הציצית משמשת כזרז המזכיר ומעורר את האדם שלא לתור אחרי עיניו
התורה מייעדת לציצית תפקיד של זרז ,המזכיר ומעורר את האדם שלא לתור אחרי עיניו ולבו ולקיים את כל מצוות ה'. זכירת הקב"ה, הנעשית בדרך אסוציאטיבית, נועדה בסופו של דבר להזכיר לאדם את חובתו לקיים את המצוות.
מצוות ציצית היא אחת מתרי"ג מצוות שבתורה. על פי מצווה זו מי שיש לו בגד בן ארבע פינות ["כנפות"], בשעה שהוא לובשו, חייב שבבגד יהיו קשורות ארבע קבוצות פתילים, קבוצה אחת בכל פינה מארבע פינות הבגד.
"רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, הכול בחיזוק שלא יחטא, שנאמר: 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק', ואומר: 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'" : המצוות הם מעין מלאכים הסובבים את האדם מכל כיוון, שומרים עליו ומהווים תזכורת למצוות גם אם הם לא עוסקים בזהות המיוחדת של כל אחת ואחת מהמצוות.
מצווה היא להטיל ציציות בבגד שלובשים ובו יש ארבע כנפות, כלומר ארבעה פינות מרובעות: "ויאמר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם...למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי"[במדבר].
בציצית עצמה רמוזים כל תרי"ג מצוות שתורה. כותב רש"י:"שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג".
חייב יהודי מאמין,שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום- כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך .דוגמא לדבר: כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד שקושר קשר באזורו כדי שיזכרנו וע"כ יש בה ה` קשרים כנגד ה` חומשי תורה וד` כנפים שבכל צד שיפנה יזכור.
מסופר בתלמוד בבלי מסכת מנחות :
"מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ארבע מאות זהובים בשכרה, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח, נכנסה שפחתה ואמרה לה:
"אותו אדם ששיגר לך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח"
אמרה היא:
"יכנס"
נכנס הציעה לו שבע מטות שש של כסף ואחת של זהב ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב עלתה וישבה על גבי מיטה עליונה כשהיא מוכנה ואף הוא עלה לישב נגדה [וכמעט בא לעשות את העבירה].באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט וישב לו על גבי קרקע ואף היא נשמטה וישבה על גבי קרקע.
אמרה לו:
"גפה של רומי [שבועה בעבודה זרה של הרומאים], שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי?"
אמר לה :
"העבודה שלא ראיתי אשה יפה כמותך אלא מצווה אחת ציוונו ה' אלהינו וציצית שמה וכתוב בה אני ה' אלהיכם שתי פעמים אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר עכשיו נדמו עלי [חוטי הציצית] כארבעה עדים".
אמרה לו:
" איני מניחתך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה" כתב ונתן בידה [פתק],עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה חוץ מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של ר' חייא אמרה לו רבי צווה עלי ויעשוני גיורת".
אמר לה:
" בתי שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים" הוציאה כתב מידה ונתנה לו אמר לה :
"לכי זכי במקחך אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר". זה מתן שכרו בעולם הזה, ולעולם הבא איני יודע...
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



