צו הרחקה - ביקשה הגנה וחויבה בהוצאות
אחד מהיתרונות הבולטים אשר מסייעים בידיי אישה לקדם את ענייניה בתהליך הגירושין הינו הוצאת צו הרחקה של הבעל מהבית. אלא שלעיתים נתפסת האישה בכלכלתה ובית המשפט אשר דוחה את בקשתה לצו הרחקה מחוסר עילה, מחייב אותה גם בהוצאות משפט בגין הטרחה ועוגמת הנפש שגרמה לבעלה.
ראשיתה של הבקשה למתן צו הרחקה מוגשת לבית המשפט בדרישה להרחקת הבעל מהבית במעמד צד אחד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1951 או החוק מניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001. ברוב המקרים הבקשה מתקבלת, הבעל מקבל צו הרחקה מיידי, ובית המשפט קובע דיון לאחר מספר ימים בכדי לשמוע את שני הצדדים. בדיון שמתקיים במעמד שני הצדדים ניתנת לבעל אפשרות להציג את גרסתו לטענות האישה, ובמקרים רבים מדיי מוצא הבעל את עצמו מורחק מהבית למספר חודשים.
ברור שאין למנוע מאישה את הגישה לערכאות, ומקל וחומר שאין למנוע ממנה את היכולת לבקש צו הגנה מפני אלימות במשפחה. אלא שגם לכך יש את גבול הטעם הטוב אשר נמצא במקום בו מתגלה שהיא מגישה את הבקשה להרחקת הבעל מהבית מטעמים טקטיים במטרה לפגוע בו ולהשיג יתרון עליו בהליכי הגירושין, ולא מטעמים של הגנה ממשית מפני מעשיו.
מסתבר שכבר קצה נפשם של בתי המשפט מלדון בריבוי בקשות הסרק אשר מוגשות לפניו למתן צווי הרחקה, ומפעם לפעם הם מחליטים לדחות את בקשת האישה ואף לחייב אותה בהוצאות משפט על הטרחה ועוגמת הנפש אשר נגרמים לבעל עקב פנייתה לבית המשפט בטענות חסרות שחר וחסרות בסיס.
בפסק דינו של השופט יעקב כהן מביהמ"ש לענייני משפחה (כפר-סבא) בתמ"ש 013353/04, נידון מקרה של בני זוג שהיו בהליכי גירושין, כאשר האישה הגישה תלונה במשטרה נגד בעלה שכביכול פעל נגדה באלימות. משטרת ישראל הרחיקה את הבעל מהבית לעשרה ימים שבמהלכם פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו הרחקה זמני במעמד צד אחד.
בית המשפט נענה לבקשת האישה, הוציא צו הרחקה זמני לבעל וקבע דיון במעמד שני הצדדים. בדיון אשר נערך בנוכחות שני בני הזוג ועורכי דינם שמע השופט את הצדדים, חקר אותם, והגיע למסקנה ברורה שהאישה הגישה את הבקשה לצו ההרחקה נגד הבעל ללא שום עילה מבוססת, ולא זו בלבד, אלא שהאישה היא זו שנהגה בבעל בפרובוקציות ובאלימות.
השופט יעקב כהן ביטל את צו ההרחקה הזמני וחייב את האישה לשלם לבעל הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח, אך לא עשה זאת לפני שאמר:
"הרחקתו של אדם מדירת מגוריו, תוך כפיית ניתוקו ממגורים משותפים עם ילדיו, מהווה פגיעה אנושה בזכויותיו האנושיות והאזרחיות הבסיסיות ביותר. גם הסדר הראיה [של הילדים] המוגבל הנכפה על צד המורחק מביתו, כפועל יוצא מההרחקה מבית המגורים המשותף, רצוף בתחושות כאב, צער והחמצה."
"הנטייה לפנות להליך במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, בעת ובעונה אחת לפתיחתם של הליכים אחרים המיועדים להביא לפקיעת קשר הנישואין, נטייה פסולה היא, שעל בתי המשפט להתמודד עמה ולהרתיע מפניה. הדברים מקבלים אף משנה חומרה, כאשר נוצר מצב בו מורחק אדם בפועל מביתו, עוד טרם קיומו של דיון משפטי, נוכח טענות המועלות על הכתב בתצהיר מבקש הצו, כאשר את הפגיעה שכבר התרחשה עקב הרחקתו מביתו, לא ניתן כבר להשיב אחור."
לסיכום, השופט כהן מעמיד תמרור אזהרה בפני נשים אשר חושבות לעשות שימוש לרעה בזכות אשר ניתנה להם במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה ובחוק למניעת הטרדה מאיימת.
הכותב הינו מנכ"ל ארגון אידאה - זכויות הגבר במשפחה, ארגון אשר מספק תמיכה וסיוע לגבר בבעיות זוגיות, משפחה וגירושין, לרבות משמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, איזון משאבים, יחסי ממון בין בני זוג, ידועים בציבור, אבות בעל כורחם, גניבת זרע, סרבני גט, אלימות במשפחה, צו הרחקה, צו הגנה, פלילים במשפחה, וכו'.
אידאה - למען זכויות הגבר במשפחה
רח' היצירה 31, רמת-גן, טל': 03-6132225
מרכז מידע ארצי בשיחת חינם - 1800-270280
- נאמנות וסודיות מלאה מובטחת -
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
