במקרה הטוב יהיה רע
רמי סטויצקי*
"במקרה הטוב יהיה רע. במקרה הרע יהיה נורא" ציטוט זה מפיו של חנוך לוין מתאר במדויק את מצב מוכנות הרשויות המקומיות למקרה חירום. השר להגנת העורף, מתן וילנאי, מפרט בתדריכים השונים שהוא נותן את התרחיש הבא " המלחמה הבאה שבה תהיה ישראל מעורבת תימשך לפחות חודש ימים ותלווה במטחים כבדים של מאות טילים מדי יום עם ראשי נפץ של כחצי טון, אל מרכז הארץ." השר וילנאי יודע כי על פי נתוני פיקוד העורף 80% מהרשויות אינן מוכנות לאירוע חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה.
בישראל עלינו להתכונן לשלושה אירועי חירום מרכזיים. האחד – עימות מוגבל בצפון או בדרום (כדוגמת מלחמת לבנון השנייה או עופרת יצוקה) שבמסגרתו תושבי הצפון או הדרום סופגים טילים ורקטות, חלק מחיילי המילואים מגויסים, התקשורת בארץ ובעולם מתעסקת נקודתית באירועים, חלק מהאוכלוסייה מתפנה אך מרבית תושבי המדינה, הפעילויות העסקיות, תרבותיות וכו' פועלים כרגיל. השני – עימות כולל מתמשך או במילים אחרות מלחמה כוללת בכמה חזיתות, העורף נפגע מטילים ורקטות ארוכות טווח, המילואימניקים מגויסים, הפעילות הכלכלית – חברתית - החינוכית מצטמצמת למינימום, מרבית שירותי הרשויות נמצאים על סף קריסה כתוצאה ממחסור בכוח אדם, וכל המשתמע מעימות כולל מתמשך. השלישי – רעידת אדמה חזקה הפוגעת במרבית שטחה של ישראל, וכתוצאה ממנה נהרגים אזרחים רבים ונותרים חסרי בית מאות אלפים (170,000 – 370,000 להערכת המומחים), בניינים רבים מתמוטטים וקורסים, חלקם נפגעים קשה ולא ניתן לגור בהם, מוקמים מרכזים לקליטת האוכלוסייה הנפגעת, בתי החולים עמוסים בנפגעים, תשתיות החשמל, מים וטלפון נפגעות ובחלק מהמקומות מושבתות, קושי בחלוקת מזון ועוד.
עפ"י פיקוד העורף רק 20% מהרשויות מוכנות לאירוע ארצי – מלחמה או רעידת אדמה חזקה – בעוד ש 80% אינן מוכנות וחלקן אף אינן מוכנות לספק את השירותים הבסיסיים ביותר לתושבי הרשות. ועל אחת כמה וכמה שאינן ערוכות להתמודד עם קליטת והפעלת מתנדבים באירועי חירום. בישראל אומנם ישנו נוהל להערכות ולהפעלת מתנדבים בחירום (נוהל 98) אך נוהל זה אינו מיושם וחלק גדול מהרשויות אף אינן מכירות אותו. מרבית מנהלי ההתנדבות, ממוני כוח האדם, הקב"טים ובעצם כל מי שיש לו יד ורגל בנושא החירום לא עברו ולו מפגש הכשרה בסיסי ביותר ובוודאי לא מפגש לבניית תפישת הפעלת המתנדבים באירועי חירום. במרבית הרשויות מופיעות רשימות של מתנדבים שהסכימו להתנדב בעת חירום, אך גם אותן רשויות יודעות שבשעת אמת אין שום ערך לרשימות אלו. אחת הדוגמאות הבולטות - רשות שלפני 'עופרת יצוקה' הופיעו ברשימות המתנדבים שלה כ 4,000 רשומים התייצבו 48 מתנדבים בלבד מאותה רשימה כאשר החלו ליפול רקטות. ברשות אחרת הגיעו לאתרי הפגיעות וההרס מתנדבים רבים באופן ספונטאני אך הם התבקשו לעזוב ולא להפריע בו בזמן שזמן ההמתנה למענה מהמוקד העירוני כמעט וקרס כתוצאה מחוסר בכח אדם. בחלק גדול מהרשויות אין אדם המוגדר כמנהל התנדבות בחירום ואין תקן לכך. ומה על בתי אבות, מועדונים, מעונות, ומוסדות נוספים המופעלים ע"י גופים עסקיים, האם הם ערוכים להפעלת מתנדבים לסיוע בעת חירום? התשובה הגורפת היא למרבה הצער לא. הם אינם ערוכים. וזאת מבלי להיכנס למורכבות התפישתית והחברתית של הפעלת מתנדבים למען גוף עסקי, הרי באירוע חירום אנו מדברים.
הנחת העבודה של השר וילנאי המופקד על הגנת העורף, הרמטכ"ל, פיקוד העורף, הממשלה וראשי הראשויות, חייבת להיות כי ב"שעת מבחן" הדרך היחידה להציל חיים ולקיים שיגרת חיים מינימלית תתבצע תוך שילוב מאות אלפי מתנדבים במגוון רחב של תפקידים. ולכן עלינו לבנות מערך ותשתיות התנדבותיות שונות מאלו הפועלות היום בישראל. מערך ותשתיות שיתבססו על ניתוח התרחישים האפשריים בכל אחד מאותם אירועים, קביעת אסטרטגיה ודרכי עבודה להפעלת מתנדבים בחירום, דרכי עבודה ותקשורת בין כל הגורמים הממשלתיים, היישוביים, הארגונים, הצבאיים וכו' הלוקחים חלק בטיפול באירועים אלו, והתמקצעות הארגונים, מנהלי התנדבות והמערכות החברתיות והפוליטיות המקיפות את עולם ההתנדבות והמתנדבים בהתייחסות לעתות ואירועי חירום.
רמי סטויצקי מייסדו של 'הית - תשתיות התנדבות בחירום'. בעל ניסיון עשיר, של יותר מעשרים שנה, באפיקי ניהול עמותות ופיתוח תשתיות התנדבות, מפתח מודל מ.א.ה. (מודל יישומי לפיתוח עולם ההתנדבות), מכותבי ועורכי הספר 'מישהו להתנדב אתו' ועוד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
