מעשה אמנון כדוגמה לאהבה התלויה בדבר  

מעשה אמנון כדוגמה לאהבה התלויה בדבר

 

אמנון היה בנו בכורו של דוד המלך, אשר נולד בחברון ,לאחינועם היזרעאלית . השם אמנון בנוי על השורש 'אמן' עם סיומת ון. אמנון היה בחור קל דעת, רודף תענוגות, אשר סבור היה שכדי לספק את תאוותיו הכול מותר לו.

 

 תמר הייתה בתו של דוד מאשתו מעכה, בת תלמי מלך גשור. היא מיוחסת בכל איזכורי דמותה בתנ"ך, דווקא אל אחיה אבשלום. יופייה ניכר בה, ואמנון אחיה בכורו של דוד, אהב אותה. חלק מהפרשנים גורסים כי תמר הייתה בתה של מעכה אך לא בתו של דוד. חז"ל גורסים, שאכן הייתה בתו של דוד, אלא שנולדה למעכה כשעוד הייתה גויה, על פי דין אשת יפת תואר - דין המאפשר לקחת אישה מן האויב במלחמה ולהביאה הביתה - ולכן נחשבה תמר לגויה, השייכת הלכתית רק לאמה ולא לאביה[ולכן התאפשר קשר בין תמר לאמנון].

 

אמנון חשק בתמר אחותו, ואנס אותה, ולאחר מכן גירש אותה מביתו בבושת פנים [שמואל ב]."וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה" [אמירה זו באה להוסיף חטא על פשע. אמנון מגרש את תמר מביתו לאחר מעשה הנבלה, לבו מלא שנאה גדולה מאוד, ולשונו - חרב חדה] .

 

לדעת הפרשנים החדשים*, "בתקופה ההיא עדיין לא היה  נהוג האיסור של נישואין בין אח ואחות חורגים [הם סומכים דעה זו על הנהוג אצל עמי הסביבה, ובייחוד במצרים, וכן על בראשית כ 12, שם נאמר, כי שרה אשת אברהם בת אביו הייתה אך לא בת אמו].

רק מעטים סבורים, כי תמר אסורה הייתה לאמנון, ככתוב בתורה, וכי לא אמרה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך אלא כדי לדחות את אמנון בקש וכדי להרוויח זמן. אך סברה זו אינה נראית, הואיל וגם אם דברי תמר אלה רק תחבולה היו, מן ההכרח שיהיו מתקבלים על הדעת, ושיצביעו על דרך שהיא בגדר האפשר. אמנם אפשר לטעון, שאם תמר מותרת הייתה לאמנון, יכול היה לבקש אותה מאביו מלכתחילה במקום להזדקק לתחבולות.

אך אמנון לא חפץ לשאת את תמר לאישה, אלא להשביע את יצרו בלבד. עוונו של אמנון אינו אפוא גילוי-עריות דווקא, כי-אם בעילה בעל כורחה. מעשה אונס הוא פסול ומגונה בכל מקרה, קל וחומר כשמדובר באח ואחות".

 

אמנון הנו האוהב היחיד במקרא, שהכרת פניו ענתה בו והסגירה את המתחולל בתוכו. "מדוע אתה ככה דל בן-המלך בבקר בבקר" [שמואל ב]מבקש יונדב לדעת. ובן-המלך פותח את לבבו ומסביר לרעהו: "את-תמר אחות אבשלום אחי- אני אוהב".

האהבה הבלתי ממומשת חזקה על אמנון עד שנעשה חולה: "ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחותו כי בתולה היא" .בהמשך העלילה נשמע אמנון לעצת הרמייה של רעהו ומשים עצמו חולה, כדי לפגוש את תמר: "ויאמר לו יהונדב שכב על-משכבך והתחל" , "וישכב אמנון ויתחל".

"ותיגש אליו לאכול, ויחזק-בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי"[אחותי - בת אבי, ואחותי - רעייתי, יונתי. שתי המשמעויות משולבות].

 

אחרי מעשה הנבלה שעשה אמנון לתמר, הוסיף חטא על פשע, ולא נתן לה לשהות בביתו. ויאמר לה אמנון "קומי לכי" הסתלקי מכאן. היא ניסתה לבקשו לשהות בביתו לפחות עד הערב, מפני שהתביישה לשוב לביתה ביום, שלא ירגישו בה עוברים ושבים ויראו בחרפתה. אמנון לא נתן לה לסיים את דבריה וגרשה מעל פניו. "ויקרא את נערו משרתו ויאמר: שלחו נא את זאת[ לא קרא בשמה לשון גנאי ובזיון] מעלי החוצה, ונעל הדלת אחריה".

תמר לקחה אפר ושמה על ראשה, וקרעה את כותנת הפסים אשר עליה, לאות כי חולל כבודה, ותשם ידה על ראשה לאות ייאוש .היא הלכה וזעקה מרוב צערה.

מעשה אמנון שמש דוגמה "לאהבה התלויה בדבר". בטל הדבר בטלה האהבה .

 

אחרי המעשה ישבה תמר בבית אחיה אבשלום. הייתה עצובה ובודדה לנפשה. יש המפרשים שלא נישאה לאיש.

 

במסכת סנהדרין כתוב שבאותה שעה גזרו דוד ובית דינו על ייחוד של פנויה, כלומר אסור לאישה להיות במקום סגור עם גבר זר.

 

דוד כעס על מעשה אמנון אך לא הענישו. אבשלום, אחיה של תמר, חיכה שנתיים ולבסוף רצח את אמנון, וברח מפחד אביו לארץ גשור. רצח אמנון נחשב לאחד העונשים שקיבל אביו דוד על פרשת בת שבע . סיפור רצח אמנון בידי אבשלום מסובך במיוחד מכיוון שמדובר כאן באונס ורצח בין אחים, בעוד אבי המשפחה, המלך, הוא מי שאמור להכריע בדין.

 

דוד התאבל על מות אמנון במשך כמה שנים.

 

את מעשה האונס של תמר ניתן לפרש כעונש 'מידה כנגד מידה' על חטא דוד ובת שבע. גם בסיפור של תמר ישנם גילוי עריות (לכאורה) ושפיכות דמים, והפעם דוד הוא הגורם העקיף למעשים אלו.

 

החוק בספר דברים וכן חוקי ממלכת אשור קובעים, שאדם האונס בתולה שאינה מאורסת לאיש חייב לשלם לאביה פיצוי כספי, עליו לשאתה לאישה ואסור לו לגרשה [דברים]. בפרשת אונס תמר, אמנון חוטא לא רק בבצעו אונס אלא גם בכך שסירב לשאת את תמר לאישה וגירש אותה[כאמור אז ניתן היה להתחתן עם אחות].

 

יש להניח כי על פי הנוהג באותם הימים היה על דוד, כאבי המשפחה, לשפוט את אמנון. משלא עשה זאת, לקח אבשלום את החוק לידיו ורצח את אחיו. בחברות מסורתיות גם כיום רצח למען שמירה על "כבוד המשפחה" אינו נחשב עברה.

 

 

 

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12881*

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי