אביגייל הייתה אחת משבע נביאות אשר קמו לישראל
אביגיל הנביאה, אשת דוד המלך, הינה דמות מקראית אשר הייתה "אישה טובת שכל ויפת תואר". על פי חז"ל, הייתה אחת משבע נביאות אשר קמו לישראל ואחת מהנשים היפות בעולם . היא התגוררה במעון בדרום הר חברון. לפני שנישאה לדוד הייתה אביגיל נשואה לנבל הכרמלי אשר היה "איש קשה ורע מעללים", אשר אותו כינתה היה אביגיל "איש הבלייעל הזה", הכוונה הייתה:"שטיא" כלומר שוטה[יונתן]. וכן אמרה על בעלה "נבל שמו ונבלה עמו". היה יהיר מטבעו הן לבריות בחוץ והן בתוך ביתו, עם אשתו.
משמעות השם "אביגיל" הוא אבי, או האל שלי, הוא שמחה, אבי שמח. מקורו של השם הוא בגיל, בשמחה או בגאולה. עניין השם יכול גם להיות: אבי גל, כלומר, אביה שמח בעת הולדתה. יש הרואים בסיומת גיל-גל צורת חיבה.
אהבת דוד לאביגיל הייתה אהבה מיוחדת. "אמר ר' שמואל: טובה הייתה אביגיל לדוד מכל הקרבנות שבעולם, שאילו עשה אותו מעשה שחשב לעשות לנבל, אילו היה מקריב כל קרבנות שבעולם, לא היו מכפרים לו, והיא באתה אליו ומילטתהו... אמר הקדוש ברוך הוא: תבוא הטובה ותהיה לטוב" [מדרש תהלים (בובר)] .
דוד אומר לאביגיל "ברוך טעמך וברוכה את", רמז ליופייה של אביגיל. כמו כן מכנים אותה "צדקנית וזריזה וטובה"[ספר החינוך].
אביגיל היא אחת מארבע הנשים היפות בעולם [מסכת מגילה ], אחת מכ"ג נשים ישרות גדולות הצדיקות בישראל [אוצר המדרשים].
דמותה של אביגיל מורכבת ומעניינת. כוונתה להינשא לדוד הייתה החלטה נטולת כל סממן פוליטי. כל אשר עשתה היה למען הצלת חייה וחיי בני ביתה. הפרשנות לדורותיה, הרבתה לעסוק בסוגיית נשואי אביגיל לדוד ובשאלת הגינותה ונאמנותה לבעלה. מעורבים בסיפורה יצרים עזים, תככים פוליטיים, הצלחות בקנה מידה אישי, חברתי ומדיני. ע"פ מחקרים הוכח כי בת שבע לא יזמה את הניאוף אך יחד עם זאת לא הייתה קורבן תמים [בן איון].
אביגיל היא אישה מובילה ודעתנית. גם היחס אליה כאישה מחמיא לה. דוד מכבד אותה, ובחכמתה, בתושייתה ובאומץ ליבה היא מצטיירת כניצבת משכמה ומעלה מעל הגברים הסובבים אותה.
על פי המסופר בספר שמואל - אביגיל הצליחה לשכנע את דוד שלא להרוג את בעלה, לאחר שזה זלזל בו וסירב להיענות לבקשתו לשלם לו עבור שמירה על צאנו ורועיו, ואף התחצף לדוד וחרפו, באומרו שהוא מהעבדים המתפרצים מפני אדוניהם. דוד אשר צעד עם ארבע מאות איש חמושים במטרה להרוג את נבל ובני ביתו, ואביגיל שכנעה אותו שלא להרוג את נבל. את דבריה סיימה במילים "והיטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך", אותו רואים חז"ל כרמז לבקשה לשאתה בעתיד [מסכת מגילה].
כשחזרה אביגיל לביתה, גילתה שבעלה עסוק במשתה גדול והוא שיכור לגמרי. לאחר שהתפכח סיפרה אביגיל לנבל את אשר קרה, וליבו מת בקרבו והוא היה לאבן [על פי פירושים שונים: הצטער מאוד, או נתקף בשיתוק]. כעבור עשרה ימים מת.
לאחר מותו שלח אליה דוד את נעריו וביקש ממנה להינשא לו. אביגיל הסכימה ונישאה לדוד. מאז הלכה עם דוד באשר הלך. בגת ובציקלג, שם נשבתה ע"י העמלקים יחד עם אשתו הנוספת אבינעם היזרעלית וניצלה ע"י דוד.
לאחר מות שאול, עלתה עם דוד לחברון וילדה לו את כלאב/דניאל. "כלאב - שהיה כולו אב. שכל הרואהו אומר: דוד אביו של זה" לפי שדוד נשא אביגיל אחר מיתת נבל, והיו חושדין אותו הבן שהוא של נבל", נהפך קלסתרו ונדמה לאביו להסיר החשד[מדרש תנחומא]". נקרא שמו גם דניאל "דניאל היה שמו העיקר, כי אמר דוד 'דנני אל מנבל'" [רד"ק שמואל].ורבותינו אמרו שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה", כלומר, שהיה תלמיד חכם שעלה על מורו.
לאחר מותה אומר המדרש שהיא תהייה בגן עדן יחד עם צדקניות כמותה.
השם אביגיל נמצא על גבי חותמת עברית מהמאה ה-7-8 לפני הספירה.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



