואז ספירת]-מלכות, שהיא בחינת העלם, תאיר מצד עצמה" [תער"ב].
יש שהאמינו שהליקוי מחזיר אותנו למצב טרום בריאתי, למצב שהוא "לא יום ולא לילה", כלומר, אל החושך הקוסמי הגדול, אל התוהו ובוהו הראשוני, ושמשם מתחילה הבריאה.
הקדמונים נמלאו חיל ורעדה בכל פעם שהיה מתרחש ליקוי, וראו בכך אות מבשר רעות. מראה השמש ההולכת ונעלמת הילך עליהם אימים, ויש שהאמינו ששד מסתורי או דרקון בלתי נראה טורף את השמש, ולכן יש להפחידו ברעשים או ביריות תותחים לשמים.
בטקסטים של כתב היתדות אנו רואים, כי נהגו לשבור כלי חרס ולעורר רעש רב בזמן הליקוי, ככל הנראה כדי לגרש את השדים והמזיקים, שהשפעתם רעה במיוחד בעת דמדומים כזו.
בימי הממלכה האשורית [מאות 8-7 לפני הספירה], נשמרו מכתבים רבים מאת אסטרונומים ומומחים למאגיה, אשפים למיניהם, שנשלחו אל המלך כדי להגן על שלומו מפי הכוחות המבקשים להזיק לו. במקרה של ליקוי, לאחר שקילת התנאים האסטרונומיים של ליקוי זה [כגון אילו כוכבי לכת נוכחים בשמיים בשעת הליקוי], המליצו החכמים לקיים את טקס המלך המחליף. המלך האמיתי היה יורד למחתרת, ובמקומו היו שמים על הכיסא אדם שנידון למוות, כדי שיקבל הוא את הנזק. בתום תקופה מסוימת שב המלך לכיסאו והמחליף הוצא להורג.
על פי היהדות, אנו מונים את ימות השנה לפי מולד הירח ועל פיו כבר אלפי שנה אנו מקדשים את החודש.לכן, ליקוי החמה או הלבנה, נתפס כאות מבשר רעות. על פי נבואות החורבן וההרס, בזמן ליקוי החמה ,אמור להתרחש השינוי במציאות לקראת העידן חדש.
בברכות השחר,היהודי המאמין מברך:"ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם יוצר אור ובורא חושך ...המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".
במשפט ברכה זה שתיקנו חז"ל לפני מאות שנים הכוונה הייתה כי כאשר חוזים אנו בקשת בענן, שהיא ברית הבורא עם העם הנבחר מובטח, לנו כי לא תפקוד את האדמה מכת המבול.
בדברי ישעיהו -מדובר על חתונת השמש והירח כאירוע שיביא אותנו לאחדות של לפני פיצול:
"קומי אורי, כי בא אורך; וכבוד יהוה, עליך זרח. כי-הנה החשך יכסה-ארץ, וערפל לאמים; ועליך יזרח יהוה, וכבודו עליך יראה [ישעיהו].
"לא-יהיה-לך עוד השמש, לאור יומם, ולנגה, הירח לא-יאיר לך; והיה-לך יהוה לאור עולם, ואלהיך לתפארתך".
הקב"ה בכבודו ובעצמו יאיר באורו, ואין ספק שמדובר על עליה מעבר לממד הזמן למציאות גבוהה יותר.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



