התנהגותו האיכותית,האמיתית והחברתית של כל אדם צריכה להתחולל כל הזמן.
הסביבה האופפת את האדם לא צריכה להשפיע על התנהגות האדם .
צריך כל אחד מאיתנו - להתגבר על ההשפעות שמסביב, לבנות את עצמו כאדם, להחכים ולהצליח בכל דרכיו, אך מאידך עליו תמיד...תמיד... להתחשב בזולת, מתוך אחדות וגיבוש, צריך לנוע להתקדם ולכבוש כל יעד, למצות את הפוטנציאל שהקב"ה טמן בתוכנו,אך לשלב אהבת אדם.
כפי שמציינת תורתנו - "ואהבת לרעך כמוך", עליך לאהוב את חברך-כפי שהינך אוהב את עצמך. לא בכדי למעלה ממחצית מתרי"ג המצוות הם בין אדם לחברו.
ה"אמת" צריכה להיות תשתית איתנה של תכונת האדם, גם אם קיים חשש לחסרון כיס - אסור לו לאדם,לשקר או לפעול בדרכים לא הוגנים-כדי למנוע חסרון כיס.
בפרשת צו-בחומש ויקרא, כתוב - "צו את אהרון ואת בניו לאמור", מציינים חז"ל אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות.
רבי שמעון מדגיש שיש צורף בזירוז במקום שיש חסרון כיס.
שואלים אנו עצמנו - מה הקשר בין הקרבת הקורבנות של הכוהנים הנהנים אף הם מהקורבנות של ישראל לזירוז? לחסרון כיס?
בפרשותינו-שפע קורבנות, מדוע המילה "צו" הודגשה דווקא לגבי קורבן עולה?
שהרי גם שאר הקורבנות-הכוהנים צריכים להיות זריזים. אלא שהקורבן עולה-יש צורך בזירוז מיוחד. שהרי בכל הקורבנות שהכוהנים מקריבים יש לכוהנים חלק מבשר הקורבן, אך קורבן עולה מוקדש כולו לאלוקים ואז יש חשש שמא הכוהנים לא יזדרזו להקריבו מאחר ואין להם כמעט הנאה ממנו.
הפסוק "צו את אהרון את בנין לאמור" מדגיש המילה לאמור - היינו התורה מצווה אותם לומר לאחרים...גם אם הם לא זוכים לטוב ולתפארת.
דרשו חז"ל במסכת מנהגים (ג',א') את שכתוב (בויקרא ז' ל"ז) "וזאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם",היינו כל העוסק בתורה - כאילו הקריב עולה,מנחה ואשם, כלומר כל מי שלומד תורה אינו צריך להקריב קורבנו,עולה מנחה ואשם.
או אז - יש חשש שהכוהנים לא יטיפו וימריצו הציבור ללמוד תורה, שהרי אם ילמדו תורה יהיו פטורים מקורבנות ואז יגרם לכוהנים - חסרון כיס, וכן-כתוב צו את אהרון ...לזירוז..כדי שהכוהנים לא ימנעו מלפרשם - חשיבות לימוד תורה.
שהרי הכוהנים לכאורה נהנים מהקורבנות של העם-שהם מקבלים חלק מהקורבן,לכן יש לזרזם להשפיע על העם-ללמוד תורה-להאהיב תורה,כדי שימנעו מחטאים ומקורבנות.
חינוך העם לקיום תורה ומצוות תוך כדי לימוד ולימוד-יגרום חסרון כיס לכוהנים,אך עליהם לעשות זאת בעוצמה רבה.
לעיתים האדם זוכה לתגמול-ליוקרה ולכבוד על פעולותיו ועשייתו-כמו הכוהנים שכתוב עליהם "לכבוד ולתפארת" כמורי העם, יש בכך סיפוק נפשי פנימי.
בפרשת צו-מוזכר גם "קורבן תודה" (פרק ז' פסוקים י"א-ט"ו). התודה מובאת על ידי אנשים המבקשים להודות לבורא עולם על הצלחתם,על נס שקרה להם,על הצלתם,קורבן התודה הוא שלמים ומביאים מיני לחם,שלושה סוגי מצות.
העיקר בקורבן תודה-לשמוח,לאכול,לספר מעשיו ברינה ובטוב לב ואסור להותיר מהקורבן.
יש לסיים את קורבן התודה-במשך יום ולילה.
רבי יצחק אברבנאל הבהיר לנו מדוע זמן אכילת קורבן תודה הוא ביום ועד חצות הלילה, למרות שלחמי התודה גדולים ורבים הם.
עליו להביא ארבעים כיכרות לחם,לתת רק-כיכר אחד לכוהן והשאר עליו לסיים כאמור עד חצות.
כמות הלחם והמצות רבות הם,או אז על המקריב-"קורבן התודה" לזמן רעיו וחבריו, לאכול עימם ולשמוח איתם ולספר להם את סיבת התודה לבורא עולם-בדרך זו הוא מתקרב לחברים,יוצר חיי חברה ומספר להם על הניסים והנפלאות שעשה לו הקב"ה.
בשונה מקורבנות אחרים אותם יש לסיים בשני ימים ולילה, בקורבן תודה-קיצור הזמן-מאלץ את המודה לד' לזמן חברים להפיץ תורה ולהאדירה מתוך שמחה ואושר.
הכוהן-אף כאן בקורבן התודה זוכה למעט-לכיכר לחם, עליו לנהוג בעוצמה,בחדווה ובשמחה-"בזירוז" אנשים לקיים קורבן זה-למרות שהוא הכוהן לא זוכה לתגמול רב-חובה עלינו לעודד אנשים להקריב "התודה" ולהרחיב האורחים החברים המגיעים ומשתתפים בשמחת התודה.
כעם בלילה הזה אנו עוברים ממצב של יהודים לאומה.
היהדות מבוססת על פיתוח ייחודיותו של כל אדם,למצות יכולתו וכישוריו של כל אחד ,להצליח,להיות עשיר ומאושר,אך הכל צריך וחייב להיות מתוך בניית חיי חברה,יצירת אהבת רעים,ייחודיות מתוך אחדות,פיתוח כל פרט להגיע לראש כל פסגה מתוך בניית עם.
כאשר אדם מקריב קורבן תודה-אף כי הוא לא חייב זאת. הוא מפגין עוצמה אישית, שילוב רגש ושכל, הבעת תודה-על בריאות,פרנסה,על משפחה,על מעמד וכל הצלחה.
אפשר להתפלל,להודות לבורא עולם,אך נותן כאמור גם להקריב קורבן תודה-או אז האדם מביע כל שמחתו בשילוב אינטליגנציה שכלית ורגשית,במחשבה,בפה בשפתיים,בריקוד ובשירה והכל כאמור עם חברים.
כפי שאנו אומרים בתפילת לכו נרננה-בליל שבת מדברי דוד המלך "נקדמה פניו בתורה-בזמירות נריע לו".
כפי שמציינים חז"ל-שחביבה מצוות התודה משאר הקורבנות, שהרי אשם-בא על אשמה...חטאת-על חטא...עולה על הרהור הלב...ותודה-על חינם,זו חביבה מכל הקורבנות (תנחומא צו,ט').
מכלים ורעיונות אלו-עלינו ללמוד להתנהג בעולמנו. להגביר תורה,כדי להימנע מקורבנות, לפרסם ולשווק קורבן עולה-גם אם קיים חסרון כיס
וכמובן לעודד קורבן "תודה" המביע שמחת הלב והשכל ויוצר חיי חברה.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
