להביא או לא להביא ילדים לעולם-זאת השאלה
מה קרה לאינסטינקטים הנשיים- אשר אומרים לנו הנשים, שחיבוק אוהב של ילד שווה את המאמץ ואת ההקרבה?
רובנו מקבלים את הרצון שלנו להביא ילדים לעולם, כדבר מובן מאליו, ורבים מאיתנו משקיעים מאמצים רבים כדי להצליח בכך.
לעומת זאת,ישנן תנועות נשים- נגד הבאת ילדים לעולם.מדובר בתופעה שהולכת וצוברת תאוצה. יותר ויותר נשים בעלות השקפה לא דתית,בוחרות היום שלא להביא ילדים לעולם, אם מתוך אידיאולוגיה, בחירה אישית, אי מציאת זוגיות או מטעמים כלכליים [רק שלושת השנים הראשונות של הילד מסתכמות בכ-100 אלף שקל].
ניתן להיכנס לפורום באתר "תפוז" בשם: "נשים שלא רוצות ילדים",העוסק באי הבאת חיים חדשים לעולם ולמצוא נשים רבות המתעניינות בנושא זה.הן מדברות על כך שאינן רוצות לוותר על החופש והספונטניות, על חשבון בנק תופח או על ניהול קריירה משגשגת,ואפילו חוששות לגורל הזוגיות שלהן "עם הגיעו של ה"מטרידן הקטן" והורס הזוגיות לעולם".
"החוויה הנפשית אשר ממנה נשים בוחרות להימנע* יכולה להיות קשורה לחרדה עמוקה ומאיימת מפני אובדן האחר או העצמי. אומרת שחורי-סטאל.
כאשר נשים הופכות לאימהות, נפתח דיאלוג פנימי מחודש עם אימותיהן, עם עצמן כילדות ועם תקופת הילדות בכלל. "דיאלוג פנימי זה עלול להכאיב ולהציף חוויות מהעבר שלא עברו עיבוד נפשי מספיק, ולכן הן מודחקות או מוכחשות", אומרת שחורי-סטאל. "במקרים אלו הבחירה לא להביא ילדים נובעת מהקושי לפתוח דיאלוג פנימי המפגיש מחדש עם חוויות ילדות כואבות. ישנן נשים שחוששות לאבד את זהותן, חוויית העצמי שלהן או הערך העצמי שלהן עקב הפיכתן לאימהות".
לאנשים אשר מובן מאליו אצלם,שילדים הם חלק בלתי נפרד ומובן מחייהם,קשה להאמין ,אך בעולמנו קמה "התנועה להיכחדות מרצון של האנושות", המונה כשלושה מיליון איש ברחבי העולם, ומגדירה את עצמה כ"אנשים שאכפת להם מהחיים על פני כדור הארץ". כמחווה לפלנטה, הם תומכים בהפסקת התרבות בני האדם.
ראש התנועה, לס נייט, ממליץ בחום על הפסקת הבאת ילדים לעולם והיעלמות הגזע האנושי, או כפי שאומרת סיסמת התנועה: "מי ייתן ונחיה חיים ארוכים - ואז נמות ונכחד".
ילדים מלמדים אותנו על נתינה חסרת פניות - אולי לא נקבל חזרה מאום ממה שנשקיע בהם בתקופת גידולם. הנחת מהם,עלולה להיות חמקנית או קצרה - אבל אנחנו לא עושים זאת למען עצמנו, אלא למענם. אנחנו עושים את הטוב ביותר, על מנת ליצור בוגרים בריאים בגופם ובנפשם, בעלי מצפון ומוסר וקשר עם אלוקים. זה התפקיד שלנו, זאת המטרה שלנו, וזה, אם בכלל, הגמול שלנו.
אולי הם לא ידאגו לנו כשנהייה זקנים ,אולי הם לא ילכו לאוניברסיטה כדי לפתוח עסק מצליח או לספק לנו נכדים מחונכים ומטופחים באופן מושלם. זה לא משנה. למדנו בגידולם את ערכה האמיתית של הנתינה אמיתית .
אנחנו לומדים הרבה על עצמנו ועל מערכות היחסים בחיינו דרך הילדים שלנו; פעמים רבות הילד הכי פחות צפוי, מלמד אותנו את השיעורים החשובים ביותר. אנחנו לומדים על היכולת שלנו לאהוב. אנחנו מרחיבים את היכולת שלנו להעניק... זאת המתנה האמיתית, ההנאה האמיתית, והסיבה האמיתית מדוע להביא ילדים לעולם.
בספר 'שלחן ערוך' ,נפסקה ההלכה -'חייב כל אדם לישא אישה כדי לפרות ולרבות, וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל'.
בספר הזוהר מופיעה התייחסות מיוחדת מאד לכל נושא הבאת ילדים לעולם. הזוהר מתייחס לפסוקים הבאים ממזמור קכז בתהילים:
שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר: שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא: הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן: כחצים ביד גבור כן בני הנעורים: אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער:
ואומר הזוהר, שהמשורר בתהילים מכנה את הילדים כחצים ביד גיבור, משום שבזה שאדם מביא ילדים ומגדל אותם ללכת בדרך השם, דרך היהדות הנאמנה, זוכה הוא להגנה הטובה ביותר מפני כל מקטרג בעולם העליון. כי אין לך שכר טוב בעולם העליון כשכרו של המלמד לבנו יראת אלוקים בדרכי התורה.
המהר"ל ומבאר את דברי הגמרא במסכת יבמות דף סד עמוד א, המביאה את דברי אבא חנן משם רבי אליעזר, שמי שלא מביא ילדים חייב מיתה. מסביר המהר"ל שהבאת ילדים זהו עצם חיי האדם. ועל כן מי שאינו מביא ילדים כביכול ממית את עצמו. כי החיים אינם מחסן חיים, אלא זרימת חיים מעיינית בלתי פוסקת. וכל זמן שיש זרימת חיים יש חיים, ומי שמפסיק את זרימת החיים, הרי הוא כמי שממית את עצמו כביכול.
דברי המהר"ל :" האדם בתוכיות עצמותו, הריהו כצינור חיים הפתוח משני צידיו. מצד אחד פתוח כלפי שמים לקבל שפע של חיים. שפע אלוקי זה זורם בתוכו, אל הפתח שבצידו השני, המשפיע חיים למציאות האנושית המוגבלת. אדם בריא, אדם חי, הוא אדם ששני פתחיו מתפקדים כראוי, והריהו מוליך חיים בתוך עצמותו.
החיים בעיקרם אינם הרצון לחיות. החיים בעיקרם, בעומק הטבע האמיתי שלהם, הם הרצון לתת חיים, להשפיע חיים. אדם שמשפיע חיים הוא אדם חי. שיא השפעתו של האדם היא בילדיו, שהוא מולידם ומגדלם ומחנכם -להמשיך ולהשפיע חיים לעולם כולו, לתקן העולם, ולעשות צדקה ומשפט.
על פי תורת הסוד, הקב"ה משפיע חיים למי שבא לתת חיים. וזהו שאמר הפסוק בתהילים, נחלת ד' בנים. לומר לך כי המדובר כאן הוא בנחל שזורם מעולם העליון, מאבותינו אלינו וממנו לילדינו, והוא הוא נחל ד' הנובע וזורם לתוכנו, בתוכנו, ומתוכנו. וכך עובר לו לפיד החיים מדור לדור.
לכן פסק השולחן ערוך שמי שיכול להביא ילדים ואינו עושה זאת, הריהו כשופך דם, שהרי הוא ממעט החיות, וממעט דמותו שלו עצמו כמשפיע חיים. וממילא גורם הוא לשכינה, שהיא התגלות מקור החיים הזורמת בתוך עם ישראל מדור לדור, שלא תתגלה בעולם.
לכן גם העצה לאדם עקר שאינו יכול ללדת, להשפיע חיים על ידי תורת חיים, בלימודה, בללמדה, או בלעשותה, כתחליף של הזרמת חיים במקום זרימת החיים שבהבאת ילדים.
http://www.doctors.co.il/ar/9787/*
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
