מקשטים בירק בשבועות בגלל הקשר שבין הממד הרוחני והטבעי בחג
שריד לאופיו החקלאי של החג, והקשר שבין הממד הרוחני והטבעי, מצא את ביטויו במנהג קדום ומיוחד במינו בחג השבועות, מנהג עתיק יומין לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים ולחיטים ולהרמוניה עם הטבע.
הסיבות הן:
-מנהג הקשור לאגדה המספרת שהר סיני לבלב במהלך מתן תורה.
מספר המדרש: כשירדה השכינה על הר סיני באש, לא שרפה האש את כל הסביבה, אלא החייתה אותה, וכל ההר התכסה בירק, בדשא ובפרחים. קהילות רבות נהוג לקשט את בית-הכנסת בענפי אילנות. אחת הסיבות לכך היא, כדי להזכיר את הר-סיני שהיה מכוסה ירק, שלכן ציווה הקדוש-ברוך-הוא להרחיק את הצאן והבקר מההר.הר סיני היה מכוסה בירק בעת מתן תורה, ולכן צוה ה? כי כל בהמה וצאן לא יגשו להעלות בהר, כי מקום קדוש הוא.
-כאזכור לחג הקציר.
- משה רבינו נולד בז' אדר, והצפינו אותו שלשה ירחים, עד ו' סיוון, ואז אמו לקחה את תיבת הגומא, בו היה התינוק משה: 'ותשם בסוף על שפת היאור' [שמות].לזכר הצלתו של משה ביום זה, כשהוא שט בין קני הסוף, אנו מקשטים את הבתים בענפים וירק.יש המקשטים בקני סוף לזכר משה הקטן שהוצפן בין קני הסוף.
-משום שבעת עליית משה על הר סיני לקבל הלוחות השניים נאמר: 'גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא' [שמות], מכאן משמע שעל הר סיני היה מרעה לבהמות, מחזה נדיר בלב המדבר בתקופת הקיץ, ולכן עשבים מזכירים את מעמד מתן תורה [רבי מרדכי יפה].
-בתרגום שני של מגילת אסתר ,מסופר שהמן הרשע סיפר לאחשורוש על היהודים 'ודתיהם שונות מכל עם', ובין היתר סיפר, שבחג השבועות הם זורקים בבתי הכנסת פרחי שושנים. מכאן,שמנהג זה הוא עתיק יומין.
-הרמ'א שאב את דבר המנהג מן הזוהר בפרשת אמור, שם נרמז עניין קישוט בתי הכנסת בירק בחג השבועות [לדעת ה'בני יששכר'].
-עצים ושושנים - כיוון שהאגדה המספרת על מלך שרצה לעקור את הפרדס שלו כי היו בו קוצים רבים, אבל כשהגיע לפרדס ראה שושנה בין הקוצים, והחליט להשאיר את הפרדס. גם התורה היא כשושנה בין הקוצים, ובגלל מתן תורה - ניצל העולם כולו.
המנהג מתבטא בעיטור בתי הכנסת והבתים בצמחים שונים : שושנים ומיני בשמים שונים, פירות כמו תפוחים, צמחי מים, צמחים קוצניים ועוד. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים.
עיון בדברי המהרי"ל, שהיה הראשון לתעד את המנהג, מגלה כי משמעות המנהג פשוטה למדי. מטרת הירק הוא אינו אלא הרצון לרענן את בית הכנסת בריח טוב לכבוד החג או לשמחת החג. כפי שכתב המהרי"ל: "בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל".
המכנה המשותף לעשבים ולשושנים הוא אפוא הבשמים. אין לפי זה עניין בעשבים שאינם בשמים.
מקורו של מנהג זה באיטליה ובאשכנז, אולם הוא קנה לו שביתה גם בחלק מארצות המזרח, ואולי אף במשמעותו המקורית.
היהודים באירופה נהגו להציב עצים בחג השבועות, אלא שבגלל עץ חג המולד הנוצרי, החליטו כמה רבנים [ביניהם הגר"א]."נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, זכר שבעצרת [כלומר, בחג השבועות] נידונו על פירות האילן ,והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם[משנה ברורה]."
השו'ע של בעל התניא, מחולל תנועת חב'ד, מביא את המנהג בספרו.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
