מדוע נקדים מאכלי חלב לבשר בסעודת חג השבועות

שבועות מגיע ועמו אכילת מאכלי החלב. מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות אינו ידוע. מדובר במנהג אשר נוצר ככל הנראה במזרח אירופה במחצית המאה השש עשרה. ר` יוסף קארו, אשר כתב באותה תקופה בצפת את חיבור ההלכה הגדול "שולחן ערוך", לא הזכיר כלל את המנהג הזה. הראשון שהתייחס למנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות היה ר` משה איסרליש [הרמ"א], אשר חי באותן שנים בעיר קרקוב שבדרום פולין.

הסיבות לאכילת מאכלי חלב בשבועות:

א.כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. לכן,כל הבשר של עם ישראל,כולל סירי הבישול – הפכו מרגע קבלת התורה ללא-כשרים. האפשרות היחידה אשר נותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.

מעמד הר סיני חל בשבת, ולכן לא יכלו לשחוט או לבשל. ולא עוד אלא שיש כ"כ הרבה הלכות של בשר ולכן העדיפו לאכול משהו אשר קל ומהיר בהכנה והם מוצרי החלב.

מכאן-עם קבלת התורה ,הותרה לבני ישראל אכילת מוצרי חלב. במלים אחרות, באותו יום שהבשר שלהם נאסר, החלב הותר. הם אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון, וגם אנחנו אוכלים זאת היום.

על פי מסורת אחרת, לפני קבלת התורה היה חייב כל העם לטהר את עצמו, ומאחר שמאכלי בשר מביאים לידי התאווה, הסתפק העם במאכלים של חלב, שצבעו הלבן מתאר את הטוהר והניקיון.

ב.התורה נמשלה לחלב."דבש וחלב תחת לשונך" [שיר השירים].בדיוק כפי שהחלב יכול לסעוד ולקיים את הגוף האנושי [הנקת תינוק], כך גם התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

ג. הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה [בהר סיני הוא נשא תפילה למחילה על חטא העגל, ואז בפעם השלישית 40 יום עד ששב עם הלוחות השניים]. ישנה סברה האומרת, כי מאכלי בשר נקשרו לעגל הזהב ולחטא הקשור בו. והתורה הרי היא זכה וטהורה כחלב.

לערכו המספרי של חלב, 40, יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד. בנוסף לכך, התלמוד נפתח באות מ' – גימטרייה 40 – ומסתיים באות מ'.

ד. על פי הזוהר, כל אחד מ-365 הימים בשנה מקביל לאחת משס"ה [365] מצוות לא תעשה שבתורה. התורה אומרת: "ראשית בכורי ?דמתך תביא בית ה' אלקיך; לא-תב?ל ?די בחלב א?ו". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות,חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו. ובנוסף-אנו מצווים לא להשתמש באותה כיכר לחם בארוחה בשרית ואחר כך בארוחה חלבית.בכך שאנחנו אוכלים שתי סעודות, בשרית וחלבית – אנחנו משתמשים בשני לחמים. זאת, במקביל לקרבן "שתי הלחם" המיוחד שהוקרב במקדש בשבועות.

ה. הר סיני נקרא גם "הר גבנונים" מלשון גיבנות – פסגות. הר של שיאים נעלים. "גבינה" מזכירה לנו את הר סיני. מלבד זאת. גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה.

ו. משה נולד ביום השביעי בחודש אדר, ונשאר בבית במשך שלושה חודשים עם בני משפחתו, לפני שהונח בתיבה על הנילוס ביום השישי בחודש סיוון. אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה את התופעה המופלאה בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות ושבה בת פרעה הצילה אותו ונתנה לאמו למעשה להיניק אותו מחלבה.

ז. בעל "אמרי נועם" אומר: התורה משולה לחלב כי החלב הוא המזון היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד. [תינוקות ].אם אדם אוכל רק לחם הוא נשאר צמא ואם הוא שותה רק מים הוא נשאר רעב. החלב מספק גם את הרעב וגם את הצמא של האדם. כך התורה היא תזונתו הרוחנית של האדם, מספקת גם את הצמא וגם את הרעב הרוחני של האדם.

ח.משחקי גימטרייה-היה מי שחישב ומצא שסכום אותיות המילה "חלב" בגימטרייה הוא ארבעים (ח (8) + ל (30) + ב (2) = 40), ומכאן נגזרו מספר נימוקים הקושרים מספר זה לחג השבועות כחג מתן תורה. אחרים חישבו בגימטרייה את ערך המילה "גבינה" (ג (3) + ב (2) + י (10) + נ (50) + ה (5) = 70), ונזכרו מיד בכך שעל פי האמירה הידועה יש "שבעים פנים לתורה".

הארוחה החלבית לא החליפה במקור את הסעודה הבשרית, מאחר ועל פי ההלכה מצווה להדר את החג בסעודה של ממש, בה אוכלים מאכלי בשר ושותים יין.

הלכות רבות נקבעו על מנת לוודא שאכילת הסעודה הכפולה לא תגרום חלילה לערבוב בין המאכלים ותכשיל את הסועד באכילת בשר וחלב יחד. למרות הקושי והחשש, גבר הרצון להזכיר את לחם הביכורים על ידי אכילת מאכלי החלב קודם לאכילת הבשר.

כדי להבטיח שאמנם יוגשו שתי כיכרות לחם, נקבע כי סעודת חג שבועות,תחולק לשני חלקים:

- בתחילת הסעודה יוגשו לשולחן מאכלי חלב, שיאכלו עם כיכר הלחם הראשונה.

- לאחר הפסקה קצרה יוגשו לשולחן מאכלי בשר שיאכלו עם כיכר הלחם השנייה.

היו אף אלו שהקפידו לערבב חלב בעיסה ממנה נאפתה אחת מכיכרות הלחם, על מנת להבטיח שלא ימשיכו לאכול מאותה כיכר בחלקה השני של הסעודה, בה מוגשים לסועדים מאכלי הבשר.

הרמ"א הקביל את המנהג לאכול גם ארוחה חלבית בחג השבועות למנהג הקיים בחג הפסח, ולפיו מניחים בקערת הסדר שני מאכלים [זרוע וביצה], לזכר שני הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש בחג הפסח, קורבן הפסח וקורבן חגיגה.

כיום,המנהג לבש צורה חדשה. אלו המקפידים על מצוות סעודת החג כהלכתה ממשיכים באכילת הסעודה הכפולה, אולם בקרב הציבור הרחב התקבל המנהג לאכול בחג השבועות סעודה אחת בלבד, סעודה חלבית.

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ,כתיבה,חוברות לכל נושא בתחום ההוליסטי ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:

פרסם את המאמר

הדפס את המאמר

שלח לחבר

קישור ישיר למאמר

פניה לכותב המאמר

דווח מאמר בעייתי